השפעת מענקי הקורונה על סקטור הקיבוצים והמושבים

ההחלטה לסייע לעסקים המתמודדים עם הפגיעה בפעילותם בשל הקורונה הינה החלטה מבורכת אולם הליקויים במדדים השונים לפיהם נמדדת מידת הפגיעה יצרו אפליה בין עסקים בערים וביישובים הכפריים אשר בחלקם הגדול לצורך קיצור תהליכים מדווחים לרשויות המס במשותף אולם אינם חולקים ברווחים ומתנהלים כל עסק לעצמו. יישובי פריפריה אלו, שמציאות של פעילותם מורכבת יותר בכל יום בשנה,  התמודדו בקורונה עם פגיעה כפולה. כחקלאים שהביקוש לתוצרתם יורד בשל הירידה בביקוש המוסדי לבתי מלון ומסעדות ומאידך, באפיקי פרנסה אחרים כמו אירוח כפרי הם סובלים בשל הירידה בתיירות הנכנסת לישראל. למרות הפגיעה הרוחבית בעסקים ביישובים אלו הם מופלים לרעה בשל התאגדותם לצורך דיווחי המס.
 

הכשלים בנושא פעימות הקורונה

ישנם שני כשלים בנושא פעימות הקורונה שנוגעת לחקלאים בקיבוצים ומושבים. הלקונה בפעימה הראשונה והשנייה נוגעת יותר ליזמים בקיבוצים, נישומים שהם חברי הקיבוצים שמדווחים את דוח מס באמצעות דוח המס של הקיבוץ. במשמעות האופרטיבית היא שרשות המסים אינה יודעת  את נתוני הנישום (יזמ/ית בקיבוץ) כמו כל נישום אחר במשק. בפעימה הראשונה והשנייה רשות המסים מסרבת לקבל תמונת מצב של היזם באמצעות הקיבוץ אלא רק באמצעות הדיווחים שדווחו במסגרת הדו"ח השנתי, כאמור לעיל אין ליזם בקיבוץ המדווח באמצעות הקיבוץ נתונים אודות פעילותו. לקונה זו שעדין לא נמצא לה פתרון בצורה קשה את היזמים בקיבוצים והמושבים השיתופיים.

לקונה שניה והרבה יותר כבדה היא הפעימה השלישית. אחד מכללי הסיוע בפעימה השלישית הינו שעוסק שמחזור פעילותו לשנת 2019 עולה על 20 מיליון שקל לא זכאי לקבל מענק במסגרת הפעימה השלישית. במקרה של המושבים המדווחים את פעילותם דרך איחוד עוסקים – דיווח מע"מ שמאחד עוסקים מאותו מושב לדיווח משותף, אשר מחזור פעילותם עולה על 20 מיליון ₪ בשנה לא היו זכאים לפעימה השלישית. לדוגמא מושב שיש בו כ- 80 חקלאים שמדווחים דרך המושב והמושב מחזור עסקאותיו עולה על  20 מיליון, ישנם שני בעלי צימר עם נזקי קורונה של כל אחד מהם 200 אש"ח, אחד מדווח באמצעות האיחוד עוסקים במושב השני מדווח באופן עצמאי. עוסק שמדווח באופן עצמאי זכאי לפעימה שלישית. העוסק שמדווח באמצעות המושב אינו זכאי לפעימה שלישית, לא בגלל שאין לו נזק אלא רק בגלל הסיבה הטכנית כי הוא מדווח באמצעות המושב באיחוד עוסקים העולה מעל 20 מיליון.  זו אפליה ולקונה חמורה אשר פוגעת בכ-60 אלף עוסקים ונדרש טיפול מהיר להסדרת הנושא .

בימים אלו בשיתוף עם שר החקלאות אלון שוסטר וצוותו אנו מנסים להוביל מהלך שהמטרתו להביא לשינוי החוק ותיקון העוול ניזוקים. ישובי הפריפריה שמחזיקים בקרקע על גבולות המדינה מתמודדים עם קשיים רבים לאורך השנים. החל מפגיעת גורמים עוינים בחקלאות היישוב בגבולות המדינה, דרך פשעי חקלאות שבוזזים את תוצרתם ועד לתחרות מבחוץ של יבואני תוצרת חקלאות. התחרות כבודה במקומה מונח אולם, כאשר המדינה יוצרת אפליה בין פרנסתם של עסקי ההתיישבות לעומת עסקים עירוניים היא מרחיקה לכת ומסכנת את המשך פעילותם של חקלאים,  שמתמודדים מראש ביום יום עם אתגרים כבדים ולכן ראוי שהסיוע להם יגדל ולא יקוצץ מסיבות בירוקרטיות.
 

ליצירת קשר עם המומחים שלנו