הקשר בין חיסוני קורונה ואחריות תאגידית

חיסוני הקורונה אתנו כבר כמעט חודשיים, ועד כה חוסנו במנה אחת לפחות כ-3.6 מיליון מתושבי מדינת ישראל. החיסונים זמינים כיום לכלל הציבור ללא הגבלת גיל, אך קצב ההתחסנות בקרב האוכלוסייה שמתחת לגיל 50, הולך ופוחת בקצב מדאיג. הסיבות לכך נעוצות בחוסר אמון במערכת, בחשש מתופעות לוואי ארוכות טווח, בפחד כי החיסון אינו מגן מפני המוטציות השונות או שהוא מספק הגנה לחודשים ספורים בלבד. כמובן שתעשיית הפייק ניוז הפורחת, המספקת "הוכחות מדעיות" לפגיעה בפוריות, לתופעות נוירולוגיות מגוונות ואף לסכנת מוות כתוצאה מהחיסונים, תורמת גם היא לקצב ההתחסנות ההולך ופוחת של האוכלוסייה. בהקשר זה, נבהיר- מנכ"ל פייזר לא אמר שהוא לא יתחסן בחיסון שהחברה שלו עצמה פיתחה. הוא בסך הכל אמר שימתין לתורו ולא ינצל את מעמדו על מנת לעקוף בתור לחיסון. בישראל, היכן שהחיסונים זמינים לכל דורש טיעון זה אולי נשמע בלתי אמין, אך יש להבין שבעולם הביקוש לחיסונים עולה באופן משמעותי על ההיצע ואנשים ממתינים לתורם בקוצר רוח ובמשך חודשים ארוכים.

 לאור מגמה זו, בחדרי דירקטוריונים של חברות עסקיות דנים בימים אלה בשאלה האם וכיצד עליהם להתייחס לסוגית החיסונים; האם לחייב את העובדים להתחסן, לעודד, להטיל סנקציות או דווקא לתמרץ בתמריצים כספיים ואחרים, עובדים שיחליטו להתחסן.  אז מדוע נושא החיסונים בכלל רלוונטי לסקטור העסקי ומה בין זה ובין אחריות תאגידית?

ראשית, לחברה העסקית אחריות לבטיחות ובריאות עובדיה ומחזיקי העניין הנוספים שלה. במסגרת אחריות זאת, עליה לספק סביבת עבודה נקיה ובטוחה לשהות של העובדים, הלקוחות וכל גורם רלוונטי אחר. חברות רבות אף מעגנות את הנושא במדיניות פומבית, וסוגית החיסונים על כל היבטיה, בהחלט מתכתבת עם מדיניות זו. מעבר לכך, לחברה העסקית אחריות לבריאות ורווחת הציבור והקהילה בתוכה היא פועלת. על פי ההערכות החיסונים יסייעו במיגור המגיפה, בחזרה לחיים תקינים ולשיקום כלכלי של המשק. לצד זאת הם גם יתרמו להגנה על האוכלוסיות המצויות בקבוצות סיכון ועל אלה שאינם יכולים בשלב זה להתחסן.

בנוסף, לחברה מחויבות להמשכיות ולאיתנות העסקית אל מול בעלי המניות וכלל מחזיקי העניין שלה. בעוד שהנגיף פגע אנושות בסקטורים מסוימים במשק ובמקומות עבודה רבים שיבש כליל את שגרת החיים, חיסון העובדים יקטין בסבירות גבוהה את הצורך בעבודה מהבית, בקיום פגישות מרחוק, בבידודים ועוד, ויסייע להחזיר את החברה לפעילות שוטפת ורציפה, ממש כמו בימים שלפני המשבר. 

מן העבר השני נשאלת השאלה עד כמה הנושא בכלל רלוונטית ליחסי עובד-מעביד, ועד כמה חברות צריכות להתערב בהחלטה הנוגעת בכבוד האדם ובזכות הפרט לאוטונומיה בכל הקשור בהחלטות הנוגעות לבריאותו. במידה ויתברר עוד מספר חודשים או שנים שהחיסון טומן בחובו השלכות ותופעות לוואי בלתי צפויות, האם החברה העסקית שעודדה את עובדיה להתחסן היא זו שתשא באחריות? מנגד נשאלת השאלה מה גבולות האחריות במקרה של מקום עבודה להרחיק ידיו מתפוח האדמה הלוהט הזה ולא לעסוק כלל בסוגית החיסונים, במידה שעובדים או לקוחות יחלו כתוצאה מהשהות במקום?

לאור שאלות כבדות משקל אלו וההתנגשות האינהרנטית בין טובת הכלל לחירויות הפרט, החלטנו לעשות קצת סדר, לספק הצצה למה שקורה בנושא בסקטור העסקי בארץ ובעולם ולסיום- להציע מספר המלצות לחברות שיבחרו לטפל בסוגיה באופן פעיל, כאשר המפתח הוא לייצר מקום עבודה בטוח תוך התייחסות וכיבוד חששות העובדים בנושא. יש לציין כי בסופו של דבר ההחלטה כיצד להתייחס לנושא, תבטא את הזהות הערכית של החברה ותתרום למיתוג המעסיק, לטוב ולרע. 
 

אז האם אפשר לחייב עובדים להתחסן?
 

כיום אין חוק במדינת ישראל המחייב אזרחים להתחסן בחיסון כלשהו. עם זאת שר הבריאות אדלשטיין הכריז לאחרונה כי נבדקת האפשרות לעגן בחקיקה את זכות המעסיק שלא לאפשר לעובד שלא התחסן או הציג בדיקת קורונה שלילית עדכנית, להיכנס אל מקום העבודה. במקביל הכוונה היא להקשות על ביצוע הבדיקות ולייקר אותן משמעותית, ועל כן במידה והחקיקה תעבור, לעובדים שירצו לשוב אל המשרד לא תהיה כל כך ברירה אלא להתחסן.

בינתיים, על אף שלמעסיק אסור לדרוש מעובד להתחסן טרם הגעתו למקום העבודה, הוא יכול לבקש מעובד שבוחר שלא להתחסן להישאר בעבודה בקפסולות או בעבודה מהבית, בעוד שעובדים שיבחרו להתחסן יוכלו להגיע באופן חופשי למשרד. עם זאת, ההנחיה צריכה להינתן ברגישות ובזהירות  שכן כל עוד אין שינוי בחקיקה, יחס שונה לעובדים על רקע ההתחסנות או הטלת סנקציות על עובדים שיחליטו שלא להתחסן, נחשבת בעיני החוק כאפליה לכל דבר ויכולה לשמש כעילה לתביעה.
 

מה קורה בעולם?
 

בארצות הברית דווקא מותר לחייב עובדים להתחסן, בדיוק כפי שניתן לחייב עובד לבצע בדיקות רפואיות מסוימות ולעמוד בתנאים בריאותיים מסוימים הרלוונטיים לתחום העיסוק. על כן, במידה והמעסיק מצליח להוכיח כי עצם התחסנות העובד הינה הכרחית לעבודתו ולהמשכיות העסקית של החברה, מותר לו לדרוש כי העובד יתחסן. במקומות עבודה דוגמת מפעלים בהם עבודה מרחוק אינה מתאפשרת או במקרה של עובדים הבאים במגע עם אוכלוסיות של קשישים, מדוכאי מערכת חיסון ועוד, ההערכה היא כי עובדים יחויבו בחיסון ומעסיקים אף יכניסו בחוזי העסקה של עובדים חדשים סעיף המחייב להתחסן נגד קורונה. יש לציין כי לדרישת ההתחסנות בארה"ב תקדימים ממגפות קודמות דוגמת שפעת החזירים, במהלכה בית המשפט העליון שדן בסוגיה נטה לספק למעסיקים מרחב תמרון בכל הקשור בהטלת חובת חיסון על העובדים. 

מסקר של חברת הייעוץ והמחקר הגלובלית Gartner, בהשתתפות מעל מאה מנהלי\ות משאבי אנוש של חברות מובילות ברחבי העולם, עולה כי 60% מבין החברות ימליצו ויעודדו את עובדיהן להתחסן אך לא יחייבו זאת.
 

עוד עולה מנתוני הסקר:
 

60% יספקו מידע לעובדים בנוגע לחיסונים לרבות מידע טכני בנושא היכן ומתי ניתן להתחסן;

46% ייצרו קמפיין עידוד באמצעי התקשורת הפנים ארגונית בנושא יתרונות החיסון;

44% מהחברות יסבסדו את עלות החיסונים, במידה ותהיה כזאת, עבור העובדים, ו- 24% מהחברות יסבסדו את העלות אף לבני המשפחות של העובדים;

26% מהחברות ינסו לזרז את חיסון עובדיהם על ידי קבלת קדימות בתור לחיסונים או על ידי קיום מבצע חיסונים במקום העבודה;

9% ידרשו מהעובדים לקבל חיסון בטרם לחזרתם לעבודה במשרדי החברה, ו-3% ידרשו לקבל אישור בכתב בנוגע להתחסנות.

 

אז מה חברות שרוצות לנקוט עמדה ולעסוק בסוגיה יכולות לעשות?
 

• דבר ראשון- שמשו דוגמא אישית. במידה והחלטתם לעודד את העובדים להתחסן, עליכם להעביר את המסר כי החיסון בטוח ורצוי ולכן על חברי ההנהלה להיות בין הראשונים שמתחסנים, תוך תקשור ויידוע של העובדים על כך.
   
• העלו מודעות לנושא ואף הזמינו מומחים לבריאות הציבור איתם העובדים יוכלו להתייעץ ולשוחח על הספקות. כמו כן, הציעו לעובדים מידע תומך אשר יסייע להם לקבל החלטה מושכלת. במסגרת זאת מומלץ להציג מגוון דעות והיבטים וכך להצטייר כארגון דמוקרטי המעודד ריבוי דעות ונמנע מלנקוט עמדה חד משמעית בנושא.
   
• ניתן לספק תמריצים כספיים או אחרים לעובדים שיחליטו להתחסן; עם זאת יש להיזהר מאחר ועצם מתן התמריץ עלול לשדר מסר כי החיסון אינו רצוי או מסוכן.
   
• אפשרו יום חופש לעובדים שבוחרים להתחסן ואף הציעו יום חופש נוסף על חשבון המעסיק כתמריץ להתחסנות. כמו כן סבסדו ימי מחלה במידה ובסמוך לקבלת החיסון העובד סובל מתופעות לוואי וזקוק למנוחה.
   
• סבסדו את עלויות החיסון במידה ויהיו כאלה.
   
• חלק מקופות החולים הכריזו כי יגיעו לחסן עובדים במקומות העבודה, כך שניתן לערוך מבצעי חיסונים תוך תקשור נרחב באמצעי התקשורת הפנים ארגונית ועידוד עובדים להגיע.
   

אנא פנו למחלקת קיימות ואחריות תאגידית ב-BDO
נופר ולך-לזרסקו |  nofarwl@bdo.co.il | 050-6969199
מאיה בורקוב | mayabo@bdo.co.il | 054-9344898

 

---

[1] כפי שעלה מסקר שביצע עיתון "מעריב" https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-808670
[2]  https://www.gartner.com/smarterwithgartner/will-you-require-employees-to-get-a-covid-19-vaccine