מאמרים:

רגולציית רשות שוק ההון החדשה בעניין סיכונים מתפתחים מהותיים – איך לשקלל סיכונים שאנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים עליהם?

13 דצמבר 2021

עופר גוטרמן, מנהל יחידת מודיעין, מחקר ומגמות, חטיבת ממשל תאגידי ורגולציה, BDO ישראל |

ב-18 בנובמבר פרסמה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, חוזר בנושא "ניהול נכסי השקעה", שייכנס לתוקף ב-1 ביולי 2022. החוזר מתמקד בשיקולים שצריכים להביא בחשבון משקיעים מוסדיים, במסגרת קביעת מדיניות ההשקעות הצפויה שלהם, הנוגעים להיבטי ESG (ממשל תאגידי, חברה וסביבה), וכן לשיקולי "סיכונים מתפתחים מהותיים".

הצורך של הרגולטור הישראלי ליישר קו עם הסטנדרט העולמי בנוגע לשילוב שיקולי סביבה וקיימות, חברה ומשילות תאגידית בניהול כספי הציבור הרחב הוא כמעט מובן מאליו. לעומת זאת, ההנחיה לשקלל סיכונים מתפתחים במדיניות ההשקעות פחות מובנת מאליה, ולכן ראויה להערכה רבה עוד יותר. משבר הקורונה והשלכותיו הנרחבות, אסונות הטבע הגוברים בעקבות ההתחממות הגלובאלית, או הקצב המסחרר של כניסת טכנולוגיות חדשות אל תוך הסביבה העסקית, מצביעים כולם על כך שאנו חיים בעידן "משובש", שבו השינויים הם הקבוע היחיד, ולכן ארגונים נדרשים להתחיל לחשוב באופן רציני על מה שהעתיד צופן להם ועל הסיכונים שהוא טומן בחובו.

יחד עם זאת, ניסוחי רשות שוק ההון מספקים יותר שאלות מאשר תשובות בנוגע לאופן שבו יש לקחת בחשבון את הסיכונים המתפתחים המהותיים במסגרת שיקולי ההשקעה. הרשות מגדירה אותם כסיכונים אשר יכולים להתפתח בתוך מסגרת היבטי ה-ESG, או מחוץ להם, במסגרת של "סיכונים רלוונטיים נוספים, ככל שישנם, אשר עשויים להיות בעלי השפעה מהותית על ביצועי תיק ההשקעות... כגון סיכונים טכנולוגיים וסיכוני סייבר". ניסוחים אלו אינם מציגים רשימה ברורה וסגורה של סיכונים אליהם נדרשים המוסדיים להתייחס, קל וחומר שאינם מציגים מתודולוגיה מסודרת לזיהוי של סיכונים מתפתחים מהותיים והערכת השפעתם על ביצועי תיק ההשקעות ובכלל.

הפערים שצפים מתוך החוזר נובעים מכך שזיהוי סיכונים מתפתחים הוא אתגר מסובך ביותר לפיצוח. אלו סיכונים שמתחילים להיווצר בתחומים שמחוץ למסגרת ניהול הסיכונים הקיימת של הארגון (למשל, תחום הקיימות החל להיחשב כסיכון רציני רק בשנים האחרונות), או מוקדי סיכון חדשים שמתהווים בתוך סיכונים מוכרים (למשל, מגמות עולמיות חדשות בתחום הממשל התאגידי, שיכולות להציב סיכונים חדשים בתוך תחום הסיכון הוותיק יותר של ממשל תאגידי). מדינות וגופים בין-לאומיים, ארגוני מודיעין ומכוני מחקר, חברות ייעוץ ומוסדות נוספים מתמודדים במשך שנים עם הניסיון לפתח כלים ושיטות לזיהוי סיכונים עתידיים.

טרם התגלה כדור הבדולח שיאפשר לדעת את צפונות העתיד - "לאחר שחרב בית המקדש נִתנה נבואה לשוטים". אולם לאורך השנים התפתחו פרקטיקות רציניות ויעילות לפיתוח ידע רלוונטי על העתיד, כזה שאינו מתיימר לנבא מה יקרה, אלא מסייע להבין כיווני התפתחות אפשריים של המציאות ואת ההשלכות הנובעות מהן, כבסיס לתכנון ומדיניות.

אחת מהפרקטיקות הנהוגות לחקר על של כיווני התפתחות אפשריים, ורלוונטית להתמודדות עם האתגר שמציבה רשות שוק ההון בפני המוסדיים, היא סריקת האופק (Horizon scanning). זוהי מסגרת שיטתית לזיהוי מגמות חדשות, שיכולות להציב איומים והזדמנויות. אפשר לדמות את תוצרי סריקת האופק למעין מכ"מ שבאמצעותו אנו מנסים לאתר את המגמות בשלבי התפתחותן המוקדמים ("אותות חלשים"), וזאת במטרה להעניק לנו את מרחב הזמן הרב ביותר להתמודד עמן.

סריקת האופק נועדה לסייע לתכנון ולמדיניות, ולכן תמיד תתבצע בהקשר של "לקוח" ספציפי, שכן מגמה שתציב איום לארגון אחד, יכולה להציב איום מסוג אחר או ברמת חומרה אחרת עבור ארגון שני, להוות הזדמנות עבור ארגון שלישי, או להיחשב לבלתי רלוונטית מבחינתו של ארגון רביעי. לדוגמה, התפתחות טכנולוגית חדשה ומשמעותית בתחום סליקת האשראי, יוצרת 'שיבוש' בשוק, שיציב בפני חברות האשראי אתגר לשלב את הטכנולוגיה החדשה אל תוך המודלים והשירותים הקיימים (האם למהר ולהקדים את המתחרים בהוספת הטכנולוגיה החדשה, או שמא היא כרוכה בסיכונים מעצם ראשוניותה והשימוש המועט שנעשה בה עד כה?), תציב אתגר מסוג אחר לסטרטאפ בעולם הפינטק שעומל לפתח פתרון בתחום הסליקה המבוסס על טכנולוגיה שונה (האם הטכנולוגיה החדשה מערערת את הצעת הערך של אותו פתרון?), ותשפיע על אפשרויות הסליקה שבעלי עסקים יכולים להציע ללקוחות (האם בשיקולי עלות-תועלת, כדאי למהר ולהוסיף את הטכנולוגיה החדשה לשיטות הסליקה הקיימות של העסק?).

סריקת האופק הינה מסגרת-על לחקר המציאות והעתיד - זו אינה שיטת חקירה ספציפית, אלא גישה כללית שניתן ליישם בדרכים שונות. לרוב, סריקת אופק תתבסס על סקירת ספרות מקצועית מקיפה, תשאול מומחים באמצעות ראיונות ושאלונים, ובחלק מהמקרים, גם שימוש בטכנולוגיות מתקדמות של כרייה וניתוח של נתוני-עתק (Big Data), תוך היעזרות ביישומי בינה מלאכותית ולמידת מכונה. לאחר השלב הבסיסי של סריקה ומיפוי המגמות, ניתן לארגן אותן באופן שיטתי שייצור שפה משותפת בין כל המעורבים בתהליך (גורמי המחקר, אנשי התכנון ומקבלי ההחלטות), ניתן לצלול ולהעמיק בחקר המגמות, וניתן לנתח כיווני התפתחות אפשריים שלהן בעתיד, למשל באמצעות שימוש בניתוח תרחישים (Scenario planning), בסימולציות מחשב, או בשיטות אחרות.

גופים גדולים, כמו מדינות וארגונים בין-לאומיים, פיתחו גרסאות שונות של מנגנוני סריקת אופק, מותאמים לצורכיהם (גם בישראל פועל מנגנון כזה, בהובלה של משרד המודיעין). המנגנונים המדינתיים והבין-לאומיים מתאפיינים בהשקעת משאבים רבים למדי (היקף כוח האדם שעוסק בנושא, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות). גופים קטנים יותר, כמו רשויות מקומיות או חברות עסקיות, מיישמים גרסאות צנועות יותר של סריקת האופק.

כך או כך, עדיף לאמץ גישה שמתייחסת לסריקת האופק כתהליך מתמשך, אשר כולל מעקב שוטף אחר עדכונים והתפתחויות, לצד זרקורים המעמיקים חקר בתופעות מעניינות, ולא להסתפק רק בסקירת מגמות שנתית. כיסוי שוטף ומעמיק שכזה משפר את הסיכויים לזהות סיכונים רלוונטיים. לא פחות חשוב מכך, סריקת אופק שוטפת מסייעת להטמיע באופן עמוק יותר את המידע והתובנות העולות מהעבודה בקרב מקבלי ההחלטות, מרגילה אותם לצרוך מידע אודות התפתחויות חיצוניות חשובות, ועוזרת להם לפתח רגישות לשינויים חיצוניים.

לסיכום, יש לברך על הדחיפה של רשות שוק ההון במוסדיים להתחיל לשקלל סיכונים מתפתחים במסגרת מדיניות ההשקעות שלהם, שכן אלו ה-Game changers שמערערים ומשנים את כללי המשחק במציאות העסקית. היכולת לאתר ולהתריע על התפתחותם של סיכונים חדשים שעוד טרם התהוו אינה פשוטה כלל ועיקר, אולם המשקיעים המוסדיים יכולים לעשות שימוש בפרקטיקות מיטביות ובניסיון המצטבר של גופים שכבר עושים בהם שימוש כיום.

צרו קשר עם המומחים שלנו >>