דיגיטל בבריאות - פירות הקורונה

 

בקצרה

משברים יכולים גם להניב תועלת לצד הנזק הרב. מגפה, מלחמה או משבר כלכלי מביאים עמם פעמים רבות גם תהליכים של חשיבה מחדש על חלוקת משאבים ותהליכים, ומסייעים להתייעלות וחדשנות. מגפת הקורונה הדגישה את הקשיים הרבים בניהול מערכות ושירותי בריאות, בהם המחסור העצום בכוח אדם מיומן, לצד המחסור בשירותי רפואה מתקדמים בפריפריה, שנובעת בעיקר מהעלות הגבוהה של מכשור רפואי מורכב.  

 

תעשיית הטכנולוגיה והדיגיטל הגיעה למגפת הקורונה בוגרת, מוכחת ומגוונת, וניצלה את המגפה להעמקת השימוש בטכנולוגיות למסחר אלקטרוני, עבודה מרחוק ושירותי ענן. מצד שני, לחברות ההזנק (סטארט-אפים) התקופה הביאה לעצירה בגיוסי ההון מקרנות הגיוס, וגרמה לחזרה של החברות להנפקה בשוק ההון.

סטארט-אפים צעירים יותר ויזמים שמצאו את עצמם פנויים במהלך המגפה, החלו לחפש שווקים חדשים לפנות אליהם שיוכלו לאפשר להם תזרים תפעולי ומקורות מימון אחרים. את כל אלה הם מצאו בתחום הבריאות הדיגיטלית. לראיה, ההשקעה של קרנות הון סיכון בארה"ב בחברות העוסקות בתחום הבריאות הכפילה את עצמה ב-2020 לעומת 2018, בזמן שההשקעות בתחומי הטכנולוגיה והדיגיטל האחרות התמתנו ואף נעצרו.

ממשלות ברחבי העולם החלו לתת תמריצים לספקי שירותי בריאות ברכישת טכנולוגיות שיוכלו לסייע בהענקת שירותי רפואה בתקופת המגפה, בשל ההתמודדות עם הצורך בריחוק חברתי והחשש של הציבור מהגעה לבתי חולים, לצד מחסור גובר בעובדים בשל בידודים והידבקויות, והסטת שירותי הבריאות בכלל, ומיטות האשפוז בפרט, לטיפול בחולי המגפה. כתוצאה מכך, חברות טכנולוגיה רבות החלו לפתח כלים בתחום הבריאות, וחברות בוגרות אף חישבו את דרכן מחדש והציעו את הטכנולוגיה שלהן כמענה לצרכים בעולם הבריאות.

המגמות המרכזיות בתחום הבריאות הדיגיטלית הן תוצאה של תהליכי שירות מוכחים מסקטורים אחרים, שנמצאו כשימושיים לספקי השירות הרפואי ולמטופלים.
 

טלהרפואה: בדיקת רופא מהבית וניתוח רובוטי בצד השני של העולם

רפואה מרחוק (Telemedicine) נותנת מענה למגוון רחב של אילוצים בתחום השירות הרפואי והתפתחות טכנולוגיות התקשורת. הכישורים הדיגיטליים של רופאים ומטפלים מחד והמטופלים מנגד, מאפשרים לשירותים לעבור למרכז הבמה ככלי שירותי לגיטימי בענף הרפואה. כלי חישה מרחוק, כמו טייטו (Tytocare) הישראלית, נכנסו לשימוש ערב הקורונה כאילו נולדו במיוחד לעידן של ריחוק חברתי, ומאפשרים לחסוך את ריכוז הרופאים והמטופלים במרכזי הבריאות ולמנוע את זמני הנסיעה.

טכנולוגיות שמאפשרות שירותי רופאה דחופה מרחוק מאפשרים לרופאים לתת שירות באיזורים נידחים, ובמקביל לתת שירות בחדר מיון שנמצא בצדו השני של העולם. יכולות אלה מאפשרות שירות מסביב לשעון בזכות הפרשי הזמנים, להעמיד טיפול של רופא מומחה בכל מקום ולווסת לחצים בין איזורים גיאוגרפיים עם צרכים שונים.

יכולות הרפואה מרחוק מאפשרות להרחיב את הטיפול של בתי החולים עד לבתי המטופלים, ובכך לאפשר למטופלים שמתאימים לכך לקבל את ההשגחה הנדרשת בבית, בלי לתפוס מיטה בבית החולים ולהיחשף להדבקה ממטופלים אחרים.

טכנולוגיות מתקדמות של הדמיה בתלת-ממד וביצוע הליכים רפואיים באמצעות רובוטים שנשלטים מרחוק על ידי רופא הנמצא באזור אחר בעולם, מבטיחות שינוי דרמטי בכלים העומדים לרשות המטפלים והמטופלים בעתיד הקרוב.
 

חווית השירות במרכז: שירות מותאם אישית למטופלים והסעות בתוך בית החולים

היקף האנשים שנדרשו להשגחה או מעקב רפואי בימי ההדבקות הגדולות בזמן המגפה, לא איפשר את אותו מגע אישי של מטופל עם צוות הרפואה או המינהלה. היקף עצום כל כך של אנשים חייב אימוץ טכנולוגיות שירות דיגיטליות, אבל גם הביא עמו גם את תפיסת המטופל במרכז - ששואבת את השראתה מתפיסת הלקוח במכרז (Customer Centric Experience).

בתפיסת המטופל במרכז, המטופל מקבל את השירותים האישיים שלו ישירות באופן נגיש, כך שהיקף ההתמודדות שלו עם הביורוקרטיה קטן, ותחושת הערך העצמית גוברת – כי הארגון הרפואי רואה אותו.

המרכז הרפואי שיבא פיתח יוזמה חדשנית של קהילת בריאות, שמייצרת שיח חדש בין בית החולים לקהילה, ועוסקת בשאלה איך נותנים שירות והיכן ניתן השירות למטופל. אחד הרכיבים של היוזמה הוא אפליקציה למבקרים במרכז הרפואי, שמנחה אותם כיצד להגיע ליעדם, ואף מאפשרת להם להזמין שירות נסיעות חינמי בתוך המרכז כדי להקל עליהם להגיע ממקום למקום.
 

ביג דאטה: אבחון מבוסס מודלים מתמטיים

התועלות של ביג דאטה (נתוני עתק) בבריאות כבר ידועות לעוסקים בתחום. משרד הבריאות החל ב-2016 בבניית תשתית ביג דאטה בענן לצורכי מחקר, וקופות החולים בישראל כבר משתמשות בהתראות מבוססות מחקרי ביג דאטה.

גוגל חוקרת כבר שנים יישומים רפואיים בביג דאטה, והשלימה מחקר מוצלח בזיהוי מחלות על בסיס שאלונים שחולים מילאו, ובכך מתקדם המחקר ליישום מערכת שתסייע באבחון רפואי, ואולי אף תתחרה באבחון על ידי רופאים אנושיים.

חקר המגפות כולל ביסודו שימוש במודלים מתמטיים מורכבים לניתוח וניבוי התפשטות של מגפות. מגפת הקורונה הביאה לקישור בין גופי הרפואה השונים, שיתוף והעברת מידע ואיסוף מידע מאבחון באמצעים דיגיטליים, ובכך הכניסה לשימושים השוטפים של גופי הרפואה תשתית ואף מרכיבים יישומים של ניתוח ביג דאטה. תשתית זו יכולה לשמש ולפתח את מערכי הבריאות גם לאחר המגפה.

ככל שהמגפה נחלשת, עולים הערכים המוספים שנוצרו לצוותים הרפואיים ולמטופלים מהשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות. השוק המוסדי והפרטי נותן אמון רב בחברות שפונות לתחום הרפואה בכלל, ותחום הבריאות הדיגיטלית בפרט. העתיד הנראה לעין טומן בחובו שינויים מהותיים לדרך השירות המטופלים ובאופן שבו רואה המערכת כל אחד ואחד מאתנו.


צרו קשר עם המומחים שלנו >>