This site uses cookies to provide you with a more responsive and personalised service. By using this site you agree to our use of cookies. Please read our PRIVACY POLICY for more information on the cookies we use and how to delete or block them.
מאמרים:

גילוי מרצון

26 דצמבר 2017

אייל רובין , שותף, ראש אשכול המיסים |
חנה סלומון , שותפה, מנהלת מחלקת עתירי הון |
בקצרה

הליך גילוי מרצון מאפשר לנו לבצע פנייה יזומה למס הכנסה ולדווח על הכנסה חייבת שלא דיווחנו עליה בעבר, כלומר מיסים שלא שולמו, לפני שרשות המיסים פונה אלינו.

הליך גילוי מרצון כדאי במיוחד בעידן של ימינו, בו לרשות המיסים יש את מלוא היכולת לאתר חשבונות בנק נעלמים – שכן הוא מספק לנישומים את ההזדמנות להצהיר על הכנסותיהם תוך הימנעות מהליך פלילי ותשלום מס עודף.

בימים האחרונים חידשה רשות המיסים את הוראת השעה בדבר הליך גילוי מרצון ב"מתכונת הקבועה", כאשר הוא יחול בשלושה מסלולי משנה:

  • מסלול רגיל – בתוקף עד ליום 21.12.19
  • מסלול מקוצר – בתוקף זהה; מוגבל להכנסה חייבת שאינה עולה על חצי מיליון ₪ ולהיקף הון שאינו עולה על 2 מיליון ₪ 
  • מסלול אנונימי – בתוקף עד תום שנת המס הבאה בלבד (31.12.18).  

 

מהו גילוי מרצון?

גילוי מרצון הינו הליך המאפשר לכל אדם לבצע פנייה יזומה למס הכנסה, כדי לדווח על הכנסה שהוא לא דיווח עליה בעבר - בטרם קיבל פניה בנושא מרשות המיסים.

ההליך מיועד בעיקר למי שיש לו הכנסות מחו"ל, ירושות, נאמנויות ו/או בעלות בחשבונות בנק עלומי שם, עליהם הוא לא דיווח לרשות המיסים וכאמור, הרשות לא פנתה אליו עדיין בבקשה להצהיר על הכנסותיו.

נציין כי מהלך של גילוי מרצון יכול למנוע את הרישום הפלילי והקנסות הנלווים במקרה של חוסר דיווח, ולעיתים הוא אף מקנה הקלה בריביות. כלומר, רשויות המס מעניקות יחס מועדף בדמות הקלות והטבות לאזרח שגילה מרצון את נכסיו, לעומת אזרחים שנכסיהם נחשפו במבצעים יזומים של הרשות. יחד עם זאת, גם להליך גילוי מרצון, כמו למבצע יזום של רשויות המס, אפשר וצריך להיערך מבעוד מועד ובדיוק לשם כך אנחנו כאן.

 

חידוש הוראת השעה להליך גילוי מרצון

בימים אלו בישרה רשות המיסים על שובה של הוראת השעה בדבר הליך גילוי מרצון ב"מתכונת הקבועה", מתכונת שכוללת שלושה מסלולי משנה:

  • מסלול רגיל
  • מסלול מקוצר שחל על הכנסה חייבת שאינה עולה על חצי מיליון ש"ח והיקף הון שאינו עולה על שני מיליון ₪
  • מסלול אנונימי

הוראת השעה תחול עד ליום 21.12.19, למעט המסלול האנונימי שתחולתו הינה עד לתום שנת המס הבאה בלבד, קרי עד ליום 31.12.18.

נדגיש כי גם כעת, מתן חסינות מההליך הפלילי בעת השלמת הליך גילוי מרצון מותנית, בין היתר, בתשלום מס על פי קביעת "הגורם האזרחי" - פקיד השומה (בתרגום חופשי). כלומר, חופש ההתדיינות מול פקיד השומה מוגבל למדי כאשר המחלוקת היא על שומה שיסודה בהליך גילוי מרצון.

 

ביצוע השומה האזרחית

לפי נוסח הנוהל שפורסם, נראה לכאורה כי השומה תבוצע לפי דין המס הרגיל; זאת למעט כל הנוגע לשימוש בזיכויים וקיזוז הפסדים הנובעים מהליך גילוי מרצון, כאשר אלו יהיו ניתנים לשימוש רק במסגרת השנים וההכנסות הנובעות מהצהרת הגילוי מרצון. בכלל זה, לא ניתן יהיה לתבוע זיכויים או לקזז הפסדים שמקורם בשנים קודמות, כנגד ההכנסות הנוספות שהוצהרו במסגרת ההליך.

לצד זאת, נראה שהחריגה הגדולה בגביית המס על הכנסות שהוצהרו בהליך גילוי מרצון היא במונח "מיסוי קרן ההכנסה", כפי שמפורט להלן.

 

גילוי מרצון לא נועד להעניק הטבת מס

אין ספק כי התכלית של הליך גילוי מרצון אינה להעניק הטבת מס למי שנמנעו מלדווח על מלוא הכנסותיהם כדין. בהתאם לכך, ניתן להבין מדוע רשות המסים מטילה מס מלא על הכנסות שנבעו לנישום עד כ-10 שנים אחורה - התקופה המקבילה לתקופה בה מנהל רשות המיסים מוסמך לפתוח מחדש תיק שהדיון בו הסתיים. כך, ניתן לקבל גם את הטענה שהזכות ליהנות מאותה התיישנות, כפי שמוענקת לנישום בפקודת מס הכנסה, מכוונת לנישום נורמטיבי שמגיש דיווחים כדין – כלומר, אינה נועדה כדי להיטיב עם מי שלא העניק לפקיד השומה את האפשרות לבחון את הכנסותיו ודוחות המס שלו לכתחילה.

יחד עם זאת, לטעמנו, לא מדובר בביטול גורף של זכות ההתיישנות; ומכל מקום, לא ניתן לתבוע מהנישום שיעמוד באותו נטל ראייתי שחל עליו לגבי "השנים הפתוחות" גם לגבי שנים מוקדמות.

 

שומת נפטר – פטורה מהארכת התיישנות

כמו כן, לטענתנו, מיסוי "קרן ההכנסה" כפי שמופיע בהוראת השעה להליך גילוי מרצון ומתייחס לשנים סגורות, לא יכול שיתייחס גם לשומה של נפטר. לפי סעיף 120 לפקודת מס הכנסה, הקרוי גם סעיף "אריכות הימים" וקובע את הסדר המס שחל על שומת נפטר, ניתן לשום את הכנסתו של נפטר בשנה מסוימת רק אם השומה מתבצעת בתוך שלוש השנים משנת הפטירה. גם הארכת תקופת ההתיישנות במצב של עבירות פליליות, כפי שקבועה בסעיף 147 לפקודה, אינה רלוונטית לגבי שומת נפטר. סעיף זה עוסק במצב של הרשעה בעבירה פלילית שמטבע הדברים אינו רלוונטי לגבי נפטר (אלא אם הורשע בעבירות המס קודם לפטירתו).

במילים אחרות, לטעמנו אין כל סמכות לחרוג מהוראות סעיף 120 לפקודה במסגרת הליך גילוי מרצון ולהטיל מס על הכנסות של נפטר. לטעמנו, קיימת חזקה כי הנפטר שילם את מלוא המס על הכנסותיו כדין ולפיכך לא ניתן לבצע שומה על הכנסתו מעבר לקבוע בסעיפי הפקודה.

 

לסיכום: החזרת נוהל גילוי מרצון מבורכת וכדאית

לסיום, חזרתו של נוהל גילוי מרצון מבורכת; הלוא כל תכליתו היא מתן אפשרות חוזרת לנישומים לשלם את המס שהם חייבים בו כדין, תוך שהם נמנעים מהליך פלילי. יתרה מכך, על ציבור הנישומים להבין שמדובר בנתיב כדאי - הרי בעידן הגלובלי הנוכחי, בו קיימים חילופי מידע בין רשויות המס וצמצום דרסטי של הסודיות הבנקאית, לרשות המסים יש את מלוא האמצעים והיכולת להגיע לכל חשבון בנק נעלם. על כן, גם בהיבט התועלתני ביותר, אין ספק שכדאי לנישום להגיע להסדר לגבי ההכנסות הבלתי-מדווחות שלו במסגרת גילוי מרצון. זאת תוך שיש לצפות מרשות המסים שגם בסבב הנוכחי של גילוי מרצון, יוסדרו הליכי השומה והגביה תוך הימנעות מענישה בדרך של הליך פלילי ותשלום מס עודף.


 

 

 


להיערכות להליך גילוי מרצון צרו קשר עם המומחים שלנו