מאמרים:

אחזקות עסקיות בקיבוצים

13 מרץ 2019

אבי לוי , BDO Consulting, Corporate Strategy, Gil –CSC |

תפקידה של חברת האחזקות הוא להגיע, לאחר תהליך של למידה של עסקי הקיבוץ, מטרותיו וערכיו, יחד עם ההנהגה הכללית ובשיתוף חברי הקיבוץ, ליצירת ערך של כל העסקים בקיבוץ. יצירת ערך זו בסופו של התהליך תביא לרווחים לקיבוץ שיתרמו לרווחת חבריו.

ראיון עם אבי לוי, שותף, BDO Consulting, Corporate Strategy, עם עודד הון במגזין הזמן הירוק.

כהכנה לראיון עם אבי לוי, שותף, BDO Consulting, Corporate Strategy, נשאה את המשפט הבא: "אחזקות עס-קיות של קיבוץ ללא 'תספורות' – תכנון וניהול הפורטפוליו העסקי של הקיבוצים". עבורי, ויש להניח שעבור חלק גדול מקוראי "הזמן הירוק", כותרת זו דורשת הסבר. שהרי "חבר הקיבוץ הסביר" אינו מתמצא בנבכיה העמוקים של תורת הכלכלה, ודאי לא נהירים לו מושגים כמו תחומי יציאה, פורטפוליו עסקים, אפיקי צמיחה, ניהול אחזקות, מושגים שבשנים האחרונות הפכו נחלתם היומית של מנהלי עסקים ונושאי התפקידים הכלכליים בקיבוצים. בראשית דרכו הקיבוץ פיתח בעיקר את החקלאות ואחר כך הוסיף תעשייה, בעיקר יצרנית־מסורתית.

המשבר בשנות השמונים במאה שעברה גרם לתנאי הישרדות, ביציאה מהחובות ("הסדרי החובות") וכאשר נושאים אלה נפתרו, עלתה רמת החיים של החברים, המפעלים החלו לשאת רווח ובמקרים רבים הם היו אלה שעליו נשענת רוב פרנסת הקיבוץ. בעשור האחרון גדל מספר הקיבוצים שיצרו ערך והון, כלומר עודפי כספים, מעבר לצרכים השוטפים של הקהילה.

הדבר נבע מ EXIT חלקי או מלא לשותף וגם מכך שהמפעל גדל לממדים של רווח משמעותי כל שנה. עלתה גם השאלה של ניהול סיכונים עסקיים. האם רצוי להיות תלוי במפעל אחד, תחום עסקים אחד בלבד, או לבחור בביזור ובפיתוח תחומים אחרים. היבט נוסף היה מה עושים עם הכסף הפנוי ובמה משקיעים.

נושאים כלכליים אלה החריפו ואקטואליים גם היום, כשהקיבוצים המופרטים החלו לעסוק ביצירת ערך, כיצד למקסם רווחים ולמצוא את הדרכים הנכונות כדי לשמור עליהם ולהשקיעם. גם נושא מינוף ההון, הנכסים והמשאבים האנושיים הם ערכים מוספים לכלכה הקיבוצית של היום, שנושא אחזקתם היום נעשה מורכב ודורש ידע וניסיון מקצועי שברוב המקרים לקיבוץ אין אותם.

כל אלה, אומרים אבי והדס גליקו שותפתו לראיון, מביאים את ניהול העסקים בקיבוץ כמקרה מיוחד לניהול אחזקות. חברת אחזקות הבאה לסייע למנהיגות הכלכלית בקיבוץ לנהל את עסקיו, חייבת לקחת בחשבון את השוני בין האופי הכלכלי של הקיבוץ השונה מניהול אחזקה פרטית בעיר.

האפיונים העיקריים הם, שברוב המקרים מנהל העסקים לא מוביל ל EXIT אלא לאחזקה לטווח ארוך. מעל לכל, לקיבוץ יש קריטריונים ערכיים מהותיים שהוא לוקח בחשבון בבניית מבנה העסקים שלו: העסקת חברים ומתן אפשרות התבטאות לחברים עם כישורים שונים, העדפת ניהול בכיר מקרב חברי הקבוץ ומיקום המפעל או העסק בתחום הקיבוץ, אחריות לעתיד הכלכלי של מאות משפחות הקיבוץ עם דגש על הוותיקים.

רשימת העסקים בקיבוץ מאופיינים בדרך כלל בריבוי תחומי העסקים המורכבים מענפי חקלאות שונים ומפעל תעשייתי מוביל בייצור מסורתי כמו הפלסטיקה. לחלקם ענפים כמו תיירות , נדל"ן, פיננסים. נטייה לעמדות שליטה ריכוזיות, מחויבות לזמן ארוך, מעורבות גבוהה בקביעת מדיניות ובקרה עסקית באמצעות הנהלה כלכלית גם הן מאפיינות, לדעת לוי את הכלכלה הקיבוצית.

הנטייה בקיבוצים להסתייע בחברת אחזקות חיצונית נובעת מכך שהקיבוצים הבינו שאחזקות עסקיות רווחיות מאפשרות לרעיון הקיבוצי להתקיים ולשגשג, בעוד שהפסדים מחסלים את הקיבוץ. לכן ההתקרבות לאפיוני עסקים פרטיים הולכת וגדלה ואף כי יש רצון לדבוק בערכי הקיבוץ הישנים, גם אלה כפופים כיום ברובם לתוצאות העסקיות. ההפרטה של רוב הקיבוצים קרבה גם היא לאפיוני המגזר הפרטי.

תפקידה של חברת האחזקות בסופו של יום הוא להגיע, לאחר תהליך של למידה של עסקי הקיבוץ, מטרותיו וערכיו, יחד עם ההנהגה הכללית ובשיתוף חברי הקיבוץ ליצירת ערך של כל העסקים בקיבוץ. יצירת ערך זו בסופו של התהליך תביא לרווחים לקיבוץ שיתרמו לרווחת חבריו.

לוי, שעוסק בנושא כבר מספר שנים בקיבוצים רבים, סוקר את תהליך הסיוע של חברת האחזקות לקיבוץ הנעשה יחד עם ההנהגה הכלכלית, ואם יש צורך גם החברתית, הכוללת את המנהל העסקי, המזכיר, הגזבר, מרכז המשק, מנהל הקהילה ורכזי הענפים: "קובעים תחילה את הנחות היסוד ובהתאם להם את המטרות לחמש עד שבע השנים הבאות.

מגדירים את מקורות המימון כדי לממש את המטרות. אחר כך עוברים על כל עסק קיים בקיבוץ ובודקים מה יש לעשות כדי שיצליח כשלוקחים בחשבון השקעות ריאליות, הון סיכון, השקעות ופרמטרים כלכליים נוספים, כולל אפשרויות לפתיחת עסקים נוספים. כשבכל השיקולים האלה נלקחים צרכי הקהילה".

התהליך הזה, הנעזר בוועדות משנה ועדכון חברי הקיבוץ, עד לאישורו באסיפה הכללית לוקח כחצי שנה. לאחר כל אלה מעדכנים את חוברת העבודה לתכנית כוללת שעל פיה ההנהלה הכלכלית מחויבת אליה. אבי לוי ממליץ לקיבוץ הזקוק לניהול עסקי מקצועי והרוצה להוסיף יצירת ערך לעסקיו להיעזר בחברת אחזקות כיוון שגם בעסקים בקיבוץ "כל מעשה חייב להיות במחשבה תחילה".