ESG - הצורך בגיבוש מתווה

 

ההשפעה הפוטנציאלית של השינוי האקלימי וסיכוני הסביבה על המודלים העסקיים, תזרימי מזומנים, מיצוב פיננסי וביצועים עסקיים של תאגידים הובילו להפיכתו לגורם משמעותי בעיניהם משקיעים ובעלי עניין. לשינויים אלו עשויה להיות השפעה עתידית על הרגולציה המוטלת על שורה של תעשיות בצורה ישירה או עקיפה והן נדרשות לבצע שורה של פעולות וולונטריות על מנת לנהל את הסיכון של השפעת שינוי האקלים על עסקיהם. וזאת, בדגש על עסקים שיש להם חשיפה ישירה לסיכון הסביבתי שידרשו להיערך להשפעה האמורה בעתיד הקרוב.

במאי 2020 פרסם הבנק האירופאי המרכזי (ECB) מדריך המפרט את ציפיות גורמי הפיקוח ממוסדות פיננסים באירופה ביחס להתמודדות עם סיכוני האקלים והסביבה. המדריך  מהווה  קריאה למוסדות פיננסים באירופה להתייחס לסיכון הסביבתי בכל ההתנהלות העסקית שלהם. המוסדות הפיננסים ידרשו לכלול התייחסות לסיכון הסביבתי במסגרת אסטרטגיות ההשקעה ,הממשל התאגידי, תאבון הסיכון, תוך שהן מנהלת ומדווחות על  הסיכון הסביבתי ומבצעות מבחני קיצון. בנוסף פרסם ה-IASB (המוסד הבינלאומי לתקינה חשבונאית) בחודש נובמבר 2020 מסמך הנחיות לבחינת השפעת הסיכון הסביבתי על הדוחות הכספיים. גם הרגולטרים  המקומיים נותנים דעתם לנושא, המפקח על הבנקים קרא לבנקים לאימוץ ניהול סיכון סביבתי ורשות ניירות ערך פרסמה בחודש יולי השנה  קול קורא ליישום וולונטרי או רגולטורי של גילוי ESG. בנוסף, במסגרת פעילות הרשות לניירות ערך לקידום גילוי ודיווח וולונטרי של עקרונות ה - ESG (Environmental, Social, and Corporate Governance) בדוחות של התאגידים המפורסמים לציבור המשקיעים, בחודש ינואר 2021 נפתח השלב השני של מיזם Impact Nation של המשרד לעניינים אסטרטגיים והרשות הצטרפה לקריאה בהזמנת את החברות לקחת חלק ולהיות שותפות למגמה הבינלאומית המובילה בעולם לטובת המשקיעים.  מדובר על קריאה ברורה המעידה על ציפיות הרשות לנושא ESG.

החשיפה המשמעותית לסיכונים הסביבתיים הקיימת במוסדות פיננסים יכולה להתבטא בעיקר בסיכוני אשראי ובסיכוני שוק. הסיכון הינו כי העמדת אשראי על ידי מוסדות פיננסים לתאגידים אשר חשופים להפסדים עתידיים כתוצאה מסיכונים סביבתיים תגדיל את סיכון הכשל בעסקאות האשראי שיבצעו מוסדות פיננסיים עם תאגידים אלו ועל כן המוסדות הפיננסים ידרשו למדוד את הסיכון המצרפי הגלום בתיק האשראי החשוף לאותם סיכונים סביבתיים ובהתאם לכך לקבוע את תאבון הסיכון לעסקאות. סיכון השוק ינבע מחד מירידת שוויין של השקעות אשר יפגעו כתוצאה מחשיפתם לסיכונים סביבתיים ומאידך מסנטימנט שלילי בשוק שעלול להיווצר בשוק כתוצאה מהחלטת משקיעים שלא להשקיע בתאגידים אשר פעילותם פוגעת בסביבה ההשפעה של מודעות המוסדות להשלכות הסיכון אקלימי וניהול הסיכון הסביבתי שזורה בכל רבדי עסקי התאגידים והגופים פיננסיים החל ממדיניות הארגון, החלטות עסקיות וניהולו.

הציפיה של הגורמים המפקחים הינה שהמוסדות הפיננסים יטמיעו את ההתמודדות עם הסיכון הסביבתי בתהליכי העבודה שלהם וינהלו את הסיכון  ככל  סיכון אחר שזוהה ונמדד על ידם באופן שוטף. בסקרים שביצע ה- ECB נמצא כי מרבית הגופים הפיננסים כורכים כיום את הסיכון הסביבתי במסגרת תהליכי האחריות התאגידית שלהם ולא במסגרת תהליכי העבודה העסקיים. ה- ECB מצפה כי מוסדות פיננסים יכללו בדיווחיהם בעתיד גילויים נרחבים יותר בדבר הסיכון הסביבתי. אלו כוללים בין השאר את רמת הפיקוח של הדירקטוריון על הסיכונים הקיימים וההזדמנויות בעתיד, תפקידי ההנהלה, דרך ניהול הסיכון וכמו כן נתונים כמותיים ויעדים.

מגפת הקורונה  העולמית אשר השפיעה ותשפיע עוד בהמשך על הכלכלה הגלובלית מהווה מעין  "קריאת אזהרה"  להשלכות ההרסניות של כוחות הטבע שבוחנים כיום את מידת החוסן החברתי-כלכלי הגלובלי. על הנהלות התאגידים להיערך כבר בימים אלו ולגבש מפת דרכים להתמודדות עם ההשפעה העתידית של השינויים הצפויים.

 

ליצירת קשר עם המומחים שלנו >>