עמק התרופות והטכנולוגיה

 

בקצרה

אנשי עסקים מכירים את ניו דלהי ומומבאי, אבל זהו פספוס אדיר כי יש עוד כמה ערים גדולות עם פוטנציאל עצום שאנחנו הישראלים, נוטים להתעלם מהן. קחו למשל את היידראבד, שהפכה בשנים האחרונות למוקד פעילות תוסס בתחומי הפארמה, ההיי טק , התעשיות הבטחוניות ואפילו הסרטים.

 

אנשי עסקים מכירים את ניו דלהי ומומבאי, אבל זהו פספוס אדיר כי יש עוד כמה ערים גדולות עם פוטנציאל עצום שאנחנו הישראלים, נוטים להתעלם מהן. קחו למשל את היידראבד, שהפכה בשנים האחרונות למוקד פעילות תוסס בתחומי הפארמה, ההיי טק , התעשיות הבטחוניות ואפילו הסרטים.

 

עם אל על מגיעים ישירות למומבאי. עם איר אינדיה מגיעים ישירות לניו דלהי.  בדרך כלל, בערים האלו החברות הישראליות נעצרות. אכן, נוח יותר לקבוע מושב קבע בערים שיש אליהן טיסה ישירה. אבל זהו פספוס אדיר כי יש עוד כמה ערים גדולות עם פוטנציאל עצום שאנחנו הישראלים, נוטים להתעלם מהן. היידראבד היא אחת מהן.

 

היידראבד, בירת מדינת טלנגנה הדרומית, הפכה בשנים האחרונות  למרכז עבור מספר תעשיות  חשובות: התעשייה הביטחונית, תעשיית התרופות, הייטק ולא פחות חשוב, תעשיית הסרטים.  הקורונה העבירה לקדמת הבמה את תעשיית התרופות וכאשר סחורות מסין התעכבו ועיכבו את הייצור המקומי, הודו הבינה שהכל חייב להיות מיוצר באופן מקומי, לרבות כלל החומרים הפעילים הנדרשים בתעשיית התרופות.

 

נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו,  הכריז על תכנית ״הסתמכות עצמית״, ובמילים אחרות, ״לא מסתמכים על סין״ ופעל לכך שחיסוני הקורונה ייוצרו בהודו עם הליך אישור מהיר, ועם העדפה לחיסונים שגם פותחו בהודו. עד תחילת 2022 הודו חיסנה מעל מיליארד וחצי של מנות חיסון, כאשר רובן בייצור מקומי בשתי ערים, פונה והיידראבד. אין כיום חברת פארמה בינלאומית שמכבדת את עצמה שאין לה אתר ייצור או נציגות בעיר. אם תציצו בארון התרופות הביתי, תגלו שחלקן יוצרו בהודו בכלל ובהידראבד בפרט. למעשה, היידראבד היא היום המרכז המוביל לתעשיית הפארמה ההודית, כאשר  40% מייצור התרופות בהודו נעשה בה.  לצד מספר פארקי תעשיות ותיקים צמח בשנים האחרונות פארק תעשיות ענק- עמק הגנום   Genome Valley  . כל השמות הגדולים נמצאים שם-

Dr. Reddy, Novartis, Viatris, GlaxoSmithKline וגם חברות כימיקלים כ Dupont  וחברת אדמה הישראלית-סינית. אדמה נכנסה להודו בשנת 2009 ובחרה בהיידארבד בתור מרכזה ההודי, ושם בעמק הגנום, גם קבעה את מרכז המו״פ הבינלאומי שלה.

 

נראה שמה שקרה בתעשיית הרכב של העיר צ׳נאי שבדרום הודו, יקרה לתעשיית הפארמה של היידראבד, כאשר אקו-סיסטם שלם של תעשיות הסמוכות לפארמה נבנה סביבו. מכוני מחקר, חברות של פתוח וייצור חומרים פעילים (API), חברות לניסויים קליניים, חברות לייצורMedical Devices  , וחברות כימיקלים.  חברת התרופות בהרט-ביוטק שמקורה בעיר, הייתה בכותרות לאחרונה. החברה שיצרה את החיסון ההודי לקורונה- covaxin  קיבלה בתחילת נובמבר את אישור ארגון הבריאות העולמי לשימוש בחיסון זה ומדינות רבות הוסיפו את החיסון לרשימת חיסוני הקורונה המאושרים. הצפי הוא כי תעשייה הפארמה המקומית תגיע להגיע ל- 100 מיליארד דולר בשנת 2030.

 

מהפכה דיגיטלית

היידראבד, עם אוכלוסייה של קרוב לעשרה מיליון איש, היא העיר השישית בגודלה וגם המרכז העיסקי השישי בגודלו בהודו.  לא סתם היא נבחרה להיות המקום הראשון בו איקאה פתחה את חנות הדגל שלה לפני שלוש שנים.  כששאלתי למה דווקא היידראבד נבחרה ולא מומבאי או דלהי, קיבלתי את התשובה שתושבי דרום הודו פתוחים לרעיונות חדשים יותר מאחיהם בצפון, והכנסת קונספט חדש של ריהוט בהרכבה עצמית יצליח יותר טוב בדרום הודו.  ביקור מהיר בסניף איקאה המקומי גילה לי שהמוצרים ההודים צבעוניים יותר ושבתפריט המסעדה נעדרת מנת הדגל- כדורי בשר שבדים, במקומם יש כדורי עוף ומנת האורז המפורסמת של היידראבד הקרויה ביריאני.

 

בהיידראבד גם נמצאת ״טוליווד״, תעשיית סרטים מקומית שנעשית בשפה המקומית ״טלגו״ ומתחרה בתעשיית הסרטים המוכרת יותר של הודו- ״בוליווד״ הנמצאת בעיר מומבאי. בכל שנה מצולמים ב״טוליווד״ כ- 300 סרטים כאשר רבים מהם מופקים ביוניברסל סטודיוז המקומי- Ramoji Film City   שגם הפך להיות לפארק שעשועים גדול כמו זה הקליפורני.  שילוב של תעשיית סרטים ותעשיית היי-טק, הוא בסיס לשיתופי פעולה בתחום פוסט פרודשקן ואנימציה שגם מתפתחים בעיר.

 

את המהפכה הדיגיטלית יצר בעיר ראש הממשלה המקומי לשעבר, צ׳אנדרה בבו ניידו, אשר עוד לפני עשרים שנה החל את הבוקר שלו בשיחת ועידה עם שריו. אז זה היה חדשני בכל קנה מידה.  עם חזון לצור אצלו עמק סיליקון שיתחרה בעיר בנגלור הוא הצליח למשוך לעיר את החברות הגדולות דאז מיקרוסופט, סאן, ו- IBM והיום העיר משמשת כמרכז עולמי לחברות כגון אקסנצר, דלויט, , Oracleו- Amazon ,כאשר היידראבד היא שניה בלבד לעיר בנגלור ביצוא שירותי טכנולוגיה . כדי לתמוך בתעשיית ההיי-טק, יש בעיר למעלה מ-200 מוסדות טכנולוגיים המייצרים כוח אדם שמשמש את תעשיית ההיי-טק והפארמה.

 

התעשיות הביטחוניות מגיעות לעיר, כי  המשרדים והמתקנים  של רשות המחקר של משרד הבטחון ההודי- DRDO  אף הם בהיידראבד. חברות ביטחוניות מקומיות וזרות, מעדיפות להתמקם שם. כך לדוגמא הענקיות הבינלאומיות Lockheed Martin, Boeing, GE  מבינות שכדי ליהנות מהרכש הצבאי של הודו, כדאי לשבת קרוב לצלחת, והצלחת נמצאת בהיידראבד.

 

תשתיות מתקדמות

עד לשנת שנת 2014 היידראבד היתה הבירה של מדינת אנדרה פרדש. אולם בשל מחלוקות בין קבוצות אתניות מקומיות, ואחרי הרבה מאבקים ושביתות רעב, המדינה התפצלה כאשר החלק הדרומי ממשיך לשאת את שם המדינה המקורי, והחלק הצפוני נקרא מדינת טלנגנה והידארבד נמצאת בה.

 

אז איך מגיעים להיידראבד?  

ביקרתי בתחילת אוקטובר בעיר לרגל כנס הקיימות הגדול שערך ארגון היזמים העולמי TiE  כאשר ישראל הוזמנה להיות מדינה אורחת בכנס.   אני נחתתי בהיידראבד בטיסה ישירה מדובאי לשדה התעופה הבינלאומי של העיר. אומנם אין עדיין טיסה ישירה מישראל אבל זה החיסרון היחיד של העיר. התשתיות והרגולציה מצליחים למשוך משקיעים זרים מכל העולם. התחבורה הציבורית כוללת  מטרו חדיש עם 57 תחנות, והיתרון הבולט אל מול הערים הגדולות כמומבאי וניו דלהי הוא עלות מחייה נמוכה יחסית.

 

רבים מהתושבים של טלנגנה ואנדרה פרדש, נושאים את שם המשפחה Reddy, המשויך לאחת הקסטות הגבוהות. כשרציתי לנסוע לאן שהוא, מישהו שאל אותי אם אני מוכנה ((Are you ready?. עניתי בחיוך שכולם בעיר מוכנים ( Everyone here is Reddy).

 

צרו קשר עם המומחים שלנו >>