האם רשות המסים בישראל לוקחת בחשבון את השינוי בכללי המשחק בזירה הבינלאומית?

מדינת ישראל, קטנה על המפה העולמית, אבל בולטת. סטארט אפ ניישן. מגדלת יוניקורנים בינלאומיים, וממתגת את עצמה ברחבי העולם כפנינה של התעשייה. כתמיד, מי שבולט, מושך "אש", ובין היתר, של השותף הפוטנציאלי להצלחה – רשות המסים. ובעידן של כלכלה גלובאלית, רשויות המס ברחבי העולם, ולא רק בישראל.

רבות דובר על מהלכי ה OECD למניעת בריחת מס ממשטרים עתירי מס אל עבר משטרים דלי מס, זאת, באמצעות הטלת מס חברות גלובאלי (מיסוי ישיר), על חברות בעלות מחזורים גדולים, בשיעור של 15%, באופן שיאפשר למדינה הטוענת שהייתה זכאית למסות חברה בינלאומית, ש"ברחה" למדינה בה שיעור המס נמוך יותר מ- 15%, להשלים את המס ששולם בפועל, באופן שייתר את הכדאיות לבצע "שופינג" של מדינות דלות מס.

ואולם, ארגון ה OECD מניח, שלעניין המע"מ או המיסוי העקיף אין רלוונטיות לשופינג של משטרי מס, שכן מדינות העולם כבר הטמיעו את העקרונות המקובלים שהפכו לנורמה ברחבי העולם, היוצרים ניטראליות פיסקאלית בתחום המע"מ. משמע, בעסקאות בין עוסקים אין חבות סופית במע"מ, ובעסקה מול הצרכן הסופי המע"מ מגולגל עליו, בשיעור החל במדינת מושבו, ונגבה ממנו. כך שמע"מ לא אמור להוות עלות מס עודפת על החברה הספקית של העסקה. מקובל, שבעסקה בינלאומית בין שני עסקים, חל מע"מ אפס ואם חל מע"מ מלא, הוא בר החזר ע"י חברה עסקית זרה, גם אם אינה רשומה לעניין מע"מ במדינת החברה הספקית.

בישראל לעומת זאת, דיני מע"מ שאין להם אח ורע בעולם, העשויים לגרור חבות במע"מ בעסקה בין שני עסקים. חברה ישראלית המייצאת שירותים לחברה עסקית זרה, עשויה שלא ליהנות מהטבת מע"מ אפס, בטענה שלא עמדה בתנאים וסייגים שבחוק. המע"מ שהושת כאמור, אף אינו בר החזר בידי חברה זרה, אלא אם תרשם בישראל לעניין מע"מ.

יתירה מכך, כאשר החברה הזרה תמכור שירותיה ללקוחות בישראל, עלול להיווצר כפל מס, שכן הלקוחות בישראל יחוייבו במע"מ ב"יבוא שירותים" (העשוי לא להיות בר קיזוז כמס תשומות, למשל כאשר הלקוח הישראלי מלכ"ר או מוסד כספי). עפ"י הצעת חוק תלויה ועומדת, יחול חיוב במע"מ ישראלי גם על הצרכן הסופי הישראלי ברכישת שירותים דיגיטאליים מחברות זרות. החברות הזרות יידרשו להירשם און ליין, להעביר מע"מ ישראלי ולגבות אותו מהצרכן, אבל לא יורשו לקזז את המע"מ ששילמו על הוצאותיהן, כך שהעיוות יישאר.

נוצר מצב אבסורדי, בו חברה ישראלית, אשר נהנתה למשל מהטבות חוקי עידוד ושיעורי מס נמוכים מ 15%, תהיה תחת עינן הבוחנת של מדינות זרות, בשאלה האם הן רשאיות להשלים את המס במדינתן. זאת בעוד, שאותה רשות מסים שהעניקה הטבת חוק עידוד, ייצרה עלות מע"מ עודפת למול המקובל בשאר מדינות העולם, אשר לא נלקחת בחשבון לעניין חישוב שיעור המס הישיר. דוגמא נוספת לעיוות חריג בחוק המע"מ הישראלי, למול המקובל בעולם, הוא שלילת זכאות לקיזוז המע"מ ששולם על ההוצאות, כאשר חברה שפיתחה מוצר בישראל, מייצרת אותו בחו"ל ומוכרת ללקוחות זרים. זו, תחשב כמי שמבצעת עסקאות "מחוץ לסקופ" של חוק מע"מ ולפיכך איננה רשאית לקזז מס תשומות. חברה כזו, עשויה להיות זכאית להטבות חוקי עידוד וליהנות משיעור מס מופחתים אך לספוג עלות מע"מ עודפת למול מתחריה הגלובאליים, שלא נלקחת בחשבון.

אנו קוראים לרשות המסים בישראל, לתקן את העיוותים ולאפשר לחברות ישראליות להתחרות באופן מיטבי בזירה הבינלאומית.

צרו קשר עם המומחים שלנו >>