לאחר שממשל אובמה הכריז עם פרוץ המשבר העולמי בשנת 2008 מלחמה במקלטי מס והפחתת נטל המס – בין היתר – של ארגונים רב לאומיים, הצטרף בשנתיים האחרונות ארגון ה –OECD למלחמה בתכנוני המס הרב לאומיים בדרך של התווית מדיניות מיסים חדשה למדינות החברות בארגון (בין השאר ישראל). עיקרי ההמלצות אשר פולחו ל - 15 תתי נושאים פורסמו לאחרונה. ההמלצות נוגעות בעיקר לסוגיות מס הקשורות בעקביות, מהות כלכלית והגברת שקיפות הדיווח לרשויות המס, וכן תשומת לב מיוחדת הוקדשה לטיפול באתגרי המס הרלוונטיים לפעילות כלכלית באמצעות האינטרנט.
סוגיית שקיפות הדיווח לרשויות המס כוללת תחומים שונים כגון: מחירי העברה – שידרוג תיעוד עסקאות הנעשות בין צדדים קשורים - לתיעוד אשר יספק בקבוצה רב לאומית "מבט על", לרבות תאור כמותי בפורמט אחיד ולא רק איכותי לגבי כל חברה בקבוצה (למשל בקבוצות רב לאומיות מסוימות יסופק דיווח על כל חברה בקבוצה הכולל פרטים כגון הכנסותיה, רווחיה, מיסים ששילמה ועוד). הדיווח הכמותי יגביר את יכולות העיבוד, ההתמודדות, האכיפה והעברת המידע בין רשויות המס במדינות שונות (תת נושא 13). בנוסף, הומלץ לשדרג את מערכת האמנות למניעת כפל מס (תת נושא 15) וכן הוצגו המלצות אשר יאלצו את הנישום לספק לרשויות המס דיווח מיוחד על תכנוני מס (תת נושא 12 – מיושם בישראל במידה מסויימת). לייעול תהליך השקיפות, הוצגו המלצות הנוגעות למתודולוגיות לאיסוף ועיבוד מידע על ידי רשויות המס (תת נושא 11) וכן הוצע לשדרג הליכי הסכמה הדדית בין מדינות (תת נושא 14).
בעניין סוגיות שבמהות הכלכלית, בתחום מחירי העברה (תת נושא 8-10) הוחלט, בין השאר, להתמקד בזיהוי הגוף, בקבוצה רב לאומית, שלו ראוי לייחס את רוב רווחי הקבוצה – בדר"כ הגוף שמבצע פונקציות מרכזיות (שליטה), נושא בסיכונים מרכזיים והבעלים הכלכלי של נכסי הקבוצה. צויין, בין השאר כי, מתן מימון לפעילות לכשלעצמו אינו מצדיק זכאות לרוב רווחי הקבוצה, וכן צויין כי, קיומם של הסכמים משפטיים פורמאליים לכשלעצמם, אינו מהווה מאפיין בלעדי אשר לפיו יש לקבוע מיהו הבעלים על נכסי הקבוצה. מידע כמותי על הקבוצה אמור להגיע לרשויות המס כאמור בתת נושא 13 (מחירי העברה – הגברת השקיפות באמצעות דיווח הוליסטי איכותי וכמותי).
תחת תת נושא 7 הוחלט להתמודד עם ההימנעות מקיומו של מוסד קבע, ובין השאר כיוונו למקרה בו לדוגמא, יהיה ניתן להשית מס במדינת מטרה ביתר קלות על חברה ישראלית המוכרת מוצריה באותה מדינת מטרה באמצעות סוכן (כלומר להקטין את יכולתה של החברה הישראלית לטעון כי אין לה מוסד קבע במדינת המטרה).
תת נושא 6 נוגע למניעת ניצול אמנות למניעת כפל מס לרעה, וקובע דרכים להתמודדות, לדוגמא תושב ישראל המבצע פעילות עסקית במדינה מסוימת – מדינת המטרה, ומשתמש בחברה תושבת מדינה שלישית על מנת ליהנות מהטבות האמנה למניעת מס אשר נחתמה בין מדינת המטרה והמדינה השלישית ואשר טובות יותר מההטבות הניתנות באמנה אשר נחתמה בין מדינת המטרה ומדינת ישראל. יצוין כי גם כאן, ארה"ב הקדימה את ארגון ה OECD בקובעה סעיפי הגבלת הטבות באמנות המס עליהן היא חתומה.
בעניין סוגיות הקשורות לעיקביות המיסוי, תת נושא 2 מקבץ המלצות להתמודדות עם תכנוני מס הברידים. לדוגמא תושב ישראל הפועל במדינת מטרה באמצעות חברה מסויימת, אשר דרך ההתייחסות המיסויית של אותה מדינה לאותה חברה שונה מדרך ההתייחסות המיסויית של מדינת ישראל לאותה חברה, וההתייחסות השונה מאפשרת הקטנת נטל המס הרב לאומי.
תת נושא 3 כולל המלצות לחיזוק יכולות התמודדות של רשויות מס עם תכנון מס העונה להגדרת חברה נשלטת זרה (למשל חברות "ארנק"). המלצות אלו רלוונטיות לישראל אשר מזה יותר מעשור כללה חקיקה בנושא זה.
תת נושא 4 מתייחס בעיקרו לתכנוני מס בתחום המימון, למשל במקרה בו נוצרות הוצאות מימון בין חברות קשורות בארגון רב לאומי, וההוצאות אינן עקביות עם צרכי המימון של הארגון הרב לאומי. ההמלצות ליצירת מנגנונים להגבלת הוצאות המימון הינן המשך לפרקטיקה מקובלת בתחום מחירי העברה.
תת נושא 5 מביא עימו דרכי התמודדות עם משטרי מס מזיקים (למשל המלצות לצמצום הזכאות להטבות מס הניתנות במדינות שונות בגין שימוש בקניין רוחני).
נושא מרכזי נוסף אשר קיבל התייחסות מיוחדת הוא נושא הפעילות הכלכלית באמצעות האינטרנט, אשר הדרכים למיסוי פעילות כאמור עוברות, בין השאר דרך הגדרות של מוסד קבע, הגדרות של קניין בלתי מוחשי וזיהוי הבעלים על פי התנהגות כלכלית ולא רק על פי הסכמים משפטיים, ייחוס רווחים באמצעות מתודולוגיות שונות מתחום מחירי העברה, ומיסוי רווחים באמצעות מנגנון חברה נשלטת זרה.
בהמשך לאמור לעיל ראוי לציין כי רשות המיסים אינה שוקטת על שמריה וכי בחודש אפריל האחרון פרסמה טיוטת חוזר בנושא פעילות חברות זרות בישראל באמצעות האינטרנט, בו היא מתווה את הקווים לפיהם למדינת ישראל תהא האפשרות למסות פעילות כאמור בישראל (למשל משתמשת בהגדרות מוסד קבע בהמשך לתת נושא 7 האמור לעיל), תוך שימוש במתודולוגיות המתוות על ידי ה – OECD.
לטעמינו לאור המדיניות החדשה של ה-OECD מומלץ לבצע סקר סיכונים כולל בתחום המיסוי הבינלאומי ומחירי ההעברה, משום שהמדיניות החדשה עלולה להגדיל את סיכוני המס של חברות בינלאומית. בהתחשב בדינמיקה מצד רשות המיסים בישראל אשר מעצימה את החקיקה האנטי תכנונית בתחומים רבים, מומלץ לחברות המבצעות פעילות רב לאומית להכין עצמן לקראת המדיניות החדשה.
הירשם לניוזלטר
Please fill out the following form to access the download.