שירותי הבריאות ביום שאחרי הקורונה

 

בקצרה

ארבעה מנכ"לי קופות החולים, 3 מתוכן מנכ"ליות, התכנסו לשיח מרתק על מערכת הבריאות ביום שאחרי הקורונה. בפאנל בהנחיית רו"ח ארז סופר, שותף מנהל ב-BDO דיברנו על נושאים מהותיים במערכת הבריאות, האתגרים ולאן צופה העתיד. תודה לרות רלבג, מנכ"לית שירותי בריאות כללית, סיגל רגב-רוזנברג, מנכ"לית קופ"ח מאוחדת, סיגל דדון לוי, מנכ"לית מכבי שירותי בריאות וחיים פרננדז, מנכ"ל לאומית שירותי בריאות על התובנות והשיח הפורה. צפייה מהנה.  

 

 

"ראינו בתקציב המדינה האחרון כי מערכת הביטחון מקבלת ראשונה את התקציבים, תוספות מוגזמות על גבול הלא הגיוניות, ולאחר מכן מגיעים הגופים והמערכות האזרחיות - התחבורה, החינוך והבריאות - ומקבלים את מה שנשאר", כך אמר חיים פרננדז, מנכ"ל לאומית שירותי בריאות, בפאנל של מנהלי קופות החולים שערכה פירמת BDO.

פרננדז ציין כי "קופות החולים נמצאות במשבר כלכלי, עם מעט משאבים ביחס לצרכים ולביקושים של האוכלוסייה, במיוחד בשירותי בריאות הנפש, בהם הביקוש עלה בעקבות משבר הקורונה. הדבר יוצר זליגה של שירותים לתחום הפרטי. עשירים ועניים תמיד יהיו, פערים ביניהם אפשר לקבל בפרמטרים שונים, אבל אי אפשר לקבל אותם בתחום הבריאות. המענה הרפואי צריך להיות ללא קשר ליכולת הכלכלית של האדם. טוב שיש שחקנים פרטיים, אך הרוב המכריע צריך להיות ציבורי. 75% ממערכת הבריאות בעולם היא ציבורית, ואצלנו רק 65% - כך שיש לאן להתקדם".

סיגל רגב-רוזנברג, מנכ"לית קופ"ח מאוחדת, אמרה כי "ככל שההוצאות הפרטיות על בריאות גבוהות יותר, זה מעיד על כך שאנשים פחות מאמינים במערכת הציבורית. הגדלת תקציבי הבריאות תביא לשיפור המצב ולירידה בצורך בשירותים פרטיים. בכל העולם השכילו להבין שצריך לתעדף את מערכת הבריאות ולשנות את סדרי עדיפויות - והדבר צריך להיעשות גם כאן".

לדברי רגב-רוזנברג, "המערכת הציבורית לא הייתה במיטבה ב-20 שנה האחרונות, והמענה שהיא נותנת לא מספיק מהיר. הביקוש לרפואה פרטית יירד רק אם המערכת הציבורית תיתן מענה אמיתי – כשאנשים לא יצטרכו לחכות לתור שמונה-תשעה חודשים. הניסיון של המדינה להקטין את הצריכה של הרפואה הפרטית הוא מאולץ – וזאת חרב פיפיות. המדינה לא משקיעה מספיק משאבים בפיתוח הרפואה הציבורית, ולכן הרפואה הפרטית ממשיכה לפרוח".

רות רלבג, מנכ"לית שירותי בריאות כללית, אמרה כי "המחסור בכוח אדם הוא הבעיה המרכזית ביכולת שלנו להכין את עצמנו לעתיד. מספר הרופאים והאחיות אצלנו נמוך מהממוצע העולמי. גם הפעילות הפרטית גוזלת כוח אדם מהמערכת הציבורית, ומצוקת כוח האדם לא מאפשרת להמשיך לפתח יותר את המערכת הציבורית".

רלבג ציינה כי הייתה רוצה "לשנות את החשיבה של מקבלי ההחלטות - שיראו בבריאות השקעה ולא הוצאה. אנחנו קוראים לממשלה לגבש תוכנית לאומית".

היא ציינה כי "אין ספק שהשירותים הדיגיטליים נהפכו לעובדה מוגמרת, וחלק בלתי נפרד מהדרך שבה אנחנו מספקים כיום שירותים בהיקפים גדולים. מכשירים מתקדמים, כמו טייטו ואולטראסאונד ביתי, משקפים את האקו-סיסטם החדש - אך יש לזכור שבצד כל האמצעים האלה, יש בסוף אנשים".

סיגל דדון לוי, מנכ"לית מכבי שירותי בריאות, אמרה שהאתגרים העיקריים של המערכת - העלייה בתוחלת החיים ותחלואה כרונית - לא באים לידי ביטוי בתקצוב הקופות. לדבריה, "הקושי בזמינות השירותים בקהילה וזמני המתנה ארוכים לתורים נוצרים בשל היצע נמוך מול ביקוש גבוה. אנחנו רואים זמני המתנה של חודשים ברפואה יועצת, בהתפתחות הילד, בבריאות הנפש, בפיזיותרפיה, וזו מציאות שכל אחד מרגיש אותה".

לדבריה, "במשרדי הממשלה לא יגידו את זה בקול רם - אבל אני חושבת שהם מודים שהמימון הפרטי והרפואה הפרטית מצילים את המערכת הציבורית, בהינתן העובדה שלא משקיעים מספיק  ברפואה הציבורית. אחד הכשלים שלנו הוא שאין תכנון לטווח הרחוק. יש להכין תוכנית לאומית שמקצה משאבים ומגדירה תהליכים ותוכניות להתמודדות עם האתגרים של מערכת הבריאות".

היא ציינה כי הקורונה יצרה מהפכה בתחום הדיגיטלי. "30% מהמפגשים בין רופא למטופל היו וירטואליים לפני המגפה, ואילו כיום נתון זה מגיע ל-80%. עולם הרובוטיקה והאוטומציה יוכל לסייע לנהל את המשאבים שלנו בצורה מושכלת יותר ולתת שירות חכם ונכון יותר. ואולם כדי שהקופות יצליחו להתמודד עם האתגרים הצפויים, אנחנו צריכים לקבל יותר משאבים, להשקיע יותר כסף בסל הבריאות ובזמינות - ולהבין שהדיגיטציה היא המציאות החדשה שלנו".

רו"ח ארז סופר, שותף מנהל ב-BDO, אמר כי "בשנתיים של הקורונה ראינו את קופות החולים כמנגנון שסייע לנו להתמודד עם המגפה בשיטתיות וביעילות. המדינות כיום מחשבות מסלול מחדש בעולם הבריאות, וגם אנחנו צריכים לעשות את זה. אם נתחיל מחר בבוקר, נראה את התוצאות רק בעוד עשור. אני סבור שהרגולטור במשרד הבריאות צריך לעשות תהליך חשיבה שיביא לשינוי".
 

צרו קשר עם המומחים שלנו >>