בפסק דין טי. גי. די. הובלות (ע"א 10071/16) הסוגיה שבמחלוקת הייתה האם העובדה שמדובר בחשבוניות שהוצאו שלא כדין שוללת לחלוטין את האפשרות לנכות מס תשומות בגין אותן חשבוניות, באם מדובר בעסקאות אמיתיות שבוצעו.
פסק הדין עסק בחשבוניות שנקבע כי הוצאו לחברה שלא כדין, מאחר שהתייחסו באופן מעורב לעסקאות אמיתיות של רכישת דלקים, ולעסקאות סיבוביות שמטרתן השגת מימון בתנאים נוחים. דהיינו, לא מדובר בחשבוניות פיקטיביות בגין עסקאות שכלל לא בוצעו, אלא בחשבוניות שלא ציינו את מהות העסקה האמיתית. בית המשפט המחוזי קבע כי על אף שמדובר בחשבוניות שהוצאו שלא כדין, הן מתייחסות גם לעסקאות רכישת דלקים שבוצעו בפועל, ועל כן יש לאפשר לחברה לנכות את מס התשומות המיוחס לרכישת הדלקים. מנהל מע"מ הגיש ערעור לבית המשפט העליון בטענה כי חשבוניות המס הוצאו שלא כדין, ועל כן לא ניתן לנכות כלל מס תשומות ביחס לאותן חשבוניות לפי הוראות סעיף 38 לחוק מע"מ. כמו כן, עמד מנהל מע"מ על הצורך בשמירה על פשטותו ויעילותו של מנגנון מע"מ, והדגיש את תופעת החשבוניות הפיקטיביות כמכת מדינה. מנגד, החברה טענה כי פסיקתו של בית המשפט המחוזי תואמת את עקרון גביית מס אמת, ועולה בקנה אחד עם פסיקתו של בית המשפט העליון בעניין מ.א.ל.ר.ז (ע"א 4069/03), שם לא שלל בית המשפט העליון אפשרות לנכות מס תשומות, גם כאשר החשבונית הוצאה שלא כדין. זאת ועוד, העסקאות מושא הערעור הינן עסקאות אמיתיות ולא פיקטיביות, אשר שולם בגינן מס תשומות, ועל כן תוצאה לפיה החברה לא תוכל לנכות כלל מס תשומות אינה צודקת.
בית המשפט העליון בחן את הוראות החוק והמדיניות הרצויה וקבע שפיצול חשבונית מס שהוצאה לא כדין, וניכוי מס תשומות בגינה מעורר קשיים בשני מישורים אלה. במישור הראשון, קבע בית המשפט כי לשון החוק אינה מאפשרת לנכות מס תשומות הכלול בחשבונית שהוצאה שלא כדין. לשון החוק בסעיף 38 לחוק מע"מ ברורה וקובעת כי עוסק זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את מס התשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה לו כדין. לעניין זה קבע בית המשפט העליון כי חשבונית שהוצאה שלא כדין אינה רק חשבונית פיקטיבית, במובן שהעסקאות המפורטות בה אינן אמיתיות, אלא גם חשבונית שמפורטת בה עסקה שונה מזו שנעשתה בפועל ואכן במקרה דנן מדובר בעסקאות אשר לא משקפות את העסקאות שפורטו בהן. כלומר, הפיקטיביות שבחשבוניות הינה לגבי מהות העסקה ואין בכך כדי להפוך את החשבונית לכזו שהוצאה כדין, שכן חוק מע"מ מכיר בשתי אפשרויות בלבד – או שהחשבונית הוצאה כדין או שהוצאה שלא כדין.
במישור השני הנוגע למדיניות הרצויה, הכרה באפשרות של פיצול חשבונית שהוצאה שלא כדין עשויה לעורר קשיים מעשיים רבים בנוגע לאומדן המרכיבים בחשבונית המשקפים עסקאות אמת אל מול ההיבטים הפיקטיביים של החשבונית. מעבר לקושי המעשי בפיצול החשבונית, ישנו גם היבט של הכוונת התנהגותם של העוסקים בנוגע לגביית מע"מ. כלל המאפשר פיצול של חשבונית שהוצאה שלא כדין וניכוי מס התשומות בגינה מעודד מעשי מרמה מאחר שהנזק שייגרם במקרה שתתגלה התרמית קטן יותר. לפיכך ככלל, מצב בו דבק פגם יסודי בחשבונית – דינה של החשבונית להיפסל לעניין הניכוי, בשל היעדר יכולת לתרום למסע אחר מס האמת.
בית המשפט העליון אף התייחס לחריג המצוי בפס"ד מ.א.ל.ר.ז וקבע שניכוי מס התשומות יותר לנישום שהוכיח כי לא התרשל ונקט, באופן פוזיטיבי, את כל האמצעים הסבירים לוודא כי החשבונית הוצאה כדין, לרבות אימות החשבונית וזהות העוסק. מאחר שהחברה לא הרימה את נטל ההוכחה כי היא עומדת בחריג זה, הואיל ודובר על עסקאות סיבוביות לצורך מימון ולא בעסקאות לרכישת דלק בלבד, פסק בית המשפט העליון כי אין להתיר לה את ניכוי מס התשומות.
צרו קשר עם המומחים שלנו למיסים
הירשם לניוזלטר ולעדכונים אחרונים מ BDO זיו האפט
Please fill out the following form to access the download.