מרכזי פיתוח בישראל – רשות המיסים מקשיחה את עמדותיה

לאחרונה, הביעה רשות המיסים את דעתה, כי בכוונתה להקשיח את עמדותיה במסגרת ביצוע ביקורת מחירי העברה למרכזי מו"פ (מחקר ופיתוח) בישראל, המספקים שירותי פיתוח לחברות קשורות בחו"ל.

 
כאשר מרכז המו"פ הישראלי, מחשיב עצמו כספק שירותים לחברה קשורה בחו"ל, הוא בוחר בדר"כ בשיטת תמחור המבוססת על עלות הוצאות מרכז המו"פ, פלוס שיעור רווח מסויים (עליו משולם המס).
לטעמה של רשות המיסים, יש לבחון היטב האם, מבחינה כלכלית, התנהגותו של מרכז המו"פ הישראלי, משקפת בצורה מהימנה, התנהגות של ספק שירותים או שהתנהגותו מצביעה על כך שבבעלותו (הכלכלית חלקית/מלאה) נכס בלתי מוחשי (Intangible Asset).
 
ככל שניתן לטעון שמרכז המו"פ הישראלי הינו הבעלים של נכס בלתי מוחשי, כי אז מנגנון קביעת הרווח כבר אינו בהכרח זקיפת רווח על הוצאותיו, אלא מנגנון אחר המבוסס למשל על חלוקת הרווח הקבוצתי (Profit split) בין מרכז המו"פ הישראלי לבין החברה הקשורה בחו"ל. גישה זו מבוססת על הנחיות אירגון  ה – OECD  במסגרת פרוייקט ה – BEPS[1].
 
על פי רשות המיסים, להלן דוגמאות לסממנים המחזקים את המסקנה כי למרכז המו"פ הישראלי יש בעלות כלכלית על נכס בלתי מוחשי (שיגרום לחישוב רווח שלא על פי קוסט פלוס):
 
  1. מקורו של הנכס הבלתי מוחשי בישראל, ופעילותו החלה בישראל.
     
  2. ביישות בישראל מתקיימות פעילויות נוספות מלבד פעילויות המחקר והפיתוח.
     
  3. מטה הקבוצה ממוקם בישראל.
     
  4. מרכז המו"פ בישראל נוטל חלק מהסיכונים המשמעותיים בפעילות המחקר והפיתוח.
     
  5. למרכז המו"פ ישנה פעילות היוצרת תרומה ייחודית ובעלת ערך לקבוצה הרב לאומית.
     

מנגד מציגה רשות המיסים דוגמאות לסממנים שיכולים להצביע על העדר בעלות כלכלית:
 

  1. מרכז המו"פ הישראלי הוקם ביוזמת קבוצה רב לאומית זרה.
     
  2. קבלת החלטות בנוגע לנכסים בלתי מוחשיים נעשות על ידי עובדי מטה מחוץ לישראל.
     
  3. מרכז המו"פ הישראלי אינו נושא בסיכונים עסקיים.
     
  4. למרכז המו"פ הישראלי אין את היכולת לממן פעילות המקימה לו בעלות כלכלית על הנכסים הבלתי מוחשיים.
     
  5. למרכז המו"פ הישראלי, אין הפסדים צבורים לצורכי מס בגין מחקר ופיתוח לגבי הנכסים הבלתי מוחשיים.
     
  6. למרכז המו"פ הישראלי אין פעילות היוצרת תרומה ייחודית ובעלת ערך לקבוצה הרב לאומית.

 

ככל שפעילות המו"פ בישראל משמעותית יותר ביחס לפיתוח של אותו נכס בלתי מוחשי, שיטת התמחור של זקיפת רווח מבוססת עלויות, פגיעה יותר.

יצויין כי נציגי רשות המיסים הביעו דעתם שרוב מרכזי המו"פ בישראל, ככל הנראה, נמצאים "איפה שהוא באמצע", ולא ניתן לקבוע לגביהם באופן מוחלט, אם יש בבעלותם הכלכלית או אין בבעלותם הכלכלית נכס בלתי מוחשי. עמדה זו כמובן, מגדילה את חוסר הוודאות המיסוית של מרכזי הפיתוח הישראליים (אשר יכולים להיקלע למשל, למצב של כפל מס).

עוד יצויין כי בתקופה האחרונה פועלת רשות המיסים לשדרוג חובות התיעוד בתחום מחירי העברה (לדוגמא ראו חוזר [2]1/2020 המתאר את הסטנדרטים בביצוע חקר תנאי שוק, טופס 1385 בנוסחו החדש המוגש במסגרת דוח המס השנתי, ובו יש לפרט לגבי עסקה בין צדדים קשורים, וכן את תזכיר הצעת חוק[3] לעדכון דרישות התעוד לרבות הכנת Master file ו – Local File).

ליצירת קשר עם המומחים שלנו >>

 

 

 

 


[1] Base erosion and profit shifting.
[2] https://tinyurl.com/4p4mxmd7
[3] ​https://tinyurl.com/brsdhx43

הירשם לניוזלטר

Please fill out the following form to access the download.