This site uses cookies to provide you with a more responsive and personalised service. By using this site you agree to our use of cookies. Please read our PRIVACY POLICY for more information on the cookies we use and how to delete or block them.
מאמרים:

אחריות תאגידית- מאן ולאן

20 ינואר 2020

ענת אבן חן , מנג'רית, אחריות תאגידית וקיימות |

"אחריות תאגידית", "קיימות", "חדשנות חברתית", "ערך משותף"- כל אלו ועוד, הן הגדרות לתחום שתכליתו זהה- התנהלות עסקית, חדשנית, הוגנת ואתית של חברה לטווח ארוך, הלוקחת בחשבון את כלל מחזיקי העניין שלה ולא מסתפקת רק בהשאת רווחים לבעלי המניות בטווח הקצר.

זוהי גישה ניהולית המבוססת על שלושה עמודי תווך מרכזיים - ESG- Environment, Social, Governance , בעזרתם חברה בוחנת ומנהלת את פעילותה והשפעתה על מחזיקי העניין שלה. מחזיקי עניין זוהי קבוצה מגוונת שלא כל חברה מתמודדת עם כולם, הדבר תלוי באופי ובתוכן פעילותה העסקית. בהכללה, מחזיקי העניין הינם (הסדר אינו בהכרח לפי מידת חשיבותם)- עובדים, לקוחות, משקיעים, ספקים, הנהלה ודירקטוריון, רגולטור, ארגונים סביבתיים ו/או חברתיים, ציבור/מובילי דיעה, שותפים עסקיים וקהילה. חברה שפעילותה העסקית מתמקדת בשימוש באוצרות טבע למשל, תצטרך לקחת בחשבון את הארגונים הסביבתיים כאחד ממחזיקי העניין המהותיים שלה, וזאת לעומת חברה שפעילותה העסקית פיננסית בעיקרה. יחד עם זאת, חשוב לציין כי לכל חברה יש השפעה חברתית, סביבתית וכלכלית. עוצמת ההשפעה בין שלושת התחומים משתנה מחברה לחברה.

מהי אחריות תאגידית והאבולוציה שהתרחשה בתחום  

תחום האחריות התאגידית התפתח כשלב מתקדם יותר של תחום הפילנתרופיה. זה האחרון מתמקד ב- Giving back - תרומה לקהילה (לרוב "מתן הדגים" ולא "החכה", תרומה נקודתית ולא מתמשכת), בעיקר ליצירת תדמית חיובית ויחסי ציבור טובים. התנדבות עובדים אחת לשנה בצביעת בתים, איסוף מזון וכדומה, הנן דוגמאות לפעילויות של תרומה לקהילה.

אחריות תאגידית הוא השלב הבא באבולוציה של התחום בחברה העסקית, המתמקד בין היתר, בפיתוח מדיניות ואסטרטגיה ובפרסום דוחות אחריות תאגידית (כדוגמת הבנקים, המחויבים על-ידי המפקח על הבנקים כבר כמעט עשור, לפרסם את הנושאים הרלוונטיים להם בתחום האחריות תאגידית). הדוח  מהווה כלי מדידה ניהולי, המאפשר דיאלוג עם מחזיקי עניין, מתקיים בשקיפות והינו כלי לניהול סיכונים לכל דבר.

לדוגמא, דמיינו לכם חברה המתנהלת כראוי, פעילות הדירקטוריון תקינה ועל-פי חוק, תנאי העסקה של העובדים ושרשרת האספקה נאותים, החברה מקפידה על התנהלות סביבתית כנדרש וכדומה. אולם, בריאיון תקשורתי אחד, יו"ר החברה נשאל האם הוא יציג בעתיד משפחה גאה בפרסומת של מוצר החברה. בתשובתו הוא מציין, בין היתר, כי הוא לא עושה פרסומת עם משפחה גאה בגלל שהוא לא חושב כמותם, והמשפחה שהחברה מנסה לפנות אליה היא המשפחה הקלאסית. כך קרה בשנת 2013 לחברת הפסטה האיטלקית ברילה (Barilla) כאשר ראיינו את יו"ר החברה בתחנת רדיו מקומית. כתוצאה מכך, הקהילה הגאה באיטליה קראה להחרים את החברה. חברת ברילה השכילה להגיב מהר, היו"ר התנצל באופן פומבי, החברה הקימה ועדת דירקטוריון לגיוון והכלה, יצרה תוכניות הכשרה ייעודיות לעובדים וביצעה תרומות לקהילה הלהט"בית. כשנה לאחר האירוע, החברה קיבלה את הדירוג הגבוה ביותר מארגון זכויות האדם האמריקאי (HRC ) כמקום מכיל ושוויוני כלפי עובדים מהקהילה הגאה. יהיו אולי כאלה שיטענו כי מדובר במהלך שיווקי לחלוטין, Greenwash. אולם, גם אם כלפי חוץ זה נראה כמהלך ממוקד לשיפור מוניטין ורווחיות החברה, לא ניתן להתעלם מהעובדות- תגובה מהירה ואפקטיבית אשר באה לידי ביטוי בכמה מישורים בפעילות החברה (דירקטוריון, עובדים ותרומות). ייתכן והתגובה של חברת ברילה לא התייחסה באופן מלא לכל ההיבטים האפשריים ביישום אחריות תאגידית, אך היא עדין פעלה כראוי והגיבה מהר.

פעילות חברה בהיבטי אחריות תאגידית אכן יכולה ליצור מוניטין חיובי, להעצים נאמנות לקוחות ונאמנות עובדים. כל עוד הפעילות נעשה במסגרת הטמעת מדיניות ומהלך אסטרטגי מעמיק, המבוסס על דיאלוג עם מחזיקי עניין ומתנהל בשקיפות, אין פסול מלהרוויח מכך, הן מוניטין והן ממון. מדוגמא זו נתקדם לשלב הבא בהתפתחות תחום האחריות תאגידית, השלב השלישי שהינו מדידת אימפקט. שלב זה מתמקד בבחינת ההשפעה הנרחבת שיש לחברה ביצירת תועלות כלל משקיות בפעילותה העסקית תוך סינרגיה עם האחריות התאגידית. על שלב זה ניתן לקרוא בהרחבה בכתבה המופיעה בהמשך המגזין.

שינויים בולטים שהתרחשו בשנים האחרונות     

המחאות החברתיות שפרצו בעשור האחרון ברחבי העולם, תנועת ה- MeToo היוצאת נגד הטרדות ותקיפות מיניות, הפעילה הסביבתית משוודיה בת ה-17 גרתה תונברג, המובילה לאחרונה מחאה ציבורית בינלאומית בנושא ההתחממות הגלובלית, והתייחסות גופי אנליזה מובילים להיבטי ESG בדירוג חברות- ארבעת הנושאים הללו מהווים טיפה בים לתמורות רבות שהתרחשו בארץ ובעולם בעשור האחרון במגוון ענפים- טקסטיל, מזון, פיננסי ועוד. תמורות אלו גרמו ואף לעיתים אילצו ממשלות, ערים וחברות, להביע דיעה ולהגיב למתרחש על ידי מהלכי אחריות תאגידית נרחבים.

לדוגמא, מדינות, ערים וחברות רבות בעולם הכריזו בשנים האחרונות על אי שימוש או הפחתת השימוש במוצרי פלסטיק, שהינו אחד מהמוצרים המזהמים ביותר הקיימים בשימוש נרחב כיום, ומעבר לשימוש בחומרים ממוחזרים/מתחדשים, ייצור מוצרים רב שימושיים מחומרים מתכלים וכהנה וכהנה.

דוגמא נוספת היא חברת פטגוניה מקליפורניה, שהינה חברה לציוד קמפינג וטיולים, הידועה כבר מזה שנים רבות בפעילות האחריות התאגידית שלה. פעילות זאת באה לידי ביטוי בהיבטים סביבתיים וחברתיים מגוונים. החל בקידום מודעות ופעילויות להפחתת פליטות גזי חממה, יצירת בגדים המיוצרים מבגדים ישנים ועידוד הלקוחות להביא ציוד ובגדים ישנים שלהם לחנויות, על-מנת שיתוקנו לשימוש חוזר על-ידי החברה, וכלה במתן ימי חופש בתשלום לעובדיה ביום הבחירות (דבר שאינו קיים על-פי חוק בארה"ב).

השינויים בגישה לאחריות תאגידית התרחשו גם בעולם האקדמי, כאשר אוניברסיטאות ומכללות שמות יותר ויותר דגש על אחריות תאגידית וקיימות, במסגרת קורסי תאוריה וקורסים מעשיים בתחום, הן מקימות מרכזים אקדמיים המתמקדים באחריות תאגידית ומעודדות מחקרים, כולל כאלה הבוחנים האם חברה המיישמת ומדווחת אחריות תאגידית מרוויחה יותר מחברות שלא פועלות כך.

המלצות אפשריות לפיתוח ויישום אחריות תאגידית בחברה

חברות המחליטות לפתח וליישם היבטי אחריות תאגידית ולשלבו בפעילות העסקית שלהן, נכנסות לתהליך מתמשך ומאתגר ולכן אנו מייעצים ומלווים אותן לכל אורכו. ראשית כל המלצתנו הינה לבחון את הענף בו חברה פועלת וכיצד מתנהלות מתחרות שלה. כלומר, לבצע בנצ'מארק מקומי ועולמי לזיהוי נושאים מהותיים לבחינה והבנה במה חשוב לה להתמקד. לאחר שאנו מזהים מה הנושאים המהותיים הרלוונטיים לפעילותה העסקית, אפשר להתחיל בגיבוש אסטרטגיית אחריות תאגידית ובפיתוח מדיניות בהיבטים חברתיים, סביבתיים והיבטי ממשל תאגידי. להבטחת הצלחתו, חשוב שהמהלך יתבסס על דיאלוג מעמיק ומתמשך עם כלל מחזיקי העניין, יערב את העובדים, הלקוחות והספקים, ובעיקר את הדירקטוריון וההנהלה.

כלי חשוב ליישום והטמעת דיאלוג עם מחזיקי עניין הינו דו"ח האחריות התאגידית, אשר כפי שצוין בתחילת הכתבה, הינו כלי ניהולי לכל דבר ומהווה השלב הראשון ביישום אחריות תאגידית בחברה. חברה המחליטה לפרסם דוח אחריות תאגידית זהו מהלך בעל אמירה משמעותית, החושף לציבור פעילות רבה של החברה בנושאים שחלקם עד כה לא היו נגישים לציבור. בנוסף, ישנה חשיבות רבה לשקיפות בכל התהליך ולהנגיש את הדוח באתר החברה ובמקומות נוספים הרלוונטיים למחזיקי העניין. השקיפות חשובה גם כאשר  מזהים או מתרחשים כשלים, כיוון שמהם ניתן רק לצמוח ולהתפתח (כפי שהוצג במקרה של חברת ברילה).  חשוב גם למנות גורם בכיר שיתרכז בניהול, הובלת ויישום תחום האחריות תאגידית בחברה.

חשוב להדגיש כי מדובר בתהליך, וככזה הוא יכול לקחת זמן מה ואת השפעותיו ניתן יהיה לראות רק לאחר כמה שנים, אך הנסיון בעולם הראה כי הוא יכול להתבטא באחד או יותר מהביטויים הבאים: רווחים גבוהים יותר, תחלופת עובדים נמוכה, הגדלת תפוקת העובדים, שביעות רצון גבוהה ונאמנות לקוחות.