סוף חל"ת במחשבה תחילה

 

בקצרה

פניתי לאחרונה לעובדת שפוטרה ממקום עבודתה עוד לפני משבר הקורונה, והצעתי לה עבודה מעניינת ומאתגרת. להפתעתי היא אמרה שמעדיפה "לשבת בבית", מה רע?בשביל להתאמץ ולצאת לעבוד אם אפשר להשתכר מעט פחות, אך להיות בבית ולחסוך הרבה הוצאות וטרחה. וכלשונה.."מה רע ?" "מקבלים דמי אבטלה עד יוני 2021, לא צריכים לצאת לעבודה, לא צריך לרדוף אחרי פתרונות לילדים שבגלל הסגר לא במסגרת חינוכית ובאופן כללי , "אין הצר שווה בנזק המלך ". ומכאן עולה השאלה האם מנגנוני החלת שהממשלה הכריזה מיד עם פרוץ המגיפה מועילים למשק או אולי גורמים ההיפך. 

 

מנקודת ראות המעסיקים:


השאלה העיקרית האם להוציא עובד לחל"ת או לא? והאם מודל החלת הנוכחי אפקטיבי ?

כמובן שעסקים שאינם יכולים לפעול בתקופת הסגר  יעדיפו להוציא עובדים לחל"ת היות והמענק הינו מספק פתרון מלא עבור העסקת כל העובדים בניגוד לעסק שפועל באופן מצומצם  בעקבות הסגר והכנסותיו נפגעו אך יכול לשלם לעובדיו משכורת לפי התנאים הנדרשים שיעדיף כן להמשיך להעסיק את עובדיו באופן מלא או חלקי

האם כדאי למעסיק להעסיק עובד באופן חלקי ?

מבחינת המעסיק כדאי כל עוד ישלם לעובדיו שכר כפי שנקבע (2650) העובד מפסיד.


מנקודת ראות העובדים:


האם לעובדים כדאי לצאת לחל"ת ?

עובדים רבים יעדיפו לצאת לחל"ת אין לעובדים הזוטרים תמריץ לעבוד הם מעדיפים  להיות בבית לשמור את ימי החופשה הצבורים ולקבל אבטלה מאשר  לעבוד קשה ולהרוויח מעט יותר כאשר הילדים בבית ללא מסגרת


האם המענק פותר את בעיית העסקת העובדים ?

כמו כל שאר המענקים אין תשובה כוללת לכל העסקים כפי שנאמר יש מעסיקים שהמענק משתלם ויש מעסיקים שלא .

הממשלה הבינה אולי שטעתה במקצת והוסיפה מענקים למעסיקים בגין החזרת עובדים, אך דומה שזה נעשה מאוחר מדי ומעט מדי.

בניגוד לסגר הראשון, שבו המדינה עודדה למעשה את המעסיקים להוציא את עובדיהם לחל"ת, בסגר הנוכחי מציגה הממשלה מדיניות חלופית – מענקי שימור עובדים .וכך מעסיקים רבים עמדו בפני דילמה קשה האם לפטר או להוציא לחל"ת את עובדיהם ?האם להעסיקם באופן חלקי ?האם להעסיקם מהבית ? כמו כן, גם עובדים נמצאו בדילמא הם לחזור לעבודה או אולי להישאר בבית.

על מנת להבין האם המענק כדאי ומומלץ כדאי להבין איך המענק מחושב ומי זכאי למענק


מהו גובה המענק ?

בעבור החודשים ספטמבר אוקטובר 2020 יינתן מענק שימור עובדים. גובה המענק יעמוד על 5,000 שקל לעובד ויקבע בהתאם לפגיעה של העסק בשילוב אחוז העובדים ששימר במהלך התקופה:

ברמת פגיעה במחזור החברה העולה על 80%, במידה והעסק הצליח להחזיק לפחות 40% מהעובדים שלו ביחס למצבת העובדים שלו בחודשים ינואר-פברואר 2020, יינתן המענק עבור כל עובד מעל לרף זה.

ברמת פגיעה במחזור החברה בגובה 60-80%, במידה והעסק הצליח להחזיק לפחות 55% מהעובדים שלו ביחס למצבת העובדים שלו בחודשים ינואר-פברואר 2020, יינתן המענק עבור כל עובד מעל לרף זה.

ברמת פגיעה במחזור החברה בגובה 40-60%, במידה והעסק הצליח להחזיק לפחות 70% מהעובדים שלו ביחס למצבת העובדים שלו בחודשים ינואר-פברואר 2020, יינתן המענק עבור כל עובד מעל לרף זה.

ברמת פגיעה במחזור החברה בגובה 25-40%, במידה והעסק הצליח להחזיק לפחות 80% מהעובדים שלו ביחס למצבת העובדים שלו בחודשים ינואר-פברואר 2020, יינתן המענק עבור כל עובד מעל לרף זה.

לדוגמה, עסק שבינואר-פברואר 2020 העסיק 100 עובדים וחווה ירידה במחזור של 50% בגין חודשים ספטמבר-אוקטובר 2020 והצליח לשמר 80 עובדים זכאי למענק בגובה 50,000 שקלים – 5,000 שקלים עבור כל עובד (סך הכל 10 עובדים) שמעל 70% ממצבת כוח האדם של העסק בינואר-פברואר 2020


מהי מצבת עובדים ?

  • מצבת העובדים בתקופת הזכאות  מספר העובדים המוכרים, בצירוף מחצית ממספר העובדים החלקיים שהועסקו בתקופת הזכאות.
  • מצבת העובדים הבסיסית  מספר העובדים המוכרים בצירוף מחצית ממספר העובדים החלקיים, שהועסקו בחודש ינואר 2020 או פברואר 2020 – לפי בחירת העוסק (לא יובאו בחשבון עובדים שפוטרו או היו בחופשה ללא תשלום בתקופה האמורה, כולה או חלקה).


אילו עובדים מוכרים ?

העובד צריך לעמוד בתנאים הבאים:

  • תושב ישראל.
  • הכנסתו מהמעסיק חייבת במס ובביטוח לאומי והמעסיק ניכה את המס/דמי הביטוח הלאומי המחוייבים.
  • הוא אינו המעסיק, ולעניין תאגיד – הוא אינו בעל השליטה בתאגיד או מנהל התאגיד.

עובד מוכר – עובד, ששכרו החודשי הממוצע אצל המעסיק בעד תקופת הזכאות – מעל 5,300 ש"ח (לעובד המשתכר שכר מינימום מותאם – מעל 2,650 ש"ח).

עובד חלקי – עובד, ששכרו החודשי הממוצע בין 2,650 ש"ח ל-5,300 ש"ח.


מהם סייגים להגשת הבקשה למענק?

  • העוסק לא הגיש בקשה למענק עידוד תעסוקה עבור חודש ספטמבר ואוקטובר 2020
  • העוסק לא קיבל מענקים לצורך עידוד תעסוקה מהרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה במשרד הכלכלה והתעשייה.


מה ההבדל בין המענק החדש לשימור עובדים למענק עידוד תעסוקה שניתן עד כה?

בעוד שמענק עידוד תעסוקה ניתן עבור עובדים שחזרו מחל"ת, מענק שימור עובדים ניתן כאמור עבור עובדים שלא הוצאו לחל"ת והמשיכו לעבוד. היתרון בתוכנית החדשה הוא שהיא שומרת על העובדים בשוק העבודה עם משכורת חודשית מצד אחד, אך גם מסייעת לעסקים שנפגעו, מצד שני.

הבדל נוסף הוא שמתווה 'עידוד התעסוקה' איננו מודד את הפגיעה של הנגיף בהכנסות המעסיק בעוד היקף המענק החדש לשימור עובדים ניתן לפי מידת הפגיעה במעסיק כך שככל הנראה רק מי שנפגע יהיה זכאי למענקים.


לסיכום:

אין ספק שהמדיניות של חלת לכל דורש כמעט יצר מצב של "אבטלה" מרצון. אם כי בודאי שיש בה לתת מענה אמיתי לעובדים שמקור פרנסתם "נגדע" בבת אחת.

נראה כי חייבים להגיע לפתרונות יותר "מגוונים" ו "גמישים" כאשר המעסיק הוא חלק בלתי נפרד מהקשר עם העובדים כגון:

החלת מנגנון הפיצוי גם על חלקיות משרה כאשר המעסיק מעוניין לשמר את העובד אך לא יכל להעסיקו במשרה מלאה, ירידה בהיקף משרה ייכלל במסגרת האירועים המזכים במענקים.

החלת מנגנון פיצוי החזרת עובדים על מצבים בהם עובד עובד בשני מקומות עבודה, כיום "שניים אוחזים ב..עובד..." ורק מעסיק אחד הוא הזכאי למענק.

הגדלה משמעותית של תקציבים להכשרות מקצועיות והסבות מקצועיות למקצועות נדרשים. ישנם ענפים המשוועים לעובדים מול מובטלים רבים שאינם מתאימים כי לא קיבלו הכשרה.

אני בטוח שעובדים בתעשייה המסורתית, ענף הבניה, לוגיסטיקה, מלגזנים  נהגים,אנשי שינוע ושליחויות ועוד' נדרשיםעתה יותר מתמיד וזה הזמן להסבות מקצועיות המלוות במימון שכר העובד בתקופת ההכשרה ובתנאי שהעובד מועסק אחרי ההכשרה במקצוע החדש.

אין מנוס מירידה לפרטים והתייעצות עם לשכת התעסוקה לגבי המקצועות המבוקשים, מול אלה שאינם כאלה.

וכמו שאמרו חזל "סוף מעשה במחשבה תחילה" או אולי "סוף חלת בתעסוקה תחילה..".

 

ליצירת קשר עם המומחים שלנו >>