ניהול סיכונים בארגון: מה לימדה אותנו הקורונה

 

התפרצות מגיפת הקורונה ברחבי העולם הינה אירוע מסדר גודל היסטורי, וכבר עתה, אף שהשלכותיה העתידיות טרם באו לידי ביטוי מלא, ניתן להצביע על כמה מהן אשר צפויות להמשיך ולשנות את עולם העסקים. יהיה זה טריוויאלי לקבוע, שניהול הסיכונים בארגון הוא אחד התחומים בהם משבר הקורונה מחייב בחינה מעמיקה של לקחים מהאירוע ויישום של שינויים, אולם מהם אותם לקחים שיש ללמוד וליישם?

סקר סיכונים הגלובאלי השנתי של פירמת BDO לשנת 2021, אשר התבצע בקרב 500 מנהלים בכירים ברחבי העולם, בחן את האופן בו ניהלו ארגונים מרחבי העולם ומהסקטורים השונים את סיכוניהם במהלך המשבר עד כה, ומעלה לקחים והמלצות שנראה כי כוחם יפה גם להמשך ניהול המשבר ואף מעבר לו.

 

ניהול סיכונים בארגון: ללמוד לאהוב את הסיכון

המסקנה הראשית שעולה באופן בולט וחד מממצאי הסקר הינה, כי הארגונים אשר הגיבו בצורה הטובה ביותר למשבר הקורונה, היו אותם ארגונים מוטי סיכונים, אשר "אימצו" את הסיכונים שהציב משבר הקורונה לפתחם, ראו בהם לא פחות מאשר הזדמנויות חדשות לצמיחה, וביצעו במהירות את השינויים הנדרשים במטרה למנף את ההזדמנויות שזיהו בתוך המצב החדש.

 

Risk welcomers VS. Risk averse

כך, יותר ממחצית (53%) העסקים אוהבי-הסיכון דיווחו כי השפעת הקורונה היתה "פחות משמעותית" או "הרבה פחות משמעותית" מכפי שהעריכו באפריל 2020, לעומת 16% בלבד מהארגונים שונאי-הסיכון (Risk-averse) שהשיבו באופן דומה. 52% מהארגונים שונאי-הסיכון השיבו כי השפעת הקורונה עליהם הייתה חמורה מכפי שהעריכו בתחילה, לעומת 25% שטענו כך מקרב הארגונים אוהבי-הסיכון.
 

 

אחד מכל ארבעה מנהלים הודה כי ארגונו לא התאים עצמו למצב החדש במהירות הנדרשת, ומתוכם, 60% הצביעו על "אי וודאות וחוסר בהירות" של המצב, בתור הסיבה לכך. דפוס זה רווח יותר בקרב ארגונים שונאי-סיכון. לפי נתון מעניין נוסף מהסקר, 24% מהארגונים שונאי-הסיכון ציינו התעקשות של ארגונם לדבוק בתוכניות מלפני תקופת הקורונה בתור סיבה לתגובה איטית למשבר, לעומת 15% שהעלו טענה זו מקרב ארגונים נוטלי-סיכון (Risk-takers) ו-0% בקרב ארגונים אוהבי-סיכון.

 

ניהול סיכונים באופן שיטתי, מרחיב וגמיש

ממצאי הסקר מוכיחים, כי עיסוק רציני ושיטתי בניהול סיכונים יכול להועיל לצמצום הסיכונים ולהתמודדות טובה יותר איתם. כך, מעל מחצית המנהלים (53%) שהשיבו לסקר אמרו כי מגיפה עולמית ניצבה במפת הסיכונים של ארגוניהם לשנת 2020, מתוכם, 58% טענו כי הדבר סייע להתמודדות עם המשבר.

אולם לצד הצורך במתודולוגיה מסודרת של ניהול סיכונים, משבר הקורונה גם חשף את הצורך החד בבחינה מחדש של המתודולוגיה עצמה, ובאימוץ גישה יותר רחבה, יותר הוליסטית, יותר גמישה ויותר דינאמית של ניהול סיכונים. הקורונה הציבה סיכונים הפועלים ומשפיעים במשך תקופה ארוכה (שלמעשה טרם הסתיימה), וסיכונים אלו חוצים את כל תחומי העיסוק, את כל אזורי הפעולה ואת כל שרשרת האספקה של עסקים. ואכן, 90% מהמנהלים שהשיבו לסקר אמרו כי ארגוניהם בחנו מחדש את כל מסגרת ניהול הסיכונים שלהם.

משבר הקורונה משתלב בתמונת סיכונים עולמית משתנה ומאתגרת יותר, וכך, למשל, ברור כי משבר האקלים ומתיחויות גאו-פוליטיות ילוו אותנו בעתיד הרבה יותר מאשר בשנים קודמות. בהתאם, גם מפת הסיכונים של הארגון צריכה להתעדכן ולהשתנות, וכבר עתה, כפי שעולה מהסקר, מגיפת הקורונה הובילה להעמקת תשומת הלב של ארגונים לצורך בניהול סיכוני ESG (סיכונים אקולוגיים, חברתיים וממשליים).

 

להעביר את ניהול הסיכונים לעידן הדיגיטלי

הצורך בתגובה מהירה ומדויקת יותר לסיכונים מחייב פניה גוברת לשימוש בטכנולוגיה מתקדמת, כדי לגשר על הפער הקיים ביכולות ניהול הסיכונים בארגונים. ארגונים היודעים לרתום את הטכנולוגיה לשירותם, יכולים לאמץ גישה יותר פרו-אקטיבית להערכת הסיכונים ולניהולם. טכנולוגיות מידע בולטות בהקשר זה הן יישומי בינה מלאכותית המאפשרים לרתום את הדאטה לזיהוי דפוסים ולניתוח תובנות ומגמות בשווקים ואצל לקוחות, לצד יישומי predictive analytics מבוססי למידת מכונה, שיכולים לאפשר תהליך אוטומטי של ניטור סיכונים, כמעט בזמן אמת.

עם זאת, מהסקר עולה כי רק 11% מהארגונים שנסקרו משתמשים בכלים לחיזוי סיכונים. 42% מהמשיבים הציבו טכנולוגיות לא מתאימות בתור אחד משלושת הסיכונים שהציבו לארגונם לחץ גובר בזמן ניהול משבר הקורונה; בארגונים שונאי-הסיכון, הפער הטכנולוגי אף סומן בתור גורם הלחץ מספר אחד. לפי נתון מעניין נוסף שעלה מהסקר, 73% מהחברות שמצאו את משבר הקורונה "הרבה פחות משמעותי ממה שציפו", הציבו טרנספורמציה דיגיטלית בראש סדר העדיפויות שלהם במהלך ניהול המשבר, מה שעשוי ללמד על מידת החשיבות של השקעה בטכנולוגיה כאמצעי לניהול סיכונים.

 

לסיכום, סקר הסיכונים של BDO לשנת 2021, שעומד בסימן הקורונה, מצביע על היתרון העסקי ממנו נהנים ארגונים הבוחרים לא להתעלם או לפחד מסיכונים, אלא לראות בהם הזדמנות לצמיחה. גישה פרו-אקטיבית שכזו צריכה להסתייע במתודולוגית ניהול סיכונים מרחיבה והוליסטית יותר, בטכנולוגיות ניהול סיכונים שיסייעו לזהות מוקדם ככל הניתן סיכונים חדשים שמתהווים, ובתרבות ארגונית אג'ילית אשר מסוגלת לבצע שינויים מהירים בתגובה לסיכונים, כך שיהפכו להזדמנויות.
 

צרו קשר עם המומחים שלנו >>

הירשם לניוזלטר

Please fill out the following form to access the download.