This site uses cookies to provide you with a more responsive and personalised service. By using this site you agree to our use of cookies. Please read our PRIVACY POLICY for more information on the cookies we use and how to delete or block them.
מאמרים:

הממונה על הגבלים עסקיים: עמדה מעודכנת בנוגע למחיר מופרז

15 מאי 2017

יובל אליעז , דירקטור הגבלים עסקיים ותחרות, BDO Consulting |
 
בקצרה

הממונה על הגבלים עסקיים פרסמה עמדה מעודכנת בנוגע לגביית מחיר מופרז על ידי מונופול, נושא שהפך בשנים האחרונות לסוגיה משפטית וכלכלית של ממש. על פי העמדה המעודכנת, הרשות להגבלים עסקיים תאכוף את האיסור על מחיר מופרז רק כאשר מבנה השוק אינו מאפשר הגברת תחרות באמצעים אחרים (כמו הסרת חסמי כניסה או התרחבות, הוראות התנהגותיות או מבניות למונופול, החדרת טכנולוגיה חדשה וכיו"ב). בהתאם לכך, בכדי להתגונן בפני טענה בדבר מחיר מופרז יידרש ניתוח שוק מלא והצגה של דרכים חלופיות להסרת כשל השוק שהוביל לגבייתו. כמו כן, הרשות תבחן את המחיר או את שיעורי התשואה בהשוואה למוצרים דומים, כדי להכריע האם המחיר גבוה משמעותית מזה שהיה נקבע בתחרות. בעמדתה החדשה, הרשות להגבלים עסקיים ביטלה את הגנת "נמל מבטחים" וקובעת כי קיומו של מחיר מופרז ייבחן לגופו של מוצר. בזכות כל אלו, העמדה המעודכנת מספקת ודאות רבה יותר על שיקולי האכיפה בנוגע למחיר מופרז ומאפשרת דיון על חלופות תחרותיות. 

סוגיית המחיר המופרז

לאחרונה פרסמה רשות ההגבלים העסקיים עמדה מעודכנת בנוגע למחיר מופרז.

גביית מחיר מופרז על ידי מונופול הפכה לסוגית הגבל עסקי בשנת 2014, לאחר שהממונה על הגבלים עסקיים דאז הציג את עמדתו בנושא ולפיה, מחיר מופרז אסור על פי חוק ההגבלים העסקיים. עמדת הממונה עוררה מחלוקת משפטית וכלכלית, אך זו הסתיימה לאחר שבית המשפט העליון קיבל (באופן ראשוני ותחת סייגים) את הטענה כי חוק ההגבלים העסקיים אוסר לגבות מחיר גבוה בלתי הוגן (קרי, מחיר מופרז).

לאור החלטת בית המשפט העליון, פרשנות שגויה להגנת "נמל מבטחים" - שנקבעה בעמדת הממונה הקודמת - וקשיים ביכולת של רשות ההגבלים העסקיים לאכוף את האיסור, פרסמה הממונה הנוכחית עמדה מעודכנת בנושא.

העמדה המעודכנת של הממונה על הגבלים עסקיים

בנקודת המוצא, הממונה מודיעה כי הרשות להגבלים עסקיים תאכוף את האיסור על מחיר מופרז רק במקום שבו אין סעדים תחרותיים אחרים. כלומר, רק כאשר מבנה השוק לא מאפשר הגברת התחרות באמצעות הסרת חסמי התרחבות לחברות הפועלות בשוק, הסרת חסמי כניסה למתחרים, החדרת טכנולוגיה חדשה, הוראות התנהגותיות או מבניות (מכירת פעילות) למונופול וכיו"ב – רק אז תשקול הרשות לעשות שימוש בסמכויותיה.

המשמעות של עמדת הממונה על הגבלים עסקיים, היא שהתגוננות כנגד טענה בדבר מחיר מופרז, המועלית על ידי רשויות המדינה או על ידי  אדם פרטי, צריכה להציג קיום של סעד תחרותי חלופי. כלומר, מחייבת ניתוח שוק מלא, סטטי ודינמי, והצגה של דרכים חלופיות להסרת כשל השוק שהוביל למחיר המופרז.

מבחני השוואה

לצד זאת, הממונה על הגבלים עסקיים תבחן האם המחיר גבוה משמעותית מהמחיר שהיה נקבע בתחרות, זאת בעיקר על פי השוואה למחירי מוצרים דומים הנמכרים על ידי המונופול או למחירי המוצר עצמו בשווקים תחרותיים. מבחן השוואה נוסף יכול להתבצע על שיעורי התשואה. בשונה מהעמדה המקורית, הרשות להגבלים עסקיים נסוגה משימוש במבחן העלות (הפער שבין מחיר המוצר לעלות הייצור) לקביעת קיומו של מחיר מופרז.

כמו כן, העמדה הנוכחית של הרשות מבטלת את הגנת "נמל המבטחים" – לפיה מחיר הגבוה בשיעור של עד 20% ממחיר ההשוואה לא ייחשב כמחיר מופרז. בנוסף, הרשות לא קובעת רף לקיומו של מחיר מופרז, ועניין זה יבחן לגופו של מוצר. המשמעות היא שהאיסור על מחיר מופרז יכול להתקיים גם כאשר פער המחירים האבסולוטי, בין המוצר הנבחן למוצר ההשוואה, אינו גבוה. לדוגמא, במוצרים הומוגניים (חלב, סוכר, חולצת טי וכיו"ב), מחיר מופרז יכול להתקיים גם כאשר פער המחירים מסתכם במספר נקודות האחוז בלבד. מצד שני, במוצרים המאופיינים במו"פ, השקעה משמעותית בפרסום ומיתוג או מערך שירות משמעותי, ניתן להצדיק גם פער מחירים של עשרות אחוזים.

לסיכום, העמדה המתוקנת של הממונה על הגבלים עסקיים מספקת יותר וודאות בקשר לשיקולי האכיפה בנוגע למחיר מופרז ומאפשרת לקיים דיון על אלטרנטיבות תחרותיות חלופיות.

הטלת עיצום כספי על החברה המרכזית

הממונה על הגבלים עסקיים שוקלת לקבוע (בכפוף לשימוע), שהחברה המרכזית להפצת משקאות קלים הפרה את הוראות חוק ההגבלים העסקיים וההוראות שניתנו לה. הרשות הודיעה שבכוונתה להטיל על החברה המרכזית ונושאי משרה בה עיצום כספי (קנס) בסך 62 מיליון ₪ ו- 340,0000 ₪, בהתאמה.

כוונת הרשות פורסמה לאחר שחקירה מצאה, לטענת הרשות, שהחברה המרכזית עשתה פעולות שמטרתן דחיקת חברות מתחרות מנקודות מכירה קמעונאיות. לטענת הרשות, דחיקת המתחרים התבצעה, בין השאר, באמצעות מדיניות הנחות מפלה הקושרת בין מוצרים שונים, הענקת תמריצים כספיים או שווי ערך כספי (מקרר / שלט) או לקיחתם. במסגרת השימוע, יהיה על החברה המרכזית לשכנע את רשות ההגבלים העסקיים כי הפעולות האמורות לא מעידות על הפרת החוק.

לדוגמא, מאחר ומכירת סל מוצרים יעילה יותר ממכירת מוצרים נפרדים, בשל החיסכון בעלויות (שיווק, הפצה, הנה"ח ועוד), מתן הנחה ללקוח הרוכש סל מוצרים יכולה להעיד דווקא על מאמץ תחרותי מצד החברה המוכרת. דוגמא נוספת, כאשר חברה מממנת שלט לקמעונאי המוכר מוצרים שלה, היא מבצעת השקעה בפרסום שערכה יכול להיות גבוה מעלות השלט. מכאן שמימון השלט לא בהכרח נועד לתמרץ קמעונאי למכור מוצרים של החברה אלא להיפך, מכירת המוצרים מצדיקה את ההשקעה במימון השלט.

החלטות נוספות של הרשות

הודעת הרשות הממונה על הגבלים עסקיים לגבי החברה המרכזית מצטרפת להחלטות נוספות של הרשות להטיל עיצומים כספיים בסכומים משמעותיים על חברות שהפרו את הוראות חוק ההגבלים העסקיים. כך, הרשות החליטה (בכפוף לשימוע) להטיל עיצום כספי בסך של כ- 25.5 מיליון ש"ח על יינות ביתן בשל הפרת תנאי המיזוג עם מגה, על חברת חשמל בסך 13 מיליון ₪ ועל נמל אשדוד בסך 9 מיליון ₪. במקרים נוספים הוטלו עיצומים כספיים בסכומים של עשרות ומאות אלפי שקלים בשל עבירות "טכניות" במהותן, שלא פוגעות בתחרות, כגון: אי מענה לדרישת נתונים, מיזוג ללא קבלת אישור מראש ועוד.

ראוי לציין כי במרבית המקרים הוטלו עיצומים כספיים על נושאי משרה. עיצומים אלו אינם ברי שיפוי, כלומר נושאי המשרה לא יכולים לקבל את כספי הקנס מהחברות עצמן או מחברות הביטוח.

 


צור קשר עם המומחים שלנו להגבלים עסקיים