על הנשק הסודי של האנליסטים: דוח אחריות תאגידית

תפקידם המרכזי של אנליסטים הוא לבחון ביצועים וניהול של חברות עסקיות ולהסיק לגבי יכולתן לפעול בטווח הקצר והארוך. עיקר הניתוח מתמקד בביצועים פיננסיים, בהערכות שווי, יציבות, מיצוב בשוק, מגמות בסקטור, ומדדים נוספים.

אולם בעוד שמרבית תשומת הלב ניתנת לביצועים פיננסיים, הרי נושאים שלכאורה אינם פיננסיים, אך כאלה שמשפיעים על ביצועיו של התאגיד (נושאים שונים הקשורים באחריות התאגידית של הארגון, כגון איכות הסביבה, סביבת ההעסקה, הממשק של הארגון עם הקהילה, היבטים שונים של הוגנות ושקיפות מול הלקוחות, מניעת סיכונים בשרשרת אספקה, זכויות אדם והאתיקה הארגונית) פעמים רבות לא באים לידי ביטוי בסקירות, ולא נבחנת השפעתם על הצלחת התאגיד. אך מה שהיה, הוא לא שיהיה.

במהלך עבודתנו עם ארגונים עסקיים מהגדולים בישראל, מסקטורים שונים, ראינו כי אלו הממפים ומנהלים היבטי אחריות תאגידית שונים, מצליחים לזהות את הסיכונים העומדים לפתחם, ולהשקיע מאמצים להימנע מהם או לכל הפחות למזער את השפעתם על הארגון ועל ביצועיו הפיננסיים.

עלייה ברלוונטיות של אחריות תאגידית בעיני המשקיעים

גם מהצד השני, יותר ויותר משקיעים מבינים את החשיבות של ניהול היבטי אחריות תאגידית, ומתעניינים בדירוגים המבוססים על הערכת ביצועי (ESG (Environmental, Social and Governance של חברות. במקביל, חברות אנליזה מובילות, כגון: FTSE, MSCI, Thomson Reuters, Bloomberg ואחרות, מציעות למשקיעים דירוגים מתאימים. התמודדות עם האתגר שמציבות הסקירות, שאותם קונים ובוחנים משקיעים, מחייב ארגונים לבחון את ניהול תחומי ה-ESG בשני מימדים: ניהול ושיפור ביצועי הארגון בתחום (טיוב הביצועים) ושיפור בשקיפות המידע למחזיקי העניין (טיוב הדיווח).

יכולתו של אנליסט להסתמך בסקירה לא רק על הדוח הפיננסי, אתר האינטרנט, ופרסומים בתקשורת, אלא להוסיף לארגז הכלים שלו גם את המידע שמפרסם הארגון בנושאי אחריות תאגידית שונים, מייצרת לו תמונת מבט רחבה וכוללת יותר על הארגון ומאפשרת לו להבין לעומק ובמימדים שונים, את האופן שבו הארגון הנסקר מנהל את הפעילות, את התרבות הארגונית וכמובן מפה רחבה יותר של סיכונים והזדמנויות.

מה מעניין אנליסט?

כאמור, סקירת ארגון על פי מדדי ESG (אחריות תאגידית), מאפשרת זיהוי מספר סיכונים נוספים, שלרוב אינם נתפסים כסיכונים פיננסיים מיידים. להלן דוגמאות מייצגות לסוגיות חברתיות וסביבתיות, שמהן יכול ללמוד האנליסט על הארגון:

סוגיות חברתיות

ניהול סיכונים בשרשרת האספקה – שרשרת האספקה של ארגון עשויה להיות קריטית בניהול השוטף ובביצועים של הארגון. מקרים רבים כגון אלה של Nike, Apple, ולאחרונה גם H&M, שבהן ניהול לא נכון של שרשרת האספקה הוליד פגיעה במיצוב ובמכירות, המחישו את החשיבות והאחריות המורחבת שיש לארגון עסקי על פעילות הרכש שלו. המוניטין שיש לספקים והזכויות שמגיעות לעובדים של הקבלן או הספק, הם דוגמאות משרשרת האספקה שיכולות לשמש אינדיקטור שלילי בעת סקירת אנליסט ולהעיד על חוסר תשומת לב ניהולית לעולם תוכן זה.

רמת התחלופה בארגון – ניהול המשאב האנושי בארגון כולל מגוון היבטים, לרבות שכר ותנאים סוציאליים, דאגה לרווחת העובדים, בריאותם ובטיחותם בעבודה, תחלופת עובדים ועוד. אם ניקח את נושא התחלופה כדוגמה, הרי שתחלופה גבוהה של עובדים לא רק שכרוכה בעלויות גבוהות, אלא גם עשויה לשקף מצב לפיו נוצר כוח עבודה בלתי מיומן (באופן יחסי), סביבה של יחסי עבודה לא טובים, בעיות בניהול משאבי אנוש- אינדיקטורים שמשפיעים על ביצועיו המקצועיים ועל התרבות הארגונית והדבר ישפיע על הביצועים הפיננסיים של הארגון לאורך זמן.

גיוון ארגוני – רובד מעניין נוסף הוא גיוון בכוח העבודה (העסקת אוכלוסיות מרקעים ומגזרים שונים, בדגש על אוכלוסיות בתת-תעסוקה). ארגונים בהם כוח העבודה מגוון (ובפרט, בשכבות הנהלה בכירות) מצליחים להשיג ביצועים פיננסיים טובים יותר. מנגד, חוסר הכלה של אוכלוסיות אלו בכח העבודה של הארגון עלול לפגוע ביכולתו של הארגון להצליח לפנות לאותם קהלים כלקוחות, להבין לעומק את התרבות וליצור צוותי עבודה שבהם יש חשיבה מגוונת. האם במידע שמפרסם הארגון יש אינדקציה לניהול התחום? האם הגדיר יעדים, מדדים וכו'?

סוגיות סביבתיות

זיהוי השפעות סביבתיות – בתחום הסביבתי, אנחנו רואים כי חוסר דיווח על הנושא או הימנעות מהתמודדות עם התחום, עלולים להצביע על חוסר הבנת ההשפעה הסביבתית של הפעילות או חשש מחשיפתה. ניהול ההשפעות הסביבתיות, ימזער סיכונים שעשויים לפגוע בארגון הן מבחינת המוניטין והן מבחינה כלכלית. לצד זאת, ארגונים שהבינו מהן ההשפעות הסביבתיות שלהם, גם הצליחו לזהות הזדמנויות לצמיחה בתחום, ופיתחו מוצרים ושירותים שיש להם השפעה סביבתית המתמזגת עם המגמה של שמירה על הסביבה. בהקשר לכך, נזכיר את אסון דליפת הנפט במפרץ מקסיקו ואת הנזק הכלכלי האדיר לחברה (BP) שנגרם בעקבותיו (בהיבטי המנייה והתפעול).

פיתוח מוצרים העונים לצרכים סביבתיים וחברתיים – ארגונים אינם פועלים בוואקום, הם מושפעים ממגמות חברתיות ודמוגרפיות, שינויים טכנולוגיים ומגמות צרכניות. מחקרים (כמו זה של מכון נילסן), מראים כי יותר ויותר צרכנים מעדיפים לרכוש מוצרים "סביבתיים וחברתיים", גם אם אותם המוצרים עולים יותר. על כן, ארגונים צריכים להתאים עצמם, ולבחון שינוי בתהליך או במוצר. כך, למשל, ניתן לבחון האם חברות מזון מספקות מידע בשקיפות על האופן שבו הם משלבות שיקולים סביבתיים וחברתיים: האם הגביע של מעדן החלב הוא בריא יותר (פחות סוכר ויותר ערכים תזונתיים) ומיוצר עם פחות השפעה על הסביבה (צריכת מים, צריכת אנרגיה ופליטות).

מה לעשות? לצלול אל הדוחות ולשאול שאלות קשות

יוזמה מעניינת המקשרת בין שינויי אקלים לעמדות משקיעים היא זו של מייקל בלומברג, ראש עיריית ניו יורק לשעבר, והבעלים של חברת החדשות והמידע הפיננסי השנייה בגודלה בעולם. במטרה לעודד ולפתח דיווחים על סיכונים פיננסיים לאור שינויי אקלים, הקים בלומברג את "כח המשימה לדיווחים פיננסים הקשורים בשינוי אקלים" (Task Force on Climate-related Financial Disclosures). לטענתו, הגברת השקיפות תביא להתייעלות השווקים ותתרום ליציבות ולחיזוק המערכת הכלכלית.

כוח המשימה של בלומברג ישקלל את מגוון האתגרים והסיכונים אשר נקשרים לשינויי אקלים, ובתוך כך יפרסם אילו דיווחים הינם משמעותיים ומהימנים המאפשרים לכלל מחזיקי העניין (משקיעים, מלווים, מוסדות פיננסיים ואחרים) להבין בצורה טובה יותר את המציאות הכלכלית-פיננסית-אקלימית.

המלצות כוח המשימה יאפשרו לחברות להבין מהן התועלות שניתן להפיק מהדוחות השונים. זאת במטרה שהחברות יוכלו למדוד ולהגיב לסיכונים הנובעים משינויי האקלים. פעילות זו אמורה ליצור סטנדרט דיווח אחיד לאור סיכוני שינוי האקלים, אשר יביא ליצירת מסד נתונים מקיף שישרת את צרכיהם של משקיעים פוטנציאליים.

המהלך של בלומברג עולה בקנה אחד עם המגמה לפיה דיווח ושקיפות הינם אבני היסוד של ארגון עסקי אשר מעוניין להישאר רווחי לטווח ארוך, והם רכיב שהופך קריטי יותר ויותר ביכולת שלו ליצור אמון מול מחזיקי העניין שלו. בעידן בו לארגונים עסקיים ישנן השפעות אחרות מעבר לכלכליות, טוב יעשה ארגון אם ההחלטות בו תתקבלנה תוך התחשבות בשיקולי מחזיקי העניין, וניתוח ביקורתי של ביצועיו בתחומי האחריות התאגידית הדרישה למידע מצד מסגרות דירוג, אנליסטים, נציגי משקיעים, גופי התקשורת, העובדים, הלקוחות וארגוני החברה האזרחית צפויה לעלות בעתיד. 

הירשם לניוזלטר של BDO זיו האפט

Please fill out the following form to access the download.