מידעון אשכול המסים – גיליון מס' 190

קוראים נכבדים,

במידעון 190 כלולה התייחסות לנושאים המפורטים להלן:

הודעות:

1. עדכון כתובות למשלוח דואר

ביום 8.7.2019 פרסמה רשות המיסים הודעה על כך שבהתאם לחוק עדכון כתובת התשס"ה-2005, מכתבים מרשות המיסים יישלחו לעוסקים / נישומים / מנכים יחידים, לכתובתם למשלוח דואר המעודכנת ברשות האוכלוסין במשרד הפנים. כלומר, בהתאם להוראות החוק, מי שלא הודיע לרשות האוכלוסין על כתובתו למשלוח דואר, יראו את מענו הרשום במרשם האוכלוסין (כתובת המגורים) ככתובתו למשלוח דואר והמכתבים יישלחו לכתובת זו ולא לכתובת הרשומה במרשמי רשות המיסים. עם זאת, עוסק / נישום / מנכה יכול להגיש בקשה בכתב, שמכתבים שהוגדרו מראש על ידי רשות המיסים, יישלחו לכתובת המייצג, המעודכנת במרשם המייצגים, כפי שנהוג היום. יובהר כי הוראות חוק זה אינן חלות על משלוח דואר לתאגידים.

 

2. צו עידוד השקעות הון (קביעת נכס לא מוחשי מוטב), התשע"ט-2019

ביום 1.7.2019 פורסם ברשומות צו לעידוד השקעות הון (קביעת נכס לא מוחשי מוטב), התשע"ט-2019, שתחולתו הינה מתחילת שנת המס 2019. בגדרו של הצו קבע שר האוצר, כי זכות הרשומה בפנקס התכשירים לפי סעיף 47א(א2)(1) לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981 (לרוב תרופה גנרית), תחשב ל"נכס לא מוחשי מוטב" לצורכי סימן ב'3 לפרק שביעי לחוק לעידוד השקעות הון. בהתאם לכך, הכנסותיו של מפעל טכנולוגי מועדף שהופקו מנכס זה תהיינה זכאיות להטבות מס במסלול טכנולוגי מועדף.

יובהר כי המפעל נדרש לקיים את התנאים הקבועים בסעיף 51כד לחוק העידוד לעניין "מפעל טכנולוגי מועדף" (תנאי עובדים / מו"פ / ייצוא וכו'). במידה שלא מתקיימים תנאים אלה, לא יהיה ניתן לתבוע הטבות בגין התכשיר הרשום (התרופה). כמו כן, יובהר כי הגדרת קניין רוחני כוללת גם "זכויות לפי חוקי מדינות חוץ בעניינים המנויים בפסקאות (1) עד (4)". לפיכך, הן על פי הרחבה זו וייתכן שאף על פי הוראות פקודת הרוקחים עצמן, תכשירים הרשומים (ואולי אף – שניתן לרשום אותם) במדינות זרות (למשל ארצות הברית – FDA) יוכלו להיחשב "כקניין רוחני מוטב".

 

3. ניכוי מס במקור בגין סכומים המוחזרים למעסיק מאת קופת גמל

ביום 3.6.2019 פרסמה רשות המיסים הודעה על פיה תשלומים לקופת גמל שהופקדו ביתר על ידי מעסיק ואשר יושבו על ידי קופת הגמל לא ייחשבו "סכומים שמקורם בתשלומי מעביד" ואין לנכות מהם מס במקור בהתקיים שני תנאים מצטברים: בקשת המעסיק להשבת תשלומים שהופקדו ביתר תתייחס לסכומים שהופקדו על ידו במהלך שנת המס ולא יאוחר מיום 13 לינואר של שנת המס העוקבת והסכומים כאמור יושבו למעסיק עד ליום 31 לינואר של שנת המס העוקבת; וכן שבקשת מעסיק להשבת תשלום שהופקד ביתר תתייחס לסכומים הרשומים לזכות עובד בקופת גמל ותדווח לקופת הגמל בקובץ דיווח ממוכן ובמבנה אחיד. אי עמידה באחד מהתנאים תחייב ניכוי מס במקור בשיעור של 40%, בהתאם לתקנות מס הכנסה (ניכוי מסכומים ששולמו למעביד מאת קופת גמל), התשמ"ב-1981. יובהר כי מעסיק לא יוכל לדרוש כהוצאה את התשלומים שהופקדו על ידו ושהושבו לו מאת קופת הגמל.

 

חוזרים:

חוזר 1 – זכאותה של חברה לבצע פריסת מס שבח

בפסק דין טוונטי האנדרד (ע"א 3012/18), נדונה סוגיית זכאותה של חברה המוכרת מקרקעין לבקש כי המס שנצמח לה על השבח ישולם, אגב פריסתו של השבח על פני השנים שקדמו למכירת הנכס, בהתאם למגנון שבסעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין. בית המשפט העליון פסק כי זכות הפריסה נתונה רק לנישום יחיד בשר ודם וכי חברה איננה זכאית לפריסת השבח הריאלי. יצוין כי לפסיקת בית המשפט העליון השלכה גם על פריסת רווחי הון לפי פקודת מס הכנסה, שכן נוסח ומבנה הסעיף המזכה בפריסה לפי פקודת מס הכנסה דומה לנוסחו בחוק מיסוי מקרקעין.

לקריאה >>

חוזר 2 – מיסוי רווחים ראויים לחלוקה הנובעים מהכנסות חברה ממפעל מאושר

בפסק דין סקמסקי (ע"מ 54138-04-15) הסוגיה העיקרית שבמחלוקת נגעה לשיעור המס שיחול על רווחי הון בגין מרכיב הרווחים הראויים לחלוקה, הנובעים מהכנסות חברה ממפעל מאושר, בעת מכירת מניות החברה על ידי בעלי מניותיה שהינם יחידים. בית המשפט קבע כי במקרה של מכירת מניות של חברה נסחרת בבורסה בעלת מפעל מאושר, יחול שיעור מס של 15% ביחס לרווחים הראויים לחלוקה שנצברו. יצוין כי בעקבות פסק הדין הוציאה רשות המסים הבהרה לפיה בחישוב המס החל על רר"ל, גם כאשר המכירה מתבצעת על ידי חברה, לא יחולו שיעורי המס הקבועים בחוק לעידוד השקעות הון, אלא שיעורי המס יהיו בהתאם לסעיפים אליהם מפנה במפורש סעיף 94ב לפקודה, קרי השיעורים הקבועים בפקודת מס הכנסה.

לקריאה >>

חוזר 3 – סיווג ההכנסה ושיעור המס החל על דיבידנד שמקורו בתכנית תגמול עובדים מכוח סעיף 102 לפקודה 

בפסק דין שוחט (ע"מ 55937-01-17) נדונה סוגיית תחולת תכנית תגמול עובדים מכוח סעיף 102 לפקודה על "מניות דיבידנד" וסוגיית שיעור המס החל על הדיבידנד שקיבל העובד בגין מניות אלה. בית המשפט פסק כי הואיל והוראות סעיף 102 לפקודה מחייבות הודעה מראש לפקיד השומה 30 יום קודם למועד ההקצאה וכן אישור של תכנית ההקצאה על ידי פקיד השומה, אזי בהינתן אישור כאמור, לא יכול פקיד השומה להעלות בהמשך הדרך טענות על פיהן התוכנית אינה חוסה תחת כנפי סעיף 102 לפקודה. לעניין שיעור המס, קבע בית המשפט כי יש לחייב את הכנסת הדיבידנד במס של 25%, ללא כל הטבת מס נוספת.

לקריאה >>

 

צרו קשר עם המומחים שלנו למיסים >>

הירשם לניוזלטר

Please fill out the following form to access the download.