מאמרים:

11 עקרונות בסיסיים לאישור ניהול תקין של מלכ"ר

20 אפריל 2017

 
בקצרה

אישור ניהול תקין הוא אישור אותו מעניק רשם העמותות עבור מוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר), בכלל זה עמותות וחברות לתועלת הציבור, אשר נבדק ונמצא כי הוא מתנהל בצורה תקינה – קרי, מקיים את כללי הניהול התקין של רשם העמותות וכן את כל הוראות החוק. כיום, האישור הוא מעין "תו תקן" עבור עמותות, המאפשר להן, בין היתר, לקבל תמיכה ותרומות מגורמים ממשלתיים וציבוריים. בעוד שהוראות הניהול התקין כוללות מגוון דרישות, להלן יובאו עיקרי הוראות רשות התאגידים בנושאים העיקריים בפעילותו של מלכ"ר, העמותה/החל"צ, כפי שפורטו בחוברת "הנחיות להתנהלות עמותות

 

מבוא – הרגולציה בנושא ניהול תקין של מלכ"ר

ההוראות המרכזיות הנוגעות לניהול התקין של מלכ"ר (הן עמותות והן חברות לתועלת הציבור) מעוגנות במספר מקורות עיקריים:

א. בחוק הראשי ובתקנות מכוחו 

  • עמותות: חוק העמותות, תש"ם-1980 והתקנות מכוחו.

  • חברות לתועלת הציבור (חל"צ): חוק החברות, תשנ"ט-1999, ובעיקר סעיף 345 לחוק, על תתי סעיפיו הרבים, העוסק בחברה לתועלת הציבור, והתקנות מכוחו.

ב. חוברת רשם העמותות בנושא "הנחיות להתנהלות עמותות

המהדורה האחרונה פורסמה על ידי רשם העמותות בחודש דצמבר 2015 (הורד את החוברת המלאה).

הנחיות אלו חלות על כל עמותה ועל כל חברה לתועלת הציבור באשר היא (ללא קשר להחזקתן ב"אישור ניהול תקין") ומטרתן להנחות בצורה מפורטת וברורה את המלכ"רים, תוך מתן הסברים ודוגמאות באשר ליישום הנאות של הוראות החוק בנושאים מרכזיים בהתנהלות עמותות וחל"צים.

ג. "הוראות ניהול תקין"

הנחיות אלו חלות על עמותות או חל"צ המבקשות לקבל "אישור ניהול תקין", והן מוסיפות על ההנחיות הבסיסיות הנגזרות מהוראות החוק ומההנחיות להתנהלות עמותות. הוראות אלו מופיעות במודגש בחוברת "הנחיות להתנהלות עמותות" (מופיעות 'בתוך' מסגרת מרובעת בחוברת ההוראות).

ד. הנחיות רגולטוריות על פי סיווג

בנוסף לכל האמורים לעיל, על העמותה/החל"צ, בהתאם למאפייניה וסיווגיה המיוחדים ברשויות השונות, יחולו הנחיות וכללים של רגולטורים נוספים. לדוגמה:

  • על עמותה/חל"צ המקבלת תמיכות מתקציב המדינה יחולו כללי החשב הכללי, ובעיקרם נוהל התמיכות שמפרסם החשב הכללי.
  • על עמותה/חל"צ המסווגת כ"מוסד ציבורי" במס הכנסה ובעלת המעמד מכוח סעיף 46 לפקודת מס-הכנסה (זיכוי במס בגין תרומה) יחולו הוראות רשויות המס, ובעיקרן חוזר מס הכנסה 9/2015 בנושא "קווים מנחים להחלת סעיף 46 לפקודת מס הכנסה" (לעיון בחוזר ).
  • עמותה/חל"צ המאוגדות בצורות מסוימות או נשלטות על ידי גופים מסוימים כפופות להנחיות הרגולטור הרלוונטי, כגון: עמותות/חל"צ עירוניות כפופות גם להנחיות הממונה על תאגידים עירוניים במשרד הפנים; עמותה/חל"צ ממשלתית כפופה לחוק ולהנחיות רשות החברות הממשלתיות וכדו'.


בנוסף לאלו, עמדת רשם העמותות הינה כי באחריות הועד המנהל לעגן בנהלים כתובים ומפורטים את ההסדרים הנוגעים לפעילות המשמעותית בעמותה/בחל"צ, כאשר היקף הנהלים ורמת הפירוט שלהם יותאמו להיקף הפעילות של העמותה/החל"צ.

 

עיקרי ההוראות לניהול תקין של מלכ"ר

להלן יובאו הנושאים העיקריים בפעילותן של עמותות וחברות לתועלת הציבור, עם עיקרי הוראות רשות התאגידים בכל אחד מהם, כפי שפורטו בחוברת "הנחיות להתנהלות עמותות":

1. חשבונות בנק

על העמותה/החל"צ לפתוח חשבון בנק על שמה בלבד ולהפקיד את כספיה רק בו

  • כאשר העמותה/החל"צ מפעילה פרויקטים שונים בהיקפים משמעותיים, מומלץ על ידי הרשם לפתוח חשבון בנק נפרד לכל פרויקט. לצד זאת, אנו מדגישים כי מטעמי בקרה ושליטה מומלץ לצמצם למינימום הנדרש את מספר חשבונות הבנק של העמותה/החל"צ ולבצע את ההבחנה והמיון הנדרשים בין מקורות הכספים במסגרת מערכת הנהלת החשבונות של העמותה/החל"צ.
  • עמותה/חל"צ הנדרשת לאישור ניהול תקין ועושה שימוש בכרטיסי אשראי תידרש לפתוח חשבון בנק ייעודי עבור כרטיס אשראי מסוים, כפי שיפורט בהמשך.

 

2. מורשי חתימה בקרב עמותות וחל"צ

א. כללי

הקביעה בפועל של מורשי החתימה תהא בהתאם להוראות התקנון.

  • ניתן למנות כמורשי חתימה: חברי עמותה/בעלי מניות בחל"צ, נושאי משרה בה או עובדיה, וזאת במידה והתקנון מאפשר זאת.
  • לא ניתן למנות כמורשי החתימה: חברי ועדת ביקורת (או גוף מבקר בעמותה), רואה החשבון המבקר או המבקר הפנימי.

ב. עמותה שאימצה את התקנון המצוי של עמותות

אין חובה שמורשי החתימה יהיו חברי ועד, למעט בעמותה שאימצה את התקנון המצוי של עמותות. במקרה זה, בהתאם לסעיף 18 לתקנון המצוי, על הועד להסמיך שניים או יותר מבין חבריו לחתום בשם העמותה על מסמכים שיחייבו אותה - קרי, מורשי החתימה יהיו חברי ועד בלבד.

ג. עמותה/חל"צ הנדרשת לאישור ניהול תקין מחויבת גם בכללים הבאים

  • חובה למנות לפחות שני מורשי חתימה.
  • במידה ונקבעו שני מורשי חתימה בלבד, הם לא יהיו בעלי קרבה משפחתית בדרגה ראשונה ביניהם.
  • במידה ונקבעו יותר משני מורשי חתימה, וביניהם יש קרובי משפחה, אז בין החותמים בפועל על מסמך מסוים לא יהיו יחסי קרבה.

 

3. ביצוע תשלומים ע"י מוסד ללא כוונות רווח

  • יש להסדיר בעמותה/בחל"צ מנגנון בקרה ופיקוח הולמים שיבטיחו את נאותות השימוש בכספי העמותה/החל"צ ואת תקינות ההתקשרויות שבעדן משולמים הכספים. כך, לדוגמא, מומלץ לעגן נוהל המגדיר את סוגי העסקאות ו/או היקפי הסכומים שיש להביא לאישור הועד המנהל בטרם ההתקשרות.

  • העברות כספיות (העברה בנקאית) מחשבון אחד של העמותה/החל"צ לחשבון אחר (בין אם החשבון הנגדי מהווה גם הוא חשבון בנק של העמותה ובין אם הוא של גורם אחר) יעשו באמצעות פקס בלבד, במסמך החתום על ידי מורשי החתימה, ולא באמצעות הוראה טלפונית.

עמותה/חל"צ הנדרשת לאישור ניהול תקין מחויבת גם בכללים הבאים:

א. תשלומים במזומן

על עמותות וחל"צ להימנע מתשלום הוצאות בכספי מזומן, למעט הוצאות המבוצעות מכספי "הקופה הקטנה" באופן ובסכום סביר.

במקרים חריגים יינתן אישור חריג לתשלום במזומן וזאת כאשר אין ברירת תשלום אחרת (לא מתאפשר תשלום בהמחאה) וקיימת בקרה נאותה על הוצאת הכספים, על שימושם ועל סכומם. לדוגמה: תשלום דמי מחייה או נסיעות על ידי המוסד החינוכי לתלמידי הפנימייה הקטינים, שאין דרך אחרת לספקם, אלא במזומן.

ב. תשלומים בהמחאות

בהתאם להוראות ניהול תקין של מלכ"ר, ההמחאות על שם העמותה/החל"צ יכללו את המיון "למוטב בלבד", למעט המחאה המיועדת לחידוש דמי המחזור בקופה הקטנה. כמובן שיש להקפיד על כך שההמחאות לא תחתמנה מראש ללא ציון השם והמוטב (חותמת "בלנקו").

ג. תשלומים בכרטיסי אשראי

בהתאם להוראות ניהול תקין של מלכ"ר, השימוש בכרטיס אשראי על ידי עמותות וחל"צ מתאפשר רק במקרים בהם אין דרך אחרת לבצע את הרכישה המבוקשת או במקום שימוש במזומן במסגרת קופה קטנה, ובתנאי שמתקיים אחד מהתנאים הבאים:

  • כרטיס אשראי מוגבל - כרטיס אשראי שנועד לביצוע הוצאות המותרות במסגרת הקופה הקטנה בלבד והוא מוגבל לסכום המותר לשימוש כקופה קטנה

הכוונה לכרטיס אשראי מסוג מיוחד, הכולל בתוכו מגבלה על סך ההוצאה החד פעמית או החודשית (כגון כרטיס אשראי נטען או כרטיס עם תקרת אשראי נמוכה). ההחלטה בדבר הוצאת כרטיס מסוג זה תיחתם על ידי שני מורשי חתימה.

  • כרטיס אשראי עם חשבון בנק ייעודי - כרטיס אשראי שהתשלום בו כפוף לקיומה של יתרה כספית בחשבון ייעודי שיפתח לצורך כך. השימוש בכרטיס כפוף להעברת כספים לחשבון הייעודי בהוראה חתומה על ידי שני מורשי חתימה, וזאת לצורך הוצאה מסוימת ובציון מטרת ההעברה.

ד. תשלומים באמצעות מערכת מס"ב

ביצוע תשלומים באמצעות מס"ב - מערכת סליקה בנקאית ממוחשבת ומאובטחת (לצורכי משכורות, תשלומים לספקים/נותני שירותים ועוד) מחייב את העמותה/החל"צ להגדיר בעת פתיחת החשבון שני מורשי חתימה, אשר לכל אחד מהם יהיה מיני קי וסיסמא משלו, כך שלא תהיה אפשרות לשדר קובץ עם הוראות תשלום במערכת המס"ב ללא חתימה של שני מורשי חתימה לפחות. בכלל זה:

  • כל שינוי שנעשה בקובץ על ידי אחד ממורשי החתימה יהיה חייב באישור של השני.
  • על מורשה החתימה לבצע בדיקה אקטיבית של הוראות התשלום, תוך בחינת מסמכים מבססים והתאמת סכומי החיוב.
  • יש לקבוע את נהלי השמירה על כרטיסי החתימה וכן כללים בדבר אופן שינוי פרטי חשבון בנק של מוטב.
  • בנוסף, רצוי כי העמותה תקבע נוהל בכתב בנוגע לביצוע תשלומים באמצעות מס"ב. בחוברת "הנחיות להתנהלות עמותות" מפורטים ההיבטים שמומלץ להתייחס אליהם בנוהל מסוג זה (עמוד 43 לחוברת).

 

ה. תשלום מלגות

בהתאם למדיניות רשם העמותות, לא יינתן אישור ניהול תקין לחל"צ, עמותות או מוסד ללא כוונת רווח, שמשלמים מלגות במזומן. תשלומי המלגות יבוצעו באמצעות המחאות עליהן מצוין "למוטב בלבד". כמו כן, חלוקת המלגות צריכה להתבצע בהתאם לקריטריונים קבועים, שווים ופומביים.

 

כוח אדם ושכר .4

א. כללי

מבין תפקידי הועד המנהל/הדירקטוריון של עמותות וחל"צ נמנים גם קביעת המבנה הארגוני של הארגון, מדיניות השכר והתשלומים, וכן אישור העסקת קרובי משפחה.

להלן ההוראות החשובות בהקשר של העסקת כוח אדם ותשלומי שכר באופן כללי:

  • טרם העסקת עובד, ובהתחשב בתנאי ההתקשרות, סכומה ומהותה, על העמותה/החל"צ לתת הזדמנות למציעים להציע עצמם בתנאי שוק חופשיים. אין הכוונה לקיום הליך מכרזי, אלא אם הדבר מתחייב מנסיבות העניין, קרי, מאופי העמותה/החל"צ ו/או מאופי ההתקשרות.
  • תשלום שכר לקרוב משפחה של חבר ועד/דירקטור או של חבר ועדת ביקורת, בין אם במסגרת העמותה/החל"צ עצמה ובין אם במסגרת תאגיד בשליטת העמותה/החל"צ, עלולה להיחשב לעקיפה של איסור תשלום שכר לחבר ועד/דירקטוריון/ועדת ביקורת. יש לשים לב להגדרה הרחבה של המונח "קרוב", שכוללת לא רק קרבה מדרגה ראשונה (ראו את הפרק בדבר "קרבה משפחתית וניגוד עניינים[שב3] ").

 

ב. שכר העולה על הסביר

  • העמותה/החל"צ אינה רשאית לשלם לעובדיה שכר העולה על הסביר, בהתחשב בכישורי העובד וכמקובל בשוק העבודה לתפקידים דומים. הוצאות שכר בלתי סבירות עשויות להיתפס על ידי הרשם כשימוש בכספי העמותה/החל"צ שלא למטרותיה.
  • במידה ומדובר בעובד שכיר שהינו חבר עמותה – מתן שכר מעבר לסביר עלול להיחשב כחלוקת רווחים אסורה, שבגינה עלול חבר הועד לחוב אישית עקב הפרת חובתו לעמותה.
  • תשלום בלתי סביר לספק או נותן שירות, שאינו עובד העמותה/החל"צ, עלול להיתפס כפעולה הנוגדת את האינטרסים של העמותה/החל"צ, שגם בגינה עלול חבר הועד לחוב אישית עקב הפרת חובתו לעמותה.

 

ג. שכר בכירים

סבירות השכר תיבחן על ידי הרשם תוך התחשבות בגורמים הבאים:

  • המחזור השנתי של העמותה/החל"צ
  • שיעור התמיכות וההקצבות מהמדינה מסך המחזור הכספי
  • שיעור הוצאות הנהלה וכלליות מסך המחזור הכספי
  • איכות הניהול – היעדר גירעון, גידול בפעילות ועוד
  • איכות נושאי המשרה – כישורים, השכלה, ניסיון מקצועי וכו'

חשוב לזכור כי יתכן שרוב ההוצאה בגין שכר הבכירים בעמותה/בחל"צ תיזקף להוצאות הנהלה וכלליות (ולא לעלות הפעילות), ולפיכך בבחינת סבירות הוצאות שכר אלו יש לבחון כי אינן מביאות את העמותה/החל"צ לחריגה מהתקרה/מהוצאות הנהלה וכלליות סבירות (על כך נפרט בפסקה הבאה[שב4] ).

כמו כן, חשוב לזכור כי במסגרת הדיווחים השנתיים לרשם העמותות, יש לדווח גם על חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בעמותה/בחל"צ. בדיווח זה יש לכלול את נתוני הברוטו (לעומת הדיווח במסגרת בקשה לתמיכה, שצריך לכלול את נתוני עלות השכר).

עמותות/ חל"צ המקבלות תמיכות מתקציב המדינה

בעמותות אלו לא ניתן לשייך לעלות הפעילות את שכר המנכ"ל, אף לא חלק ממנו, אלא יש לרשום את הוצאת שכר המנכ"ל תחת הוצאות הנהלה וכלליות.

מלכ"ר המוגדר כמוסד ציבורי עפ"י סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

בחוזר מס הכנסה 9/2015 נקבע כי שכר עובדי המוסד הציבורי ומנהליו לא יעלה על עלות שכר מקסימאלית של מנכ"ל במשרד ממשלתי, למעט במקומות שבהם חלים הסכמי שכר ענפיים או קיבוציים.

 

הוצאות הנהלה והוצאות כלליות של  מלכ"ר .5

בחוק ו/או בחוברת "הנחיות להתנהלות עמותות" לא נקבעו כללים חד משמעיים לעניין סבירות שיעור או גובה הוצאות הנהלה וכלליות, או לעניין הרכיבים שיש לכלול תחת הוצאות הנהלה וכלליות. לעומת זאת, נרשם כי "על העמותה להקפיד כי הוצאות אלו לא יעלו על אחוז סביר מסך המחזור השנתי של העמותה" וכי הרשם יתערב בעניין זה במקרים קיצוניים.

כאמת המידה לסבירות אחוז ורכיבי הוצאות הנהלה וכלליות של מוסד ללא כוונת רווח, עמותות או חברות לתועלת הציבור, מציין הרשם את הכללים שנקבעו בנדון על ידי החשב הכללי כתנאי למתן תמיכה.

כללי החשב הכללי בעניין הוצאות הנהלה וכלליות, החלים על עמותות/חל"צ המקבלות תמיכות מתקציב המדינה:

שיעור מרבי להוצאות הנהלה וכלליות .א

להלן השיעור המרבי של הוצאות הנהלה וכלליות, מתוך סך מחזור ההכנסות של העמותה/החל"צ, כפי שנקבעו על פי החשב הכללי. החישוב מבוצע באופן פרוגרסיבי:
 

השיעור השולי המרבי של הוצאות הנהלה וכלליות כאחוז מסך מחזור ההכנסות הכנסות העמותה/החל"צ
(במיליוני ש"ח)
22% 0-10
15.5% 10-25
10% 25-50
8.5% 50-75
7.5% 75-100
5% מעל 100

 

 

ב. רכיבי הוצאות הנהלה וכלליות

להלן עיקרי כללי המיון והדיווח, שנקבעו על ידי החשב הכללי, באשר לרכיבים שיש לכלול במסגרת הוצאות הנהלה וכלליות של מלכ"ר.

נציין כי כללים אלו אינם מתחייבים גם במסגרת הדוחות הכספיים, אולם במקרה של מיון שונה בין הדוחות הכספיים לבין כללי החשכ"ל, יש לערוך התאמה במסגרת בקשת התמיכה.

מהות הסעיף והוצאות שיש לסווג אליו תת סעיף הוצאות הנהלה וכלליות #
  • הוצאות שכר נושאי משרה בגוף (מנכ"ל, סמנכ"ל, חשב, עובדי מנהלה ושאר העובדים המשמשים בתפקידי ניהול ומינהלה).
  • אין לפצל שכר של עובד וליחסו באופן חלקי לסעיפי השכר במסגרת עלות הפעילויות כמבצע פעילות שאיננה ניהולית ו/או מנהלתית.
  • לא ניתן לשייך לעלות הפעילות את שכר המנכ"ל, אף לא חלק ממנו, אלא יש לרשום את הוצאת שכר המנכ"ל תחת הוצאות הנהלה וכלליות
משכורות ושכר עבודה, סוציאליות ונלוות לשכר ו/או קניית שירות ניהול 1.
  • הוצאות שיווק, פרסום והפקת אירועים (לגיוס תורמים).
  • הוצאות העסקת עובדים בגיוס תרומות.
  • עמלות למגייסים חיצוניים(*).
  • דמי ניהול וייעוץ(*).
(*) בכפוף להמצאת הסכם גיוס עם גורמים אלה.
הוצאות גיוס תרומות
(ראה התייחסות לאחר טבלה זו)
2.
  • שכר טרחת יועצים משפטיים.
  • שכר טרחת רואי חשבון.
  • שכר טרחת מבקר פנימי.
  • הוצאות בגין ניהול חשבונות וחשבות שכר (אם מבוצע ע"י גוף חיצוני)
שירותים מקצועיים 3.
למעט הוצאות כאמור הניתנות לייחוס ישיר לעלות הפעילויות (כדוגמת מוקדים, סניפים שבהם עוסקים במישרין בביצוע מטרות הגוף ומטלותיו). צורכי משרד והדפסות, דואר, טלפון ותקשורת 4.

הוצאות כאמור המיוחסות בלעדית למשרדי ההנהלה של הגוף ולמבנים שאין מתבצעת בהם פעילות לקידום מטרות הגוף ומטלותיו במישרין.

שכר דירה והחזקה 5.

של מנהלים, גייסי תרומות ועובדי מנהלה בארץ ובחו"ל.

אש"ל, כיבודים ונסיעות 6.
  • הוצאות בגין החזקת כלי רכב ושכירות כלי רכב, למעט הוצאות כאמור בגין כלי רכב המשמשים את הגוף במישרין לביצוע מטרות הגוף ומטלותיו.
  • לרבות כלי רכב המיועדים לנושאי משרה ועובדי מנהלה
החזקת כלי רכב ושכירות 7.
  • הוצאות כאמור המיוחסות בלעדית למשרדי ההנהלה של הגוף ולמבנים שאין מתבצעת בהם פעילות לקידום מטרות הגוף ומטלותיו במישרין.
  • אגרות רישוי ודמי חבר (שהינם בגדר חובה
מסים ואגרות 8.
הוצאות פחת בגין ריהוט וציוד משרדי, מכונות וציוד, שיפורים והתאמות במבנה/במושכר, כלי רכב (סעיף 7 לעיל) ולמעט הוצאות כאמור הניתנות לייחוס ישיר לעלות הפעילויות ולרבות הוצאות כאמור שלא נועדו לקידום מטרות הגוף ומטלותיו במישרין. פחת 9.

 

 6. העברת כספים ונכסים ללא תמורה אל מלכ"ר אחר

בהתאם למדיניות רשם העמותות, מוסד ללא כוונת רווח/עמותות/חל"צ רשאים להעביר כספים או נכסים אל מלכ"ר אחר, וזאת בהתקיים כל התנאים כדלקמן:

  1. העברת הכספים/הנכסים מתיישבת בפירוש עם נוסח מטרותיה המאושרות של העמותה/ החל"צ המבצעת את ההעברה.
  2. התאגיד אליו מועברים הכספים/הנכסים הינו מוסד ללא כוונת רווח עם מטרות דומות, ובלבד שמדובר בתאגיד אשר אינו רשאי לחלק רווחים לגורמים פרטיים, גם בעת פירוק.
  3. ידוע למי שתורם או מעביר כספים/נכסים לעמותה/החל"צ כי יתכן שהם יועברו לתאגיד/מלכ"ר אחר.
  4. גורם מאשר - במקרה שמועברים כספים/נכסים שיש בהם כדי להשפיע באופן מהותי על פעילות העמותה/החל"צ, יובא הדבר לאישור האסיפה הכללית בטרם העברת הכספים/הנכסים. בכל מקרה אחר, טעונה ההעברה באישור של הועד המנהל/הדירקטוריון.
  5. על כל עמותה/חל"צ לדווח במסגרת הדו"ח המילולי השנתי על העברות שביצעה של כספים/נכסים אחרים ללא תמורה.

 

בעמותות או חל"צ הנדרשות לאישור ניהול תקין

  • אותו מלכ"ר שמקבל את הכספים/הנכסים הינו בעל אישור ניהול תקין בתוקף (או אישור מקביל מאת הגורם המפקח עליו).
  • אם מדובר בהעברת כספים/נכסים אל עמותה/חל"צ חדשה, שעדיין איננה זכאית לאישור ניהול תקין (שהרי האישור לא יינתן בשנתיים הראשונות לפעילותה), ההעברה יכולה להתבצע בדרך של מתן הלוואה בלבד, בכפוף לעמידה בכללים למתן הלוואה (שיפורטו בהמשך).

עמותות נתמכות

צריכות לפעול גם בהתאם לכללי החשב הכללי, אשר לפיהם חל איסור על עמותה המקבלת תמיכה מכספי המדינה להעביר כספים לעמותה אחרת. דהיינו, כל עמותה הנתמכת על ידי המדינה אינה יכולה להעביר כספים אל עמותות אחרות כתמיכה, הקצבה או מענקים.

עמותות או חל"צ בעלות מעמד של "מוסד ציבורי"

רשות המיסים מאפשרת למוסדות ציבור (לעניין תרומות, על פי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה) להעביר כספים כתרומות וכתמיכות למוסדות אחרים, בתנאי שמדובר בהשגת אותה מטרה ציבורית. דהיינו, המוסד מקבל התמיכה פועל להשגת אותה מטרה של המוסד המשלם.

 

7. תשלום גמול לחבר או ליו"ר ועד/דירקטוריון ולחברי ועדת ביקורת של מלכ"ר

א.כללי

על פי חוק העמותות וחוק החברות, חבר ועד, חבר דירקטוריון ו/או חבר ועדת ביקורת, לא יתנו שירותים בשכר לעמותה/חל"צ/מלכ"ר, במישרין או בעקיפין, שלא במסגרת היותו חבר ועד/דירקטוריון או חבר ועדת ביקורת. במסגרת האיסור על מתן שירותים בשכר נכללים, בין היתר, האיסור שחבר הועד, הדירקטוריון או ועדת הביקורת יהיה עובד של העמותה/החל"צ, יהיה קבלן/נותן שירותים וכיוצ"ב.

הגמול היחיד שרשאי חבר ועד/דירקטוריון/ועדת ביקורת לקבל מידי מלכ"ר, עמותות או חל"צ, הוא גמול בעד השתתפות בישיבות והחזר הוצאות, בהתאם לתקנות בנדון – תקנות העמותות (גמול ליושב ראש ועד, לחבר ועד ולחבר ועדת ביקורת בעמותה), תשס"ט-2009, תקנות החברות (גמול ליושב ראש דירקטוריון, לדירקטור ולחבר ועדת ביקורת בחברה לתועלת הציבור), תשס"ט-2009, שתוקפן מיום 23.2.2010.

ב. גמול בעד השתתפות בישיבות

בהתאם לתקנות, יו"ר הועד המנהל/הדירקטוריון, חבר הועד המנהל/הדירקטוריון וכן חבר ועדת ביקורת, רשאים לקבל גמול בעבור השתתפות בישיבות, על פי אישור מראש של האסיפה הכללית, ובלבד שהגמול לא יעלה על המפורט בתקנות.

התקנות קובעות תקרה למספר המרבי של ישיבות ועד או דירקטוריון, וכן למספר מרבי של וועדות קבועות של הועד, הדירקטוריון או ועדת ביקורת, בגינן ניתן לקבל גמול בעד השתתפות.

מספר הישיבות המרבי בשנה בגינן ניתן לשלם גמול:

  • ועדות קבועות של הועד/הדירקטוריון – 8 ישיבות
  • ועד/דירקטוריון – 12 ישיבות
  • ועדת ביקורת – 12 ישיבות

כמו כן, התקנות קובעות גם את הגמול המקסימאלי שניתן לשלם בעד השתתפות בישיבה, כדלקמן:
 

בחל"צ בלבד - גמול לישיבה לחבר ועדת ביקורת שהינו מומחה (בש"ח) גמול לישיבה לחבר ועד/דירקטור/חבר ועדת ביקורת (בחל"צ – חבר ועדת ביקורת שאינו מומחה) (בש"ח) גמול לישיבה ליו"ר הועד / יו"ר הדירקטוריון (בש"ח) דרגת העמותה /החל"צ
825 550 605 1 
[מחזור עד 10.9 מיליוני ש"ח]
990 660 735 2 
[מחזור בין 10.9-27.3 מיליוני ש"ח]
1,315 880 1,125
[מחזור בין 27.3-54.5 מיליוני ש"ח]
1,510 1,080 1,345 4 
[מחזור בין 54.5-109מיליוני ש"ח]
1,965 1,310 1,565 5 
[מחזור מעל 109מיליוני ש"ח]

 

ג. גמול שנתי קבוע ליו"ר ועד/דירקטוריון

במקרים בהם לא מכהן מנהל כללי בעמותה, חל"צ או מלכ"ר, התקנות מתירות תשלום גמול שנתי קבוע ליו"ר ועד/דירקטוריון, על פי אישור האסיפה הכללית. גמול שנתי זה, יבוא במקום כל גמול אחר.

הגמול המקסימאלי שניתן לשלם כגמול שנתי קבוע, הינו:

גמול שנתי ליו"ר ועד / דירקטוריון (בש"ח) דרגת העמותה / החברה
16,375 1 
[מחזור עד 10.9 מיליוני ש"ח]
23,050 2 
[מחזור בין 10.9-27.3 מיליוני ש"ח]
45,010
[מחזור בין 27.3-54.5 מיליוני ש"ח]
80,240 4 
[מחזור בין 54.5-109מיליוני ש"ח]
98,915 5 
[מחזור מעל 109מיליוני ש"ח]


יצוין כי כל הסכומים המפורטים בתקנות שבנדון מתעדכנים מדי שנה בהתאם לשינוי במדד. הסכומים לעיל הינם אלו הנקובים בתקנות משנת 2009.

 

ד. החזר הוצאות בקשר להשתתפות בישיבות

ככלל, הגמול המשולם לחברי ועד/דירקטוריון ולחברי ועדת ביקורת כולל בתוכו גם את הכיסוי של כל ההוצאות בקשר להשתתפות בישיבה. יחד עם זאת, התקנות קובעות מספר מקרים בהם רשאיות עמותות או חל"צ לשלם, בנוסף לגמול בעד השתתפות או לגמול השנתי של היו"ר, גם החזר הוצאות הקשורות להשתתפות בישיבה - לפירוט בנדון, ראו תקנה מספר 5 בתקנות האמורות.

דוגמאות: במידה וחבר הועד המנהל/הדירקטוריון מתגורר במרחק העולה על 40 ק"מ ממקום הישיבה, במידה וחבר הועד המנהל/הדירקטוריון הינו אדם עם מוגבלות, חבר הועד המנהל/הדירקטוריון אינו תושב ישראל ועוד.

 

ה. החזר הוצאות בקשר לקידום מטרותיו של מלכ"ר

בנוסף לתגמולים ולהחזרים לעיל, עמותה/חל"צ רשאית לשלם לחברי ועד/דירקטוריון או ליו"ר הועד/הדירקטוריון את הוצאות הנסיעה בישראל או את הוצאות הנסיעה והשהייה מחוץ לישראל לצורך פעילותו לקידום מטרותיה של העמותה/חל"צ.

זאת במידה ומתקיימים כל התנאים הבאים:

  1. הועד/הדירקטוריון החליט מראש, באישור ועדת הביקורת, על סוגי הפעילויות שיבצע חבר הועד/הדירקטוריון או יו"ר הועד/הדירקטוריון עבור העמותה/החל"צ
  2. תשלום ההוצאות בפועל אושר על ידי הועד/הדירקטוריון
  3. ההוצאות הינן: 

    סבירות לנסיבות העניין, בהתחשב בהחזר ההוצאות המקובל בשירות המדינה

    נדרשות לצורך ביצוע הפעילות ועומדות בכללים שקבעה בנדון האסיפה הכללית, אחת לשנה
  4. חבר או יו"ר הועד/הדירקטוריון דיווח לוועדת הביקורת ולוועד/דירקטוריון על תוצאות הפעילות האמורה, וכן הועד/הדירקטוריון דיווח לאסיפה השנתית על ההוצאות ששולמו ועל תוצאות הפעילות. 

 

בעמותה/חל"צ בדרגה 5 או עמותות/חל"צ שאינן משלמות גמול ליו"ר או לחבר הועד/הדירקטוריון לפי התקנות שבנדון, ניתן לשלם, לצורך קידום מטרות העמותה ועל פי המנגנון האמור לעיל, גם הוצאות מסוג אחר שהיו כרוכות בקיום הפעילות.

 

8. מתן הלוואות

א. מתן הלוואות למלכ"ר אחר

עמותה/חל"צ רשאית להלוות כספים אל מלכ"ר אחר, וזאת תחת עמידה בכללים הנוגעים להעברת כספים ללא תמורה, שהינם:

  • מתן ההלוואה לגוף אחר מתיישבת בפירוש עם מטרותיה הרשומות של העמותה/החל"צ המעבירה
  • הכספים ניתנים אל מלכ"ר אחר עם מטרות דומות ובלבד שמדובר בתאגיד שאינו רשאי לחלק רווחים לגורמים פרטיים, גם בעת פירוק
  • ידוע למי שתורם/מעביר כספים לעמותה/חל"צ המעבירה כי ייתכן שהכספים יועברו לתאגיד אחר
  • במקרה שמועבר סכום שיש בו כדי להשפיע באופן מהותי על פעילות העמותה/החל"צ, יובא הדבר לאישור מראש של האסיפה הכללית ובכל מקרה אחר ההעברה טעונה אישור ועד העמותה/דירקטוריון החל"צ.

 

ב. מתן הלוואות לתאגיד אחר

עמותה/חל"צ רשאית להלוות כספים לתאגיד אחר, אף אם לא מתקיימים כל הכללים שלעיל, ובלבד שמתקיימים הכללים הבאים:

  • התאגיד הלווה הינו תאגיד ללא מטרות רווח
  • מטרות התאגיד הלווה דומות למטרות של העמותה/החל"צ המלווה
  • ההלוואה אושרה כדין על ידי הועד המנהל/הדירקטוריון של העמותה/החל"צ המלווה
  • בין המלווה ללווה נחתם הסכם הלוואה הכולל תנאי הלוואה סבירים, לרבות שיעור הריבית, תנאי ההחזר ומועד הפירעון
  • הוסדרו ביטחונות סבירים לפירעון ההלוואה
  • אין במתן ההלוואה כדי לפגוע בפעילות העמותה/החל"צ המלווה (ובתוך כך, שסכום ההלוואה יהיה סביר ביחס למחזור השנתי, ושסכום ההלוואה ותקופת ההלוואה אינם מונעים מימוש תכוניותיה של העמותה/החל"צ המלווה)
  • הועד המנהל/הדירקטוריון שוכנע כי לעמותה/חל"צ/מלכ"ר הלווה יש את היכולת לעמוד בתנאי החזר ההלוואה שנקבעו.

 

ג. מתן הלוואות לעובדים

מלכ"ר, עמותות וחברות לתועלת הציבור רשאים להלוות כספים לעובדיהם, בתנאי שתנאי ההלוואה סבירים ובהתאם למקובל בשוק לעניין הלוואה של מעביד לעובד. כמובן שיש לקחת בחשבון את היבטי המיסוי שיחולו על העובד בתנאי הלוואה מסוימים - ככל שההלוואה גבוהה יותר ובריבית נמוכה מתקנות מס הכנסה בנדון, הסכום שייזקף כהכנסה לצורך מס בידי העובד יהיה גבוה יותר.

 

ד. מתן הלוואות כחלק ממטרות העמותה/החל"צ

במידה ומטרות העמותה/החל"צ כוללות מתן הלוואות (כגון גמ"ח), העמותה/החל"צ תהא רשאית להעניק הלוואות, ובלבד שמתקיימים התנאים הבאים:

  • נקבעו קריטריונים סבירים, מפורטים וברורים למתן ההלוואה.
  • נשמר השוויון בין מקבלי ההלוואות, בהתאם לקריטריונים שקבעה העמותה/החל"צ.

 

ה. מתן הלוואות לחברי העמותה

עמותה אינה רשאית להעניק הלוואות לחברי העמותה שאינם עובדי העמותה, אלא אם במטרות העמותה נכללת מטרה של מתן הלוואות כגמ"ח וחברי העמותה הלווים עומדים בתנאים שנקבעו לקבלת ההלוואה.

 

ו. בקרות אחר מתן הלוואות

על ההלוואות להיות מתועדות באסמכתאות מתאימות וברישומים חשבונאיים נאותים, וכן, יש להבטיח נתיבי ביקורת הולמים לרישומים בספרי החשבונות של העמותה/החל"צ.

 

ז. עמותה/חל"צ הנדרשת לאישור ניהול תקין

על פי הוראות הניהול התקין של מלכ"ר, יש להימנע ממתן הלוואות במזומן, או בהמחאות שלא מצוין על גביהן 'למוטב בלבד'.

 

9. חלוקת מלגות

עמותה/חל"צ רשאית לחלק מלגות כל עוד נקבעו קריטריונים סבירים, שוויוניים ופומביים למתן המלגות.

א. מלגות לחברי ועדות

בעניין חלוקת מלגות לחברי ועדות בעמותה או בחל"צ, יחולו הכללים הבאים:

  1. לא ניתן לחלק מלגות לחברי ועדת ביקורת או לקרוביהם.
  2. באשר לחלוקת מלגות לחברי ועד מנהל/דירקטוריון או לקרוביהם – אלו יהיו זכאים לקבל מלגות תחת התנאים הבאים:
  • חלוקת המלגות הינה אינהרנטית לפעילות העמותה/החל"צ
  • המלגות יחולקו בהתאם לקריטריונים שוויוניים, מפורטים, ענייניים ושקופים
  • הקריטריונים אושרו על ידי ועדת הביקורת ולאחר מכן על ידי האסיפה הכללית
  • במידה והמלגות מחולקות לפחות ממחצית חברי הועד/הדירקטוריון, בדיונים בנדון לא השתתפו חברי הועד המבקשים לקבל את המלגות.

 

ב. עמותה/חל"צ הנדרשת לאישור ניהול תקין

על פי הוראות הניהול התקין של מלכ"ר, יש להימנע מתשלום המלגות במזומן, אלא בהמחאות שמצוין על גביהן 'למוטב בלבד'.

 

10. רישום ושמירה על נכסי העמותה/חל"צ

בנושא רישום ושמירה על נכסיו של מלכ"ר, קרי העמותה/חל"צ, הובאו מספר הוראות:

א. רישום הזכויות בנכסים

על חברי הועד/הדירקטוריון להקפיד על כך שכל הזכויות הקנייניות שיש לעמותה/חל"צ ירשמו על שמה, לרבות זכויות בנכסים לגביהם מתקיים רישום כדין.

ב. כלי רכב

בהתאם להוראות ניהול תקין של מלכ"ר, עמותות וחל"צ רשאיות לרכוש רכב לשימושן לצורך קידום מטרותיהן, כאשר:

  • השיקולים והקריטריונים לבחירת הרכב יהיו סבירים, תוך התייחסות לעלות רכישתו ואחזקתו
  • הרכב ירשם על שם העמותה/החל"צ בלבד
  • במידה ולעמותה/לחל"צ שייכים רכבים שנרשמו בעבר על שם גורם אחר, אין חובה להעביר את הרכב על שם העמותה/החל"צ אם הדבר עלול לגרום להוביל לירידת ערך משמעותית, אך יש חובה לשעבד את הרכב לטובת העמותה/החל"צ.

 

ג. שמירה על נכסי העמותה/חל"צ

בהתאם להוראות ניהול תקין של מלכ"ר, עמותה/חל"צ שבבעלותה רכוש, בין אם ניתן כתרומה ובין אם נרכש על ידה, חייבת לשמור על הרכוש כראוי ולהפיק ממנו את מירב היתרונות שניתן.

במסגרת עיקרון זה, במידה ולעמותה/חל"צ יתרות כספים שאינם נדרשים באופן מידי לפעילותה השוטפת, עליה להשקיע אותם באופן סולידי בכדי לשמור על ערכם, בכפוף למדיניות שתקבע בנדון על ידי הועד המנהל/הדירקטוריון, ובלבד שלא יהיה בכך משום 'צבירת נכסים בלתי סבירה'.

 

11. קרבה משפחתית וניגוד עניינים

א. כללי

חוק העמותות וחוק החברות אינם קובעים באופן מפורש מגבלות בנוגע לקרבת משפחה בין מוסד ממוסדות העמותה/החל"צ - הן באשר לקרבה בין חברי המוסד לבין עצמם והן באשר לקרבה בין חברי המוסד לחברים ממוסדות נוספים. לצד זאת, רשם העמותות קבע, במסגרת הוראות ניהול תקין של מלכ"ר, מספר כללים, וההוראות בנושא זה מעוגנות בחוברת "הנחיות להתנהלות עמותות" (עמודים 55-57).

עמדת הרשם הינה כי קרבה משפחתית נבחנת על פי ההגדרה הרחבה של המונח "קרוב" בתוספת השלישית לחוק העמותות:

  • בן/בת הזוג;
  • אח/אחות;
  • אב/אם;
  • סבא/סבתא;
  • צאצא (לרבות צאצא חורג, ולרבות צאצא של הצאצא, קרי נכד/ה, נין/נינה וכך הלאה);
  • בן זוגו של כל אחד מאלה.

 

ב. קרבה משפחתית עם חברי ועד וביקורת

בנושא קרבה משפחתית בין עובדי העמותה/החל"צ לבין חברי הועד המנהל/הדירקטוריון, חברי ועדת הביקורת ו/או הגוף המבקר בעמותה, נקבע כי:

  • ניתן להעסיק עובדים בשכר בעמותה/בחל"צ שהינם קרובי משפחה של חברי הועד המנהל/הדירקטוריון וחברי ועדת הביקורת (או גוף מבקר בעמותה), ובלבד ששיעור קרובי המשפחה כאמור מסך עובדי העמותה/החל"צ אינו עולה על 10%.
  • לקרובי המשפחה כאמור לא ישולם למעלה מ-10% מהשכר המשולם על ידי העמותה/החל"צ, גם אם שיעור קרובי המשפחה נמוך מ-10% מסך עובדי העמותה/החל"צ.
  • יש לקחת בחשבון שבנסיבות מסוימות, בשים לב למספר העובדים בעמותה/בחל"צ או למחזורה, גם העסקה בשיעור של עד 10% ותשלום שכר בשיעור של עד 10% תיחשב כאסורה.
  • אישור ההעסקה - החלטה באשר להעסקת קרובי משפחה כאמור תתקבל על ידי הגורם המוסמך בעמותה/בחל"צ, והועד המנהל/הדירקטוריון נדרש לאשר זאת.

 

ג. העסקת קרובי משפחה של המנכ"ל

  • יש להבטיח שההחלטה תהיה סבירה בנסיבות העניין ולטובת העמותה/החל"צ.
  • אישור ההעסקה - החלטה באשר להעסקת עובדים קרובי משפחה כאמור, תתקבל על ידי הועד המנהל/הדירקטוריון, ולאחר מכן יש להביא זאת לאישור ועדת הביקורת.

 

ד. העסקת קרובי משפחה בעמותה/חל"צ בכלל

  • גם אם לא מדובר בקרבה שלהם לחברי ועד מנהל/דירקטוריון/ועדת ביקורת/גוף מבקר בעמותה, יתכן שיהיה בה כדי להצביע על התנהלות לא תקינה, ועל כן עליה להתבצע על פי אמות מידה אובייקטיביות ותוך התחשבות בטובת העמותה/החל"צ ולא על פי שיקולים של קרבה משפחתית.
  • על העמותה/החל"צ להימנע מהעסקת קרובי משפחה בתפקידים בכירים או אם קיימת בין הקרובים יחסי כפיפות.

 

ה. קרבה משפחתית בין חברי הועד המנהל/הדירקטוריון לחברי ועדת ביקורת, או בינם לבין עצמם

  • בוועדת הביקורת לא יכהן קרוב משפחה של חבר ועד מנהל/דירקטוריון
  • בעמותה/חל"צ שבה מכהנים רק שני חברים בוועד/בדירקטוריון או בוועדת הביקורת – הם אינם יכולים להיות קרובי משפחה בדרגה ראשונה.
  • כאשר יש יותר משני חברים בוועד המנהל/בדירקטוריון או בוועדת הביקורת - רוב חברי הועד המנהל/הדירקטוריון או חברי ועדת הביקורת לא יהיו קרובי משפחה בדרגה ראשונה ביניהם.

 

ו. מצבים נוספים של ניגוד עניינים

  • אם עיסוקו של בעל תפקיד בעמותה/בחל"צ יוצר או עלול ליצור ניגוד עניינים בעניין פרטני מסוים, שאינו מונע את המשך כהונתו בעמותה וכן אינו אסור על פי חוק החברות/ עמותות, על בעל התפקיד כאמור להימנע מהשתתפות בדיונים ומהבעת עמדה באותו עניין.
  • על מלכ"ר, עמותה או חל"צ, להיזהר בביצוע עסקאות עם גופים קשורים. במקרה שהעמותה/החל"צ מחליטה לבצע עסקה עם תאגיד קשור, עליה להחיל על עצמה תנאים מחמירים יותר. יודגש כי במקרה של התקשרות בעסקה עם צד קשור, יש לדווח על כך במסגרת הדו"ח המילולי.
  • בעניין עסקה של העמותה/החל"צ עם קרוב משפחה של נושא משרה (בין באופן ישיר ובין באמצעות תאגיד) – נקבע כי יש לנקוט במשנה זהירות כדי להבטיח את טובת העמותה/החל"צ ויש לקבל מראש את אישור ועדת הביקורת, ובתנאי שהעסקה נעשית בתנאים סבירים.

 


צרו קשר עם המומחים שלנו לייעוץ ושירותים עבור מלכ"ר, עמותות וחברות לתועלת הציבור