לאחרונה, סגרה תרזה מיי, ראשת ממשלת אנגליה עסקה עם האיחוד האירופי, על עקרונות היפרדות אנגליה מהאיחוד, אשר יפתח את השלב הבא של הדיונים. כידוע, לאחר שהפעילה רשמית את סעיף 50, תצא בריטניה מהאיחוד האירופי במרץ 2019. העקרונות שסוכמו לאחרונה מפחיתים במעט את חוסר הוודאות בכל הקשור לסחר עם אנגליה, אולם אין ספק כי על חברות ישראליות הפועלות מול אנגליה להיערך לשינויים.
עפ"י העקרונות שסוכמו, לא יהיה "גבול קשה" בין צפון אירלנד הנחשבת חלק מבריטניה לבין הרפובליקה האירית. כן נראה תהיה תקופת מעבר של שנתיים נוספות, לאחר הברקזיט, במסגרתם ינוהל מו"מ על הסכם הסחר העתידי בין האיחוד האירופי לבין אנגליה. יש המאמינים שהוא יהיה דומה להסכם שחתם לאחרונה האיחוד האירופי עם קנדה, שעניינו הקלות מכס והקלות הליכי יבוא יצוא. העקרונות שסוכמו טעונים אישור של הממשלה הבריטית וכן של מוסדות האיחוד האירופי.
מה שברור הוא – שיהיו גבולות מכס בין אנגליה לבין האיחוד האירופי. נסקור בתמצית השלכות אפשריות.
לישראל הסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי, המאפשר יבוא ויצוא טובין בפטור ממיסי יבוא (עפ"י רוב), ואולם אין לישראל הסכם סחר חופשי עם אנגליה. האמור נכון גם למדינות נוספות להן הסכמי סחר מול האיחוד האירופי. מכאן, שעם ההפרדות, עקרונית, לא יהיה עוד תוקף להסכמי הסחר החופשי הקיימים. משמע, חשיפה לחבות במכס וביטול הקלות.
חברות ישראליות שהקימו חברות בנות באנגליה במטרה לסחור עם מדינות שלישיות כגון מדינות ערב מסוימות עמן לאיחוד האירופי הסכם סחר חופשי, צריכות לקחת בחשבון את תפוגת התוקף של ההסכמים.
חברות המחזיקות מלאים באנגליה, המשונעים או נמכרים למדינות אירופיות, יתמודדו עם גבולות מכס בין אנגליה לבין 27 המדינות האחרות החברות באיחוד האירופי. כך שמעבר טובין יהיה כרוך בפרוצדורות מכס, המשפיעות על זמני משלוח ואספקה, עלויות טיפול ואפשרות חיוב במסי יבוא. הדברים אף מסתבכים כאשר טובין יגיעו מאירופה לאנגליה וממנה חזרה לאירופה, שכן עשוי לחול כפל מס, בהעדר פתרונות כדוגמת הישבון, באירופה.
השלטונות באנגליה גיבשו המלצות והצעות חוק, ליום שאחרי ההיפרדות, אשר נראות יותר ככניסה מחודשת לאיחוד האירופי מאשר הפרדות ממנו, ועניינן גיבוש הסדרים למתן מעמד מיוחד לאנגליה מול האיחוד האירופי, ל"ריכוך הגבולות". אולם כל אלה כפופים להסכמת האיחוד האירופי ונראה כי הדרך עוד ארוכה.
בין ההמלצות, ייעול פרוצדורות מכס, פטור מהגשת מסמכי יבוא ויצוא בגין טובין המועברים בין אנגליה ואירופה, ושימוש במסמכי משלוח משותפים אשר יאפשרו לטובין הנשלחים לאנגליה דרך האיחוד האירופי ולהיפך לא לשלם מכס במדינה דרכה עוברים.
מוצע לאפשר הצגת מסמכים למכס און ליין לפני הגעת הטובין ולהכיר הדדית במעמד AEO ("גורם כלכלי מאושר" המונפק ע"י המכס לחברות שנבדקו ונמצאו אמינות) שהונפק באנגליה או באיחוד.
הועלתה אפשרות לייסד שותפות מכס חדשה, שתאפשר לטובין הנכנסים לאנגליה ומובלים הלאה לצריכה באיחוד האירופי, כניסה ומעבר חופשי לאיחוד האירופי, כאשר אנגליה תיישם את תעריף המכס האירופי במדויק ותיתן טיפול מכס זהה לזה הניתן באיחוד האירופי. במקביל אנגליה תוכל ליישם תעריף מכס משלה ומדיניות סחר משלה ביבוא טובין לצריכה באנגליה.
עפ"י טיוטת נייר עמדה של האיחוד האירופי, בדבר הסדרי תקופת מעבר שתימשך ממרץ 2019 ועד לסוף 2020, בתקופה זו הדין האירופי יהיה מחייב באנגליה (תוך חריגים מסוימים לעניין בידוק בגבולות, הגירה, בחירות לפרלמנט האירופי וכולי). הסכמי הסחר של האיחוד עם מדינות שלישיות יהיה בתוקף. אולם, ייאסר על אנגליה בתקופה זו לחתום על הסכמים בינ"ל ללא הרשאה מצד האיחוד (אך כנראה לא תוגבל מלנהל מו"מ). האיחוד יזמין נציגי אנגליה לדיוני ועדות מסוימים, אך לא תהיה להם זכות הצבעה. לאיחוד האירופי תהיה סמכות להשעות הסדר לענין תקופת המעבר במקרה של הפרה כלשהי מצד אנגליה של כללי האיחוד, כשאין די זמן להפנותה לביהמ"ש הגבוה לצדק של האיחוד האירופי.
מאידך בפרסום רשמי של האיחוד האירופי נכון לסוף ינואר 2018, שאין בו כל אזכור לנייר העמדה או לתקופת מעבר, מבשר האיחוד על היפרדות נוקשה של אנגליה מהאיחוד האירופי. בפרסום אין אזכור לתקופת מעבר והמסר הוא שמיום 30 במרץ 2019 אנגליה תחשב "מדינה שלישית" כלפי האיחוד. משמע, מעבר טובין בין אנגליה לבין האיחוד האירופי יהיה כרוך במעברי מכס ופיקוח מכס, על הכרוך בכך לעניין הצהרות, ערבויות מכס, איסורים והגבלות על מעבר סחורות מסוימות, העדר תוקף לרשיונות יבוא ויצוא שהונפקו ע"י אחד הצדדים כלפי האחר, ועוד. Authorised Economic Operator (AEO) האנגלי לא יהיה עוד תקף בטרטוריית האיחוד. בדומה לכך, הסכמי הסחר החופשי שנחתמו בין האיחוד האירופי לבין צדדים שלישיים לא יהיו בתוקף כלפי אנגליה ולעניין כללי מקור לצורך הקלות הסכמי סחר חופשי ערך מוסף אנגלי לא יהיה בר צבירה כחלק מהערך המוסף האירופי. לעניין מע"מ – יחול מע"מ ביבוא מאירופה לאנגליה ולהיפך, החזרי מע"מ ורישומים באירופה לעניין מע"מ יופעלו כשם שמיושמים כלפי צדדים שלישיים, מה שכרוך ביותר פרוצדורות ועלויות תפעול לגבי חברות אנגליות.
סיכומו של דבר, גם לנוכח המאמצים למזער השפעות סחר של ההיפרדות, נראה שיש מקום לשקול העברת מפעלי ייצור, מחסנים וזרועות הפצה מאנגליה לאירלנד או מדינות אחרות באירופה לצורך מסחר מול האיחוד האירופי ומול ישראל ומדינות נוספות בעולם.