בעת האחרונה אנו עדים לעלייה במספר החברות שקורסות כלכלית, קטנות כגדולות, פרטיות או ציבוריות, לצד היקלעותם של קונצרנים מובילים במשק לקשיים פיננסיים, מהם לא מצליחים להיחלץ. גופים אלו, המשתייכים לענפים שונים ומגוונים במשק- קמעונאות (מגה, ספורט ורטהיימר), אופנה (זברה, הוניגמן, תל אביב-יפו, קיווי) נדל"ן (אור נכסים, אורתם סהר, יובל נכסים, אורבנקורפ, אדמה ועוד), שירותים (גלובוס מקס), תעשייה (בנדע פלסט תעשיות) , טכנולוגיה (הייטק מערכות משולבות, וויין גלובל, ריט טכנולוגיות), נקלעו למשברים פיננסיים עמוקים וכתוצאה מכך לחדלות פירעון, ו/או הסדרי ניהול מיוחד אחרים.
לפי נתוני דן אנד ברדסטריט, בישראל נסגרים מדי שנה כ 45 אלף עסקים (850 עסקים בשבוע), כאשר כ-50% מהעסקים נסגרים מסיבת חוסר כדאיות כלכלית, כ-30% נסגרים כתוצאה מהחלטות עסקיות שגויות וכ-20% נסגרים כתוצאה מקשיים תזרימיים. בשנת 2018 ניתנו בבתי המשפט בשונים בארץ כ- 20,000 צווי כינוס.
אחת המשימות החשובות ביותר למשקיעים הבוחנים השקעה או רכישה של חברה, הינה לזהות סימנים מוקדמים לכך שחברת המטרה חווה קשיים פיננסיים וכיצד הדבר עלול להשפיע על פעילותה לאחר השלמת העסקה.
ניתוח מוקדם של פעילות החברה ודוחותיה הכספיים עשוי לייצר תמרורי אזהרה לכך שהחברה נקלעה למשבר ועלולה להגיע למצב של חדלות פירעון. להלן כמה מהבולטים שבהם:
עדיפות ליצירת הכנסות לטווח הקצר על פני השקעות לקידום העסק:
חברות רבות שנקלעות למשבר, משקיעות את מירב משאביהן בגבייה מלקוחות ויצירת הכנסות בטווח הקצר ללא מחשבה על קידום העסק לטווח הארוך. דוגמה לכך ניתן למצוא אצל חברות המוכרות את מוצריהן במחירים נמוכים ממחיר השוק וללא פיתוח קווי מוצר חדשים. התנהלות זו עשויה להעיד על מצוקה תזרימית חמורה אשר עלולה לפגוע בהתפתחותה של החברה ואף להביאה למצב של חדלות פירעון.
הערת "עסק חי" בדו"ח המבקר:
רואה החשבון המבקר של חברה מוסיף לחוות הדעת התקופתית שלו הערת "עסק חי" כאשר קיימים, להערכתו, ספקות משמעותיים בנוגע להמשך פעילותה של החברה. הופעת ההערה מהווה תמרור אזהרה בולט לגבי מצבה הפיננסי של החברה ויש לבחון את הסיבות שבגינן נכללה בחוות הדעת. רשת המזון "מגה קמעונאות" ספגה בשנים 2011-2015 הפסדים צבורים בסך של כ 750 מיליוני ₪, אשר הובילו לצירוף הערת "עסק חי" בדוחות הכספיים של שנת 2015. בתחילת 2016 החברה ביקשה הקפאת הליכים לצורך מכירתה.
גירעון בהון העצמי של החברה:
ההון העצמי הוא אחד הנתונים החשובים ביותר במאזן החברה, ואחד האינדיקטורים המשמעותיים לבחינת מצבה ויציבותה. גרעון בהון העצמי נוצר כאשר ערך ההתחייבויות של החברה גבוה מערך הנכסים שברשותה. כל עוד העסק מייצר רווחים שוטפים, יש סיכוי שמצב ההון העצמי ישתפר. לעומת זאת, אם ההון העצמי השלילי גדל באופן עקבי לאורך שנים, הרי שזהו סימן מובהק לכך שהעסק מתקרב למצב של חדלות פירעון ופשיטת רגל.
מינוף פיננסי גבוה ותנאי חוב גרועים:
חברות בעלות רווחיות נמוכה או מצוקה תזרימית נאלצות לממן את הפעילות השוטפת. המימון יכול להגיע ממקורות פנימיים של החברה (הון עצמי) או ממקורות חיצוניים לחברה (חוב). חוזקה של חברה ויכולת שרידותה נמדדים, לעיתים קרובות, ביחס שבין ההון העצמי לחוב או, במילים אחרות, ברמת המינוף הפיננסי שלה. ככל שהמינוף הפיננסי גבוה יותר (החוב גדול מההון העצמי), הרי שהמשך ביצועים חלשים בשנים הקרובות עלול להוביל את החברה לחדלות פירעון וקריסה. גם לתנאי החוב של החברה חשיבות רבה. ככל שהחברה נוטלת חובות בתנאים גרועים מתנאי השוק, הרי שהדבר מלמד כי היא מתקשה להשיג מימון חיצוני ולכן מתפשרת על תנאים לא נוחים. אחת הסיבות המרכזיות שהובילו לקריסת תאגיד IDB של נוחי דנקנר היה מינוף פיננסי גבוה, נטילת הלוואות בסכומים ניכרים, אותן לא הצליחה לפרוע.
תחלופה מהירה של עובדים בעמדות מפתח:
ברוב המקרים, הראשונים לזהות את המשבר הצפוי הם נושאי המשרה הבכירים, אשר יהיו גם הראשונים לנטוש את "הספינה הטובעת". כך, מנהלים רבים אשר רוצים לשמור על הרזומה הניהולי שלהם, יעדיפו לעזוב את החברה לפני קריסתה ובכך להתנער מאחריותם למצב.
חילופי רו"ח מבקר:
קיימות סיבות שונות להחלפת רואה החשבון המבקר של חברה (מחלוקת בנוגע לגובה שכר טרחה, התפתחות מעסק קטן לגדול, החלפת בעלים, שינויים באזורי הפעילות וכו'). אולם, לעתים, עשויה החלפת מבקר להעיד על חוסר הסכמות מהותיות בין החברה המבוקרת לרואה החשבון שלה בנוגע למצבה הפיננסי האמיתי של החברה, ולכן מומלץ לברר את הסיבות לחילופים בטרם משלימים עסקה.
עו"ד אדווה בלמס, מנהלת בייעוץ הפיננסי ב-BDO Consulting מובילה את תחום הפעילות של שירותי ניהול המיוחד, ובעלת ניסיון רב בניהול תהליכי הבראה בחברות, הקפאת הליכים, ביקורת חקירתית מורכבת, ניהול חברות בקשיים, התוויית תכניות התייעלות, גיבוש הסדרי נושים, ופירוק ומימוש נכסים (במידת הצורך).