מבוא – הרגולציה בנושא ניהול תקין של מלכ"ר

א. בחוק הראשי ובתקנות מכוחו 

• עמותות: חוק העמותות, תש"ם-1980 והתקנות מכוחו.

• חברות לתועלת הציבור (חל"צ): חוק החברות, תשנ"ט-1999, ובעיקר סעיף 345 לחוק, על תתי סעיפיו הרבים, העוסק בחברה לתועלת הציבור, והתקנות מכוחו.

ב. חוברת רשם העמותות בנושא "הנחיות להתנהלות עמותות

ג. "הוראות ניהול תקין"

ד. הנחיות רגולטוריות על פי סיווג

• על עמותה/חל"צ המקבלת תמיכות מתקציב המדינה יחולו כללי החשב הכללי, ובעיקרם נוהל התמיכות שמפרסם החשב הכללי.
• על עמותה/חל"צ המסווגת כ"מוסד ציבורי" במס הכנסה ובעלת המעמד מכוח סעיף 46 לפקודת מס-הכנסה (זיכוי במס בגין תרומה) יחולו הוראות רשויות המס, ובעיקרן חוזר מס הכנסה 9/2015 בנושא "קווים מנחים להחלת סעיף 46 לפקודת מס הכנסה" (לעיון בחוזר ).
• עמותה/חל"צ המאוגדות בצורות מסוימות או נשלטות על ידי גופים מסוימים כפופות להנחיות הרגולטור הרלוונטי, כגון: עמותות/חל"צ עירוניות כפופות גם להנחיות הממונה על תאגידים עירוניים במשרד הפנים; עמותה/חל"צ ממשלתית כפופה לחוק ולהנחיות רשות החברות הממשלתיות וכדו'.

 

עיקרי ההוראות לניהול תקין של מלכ"ר

על העמותה/החל"צ לפתוח חשבון בנק על שמה בלבד ולהפקיד את כספיה רק בו

• כאשר העמותה/החל"צ מפעילה פרויקטים שונים בהיקפים משמעותיים, מומלץ על ידי הרשם לפתוח חשבון בנק נפרד לכל פרויקט. לצד זאת, אנו מדגישים כי מטעמי בקרה ושליטה מומלץ לצמצם למינימום הנדרש את מספר חשבונות הבנק של העמותה/החל"צ ולבצע את ההבחנה והמיון הנדרשים בין מקורות הכספים במסגרת מערכת הנהלת החשבונות של העמותה/החל"צ.
• עמותה/חל"צ הנדרשת לאישור ניהול תקין ועושה שימוש בכרטיסי אשראי תידרש לפתוח חשבון בנק ייעודי עבור כרטיס אשראי מסוים, כפי שיפורט בהמשך.

 

2. מורשי חתימה בקרב עמותות וחל"צ

א. כללי

• ניתן למנות כמורשי חתימה: חברי עמותה/בעלי מניות בחל"צ, נושאי משרה בה או עובדיה, וזאת במידה והתקנון מאפשר זאת.
• לא ניתן למנות כמורשי החתימה: חברי ועדת ביקורת (או גוף מבקר בעמותה), רואה החשבון המבקר או המבקר הפנימי.

• חובה למנות לפחות שני מורשי חתימה.
• במידה ונקבעו שני מורשי חתימה בלבד, הם לא יהיו בעלי קרבה משפחתית בדרגה ראשונה ביניהם.
• במידה ונקבעו יותר משני מורשי חתימה, וביניהם יש קרובי משפחה, אז בין החותמים בפועל על מסמך מסוים לא יהיו יחסי קרבה.

 

3. ביצוע תשלומים ע"י מוסד ללא כוונות רווח

• יש להסדיר בעמותה/בחל"צ מנגנון בקרה ופיקוח הולמים שיבטיחו את נאותות השימוש בכספי העמותה/החל"צ ואת תקינות ההתקשרויות שבעדן משולמים הכספים. כך, לדוגמא, מומלץ לעגן נוהל המגדיר את סוגי העסקאות ו/או היקפי הסכומים שיש להביא לאישור הועד המנהל בטרם ההתקשרות.
• העברות כספיות (העברה בנקאית) מחשבון אחד של העמותה/החל"צ לחשבון אחר (בין אם החשבון הנגדי מהווה גם הוא חשבון בנק של העמותה ובין אם הוא של גורם אחר) יעשו באמצעות פקס בלבד, במסמך החתום על ידי מורשי החתימה, ולא באמצעות הוראה טלפונית.

• כרטיס אשראי מוגבל - כרטיס אשראי שנועד לביצוע הוצאות המותרות במסגרת הקופה הקטנה בלבד והוא מוגבל לסכום המותר לשימוש כקופה קטנה

• כרטיס אשראי עם חשבון בנק ייעודי - כרטיס אשראי שהתשלום בו כפוף לקיומה של יתרה כספית בחשבון ייעודי שיפתח לצורך כך. השימוש בכרטיס כפוף להעברת כספים לחשבון הייעודי בהוראה חתומה על ידי שני מורשי חתימה, וזאת לצורך הוצאה מסוימת ובציון מטרת ההעברה.

• כל שינוי שנעשה בקובץ על ידי אחד ממורשי החתימה יהיה חייב באישור של השני.
• על מורשה החתימה לבצע בדיקה אקטיבית של הוראות התשלום, תוך בחינת מסמכים מבססים והתאמת סכומי החיוב.
• יש לקבוע את נהלי השמירה על כרטיסי החתימה וכן כללים בדבר אופן שינוי פרטי חשבון בנק של מוטב.
• בנוסף, רצוי כי העמותה תקבע נוהל בכתב בנוגע לביצוע תשלומים באמצעות מס"ב. בחוברת "הנחיות להתנהלות עמותות" מפורטים ההיבטים שמומלץ להתייחס אליהם בנוהל מסוג זה (עמוד 43 לחוברת).

 

 

כוח אדם ושכר .4

א. כללי

מבין תפקידי הועד המנהל/הדירקטוריון של עמותות וחל"צ נמנים גם קביעת המבנה הארגוני של הארגון, מדיניות השכר והתשלומים, וכן אישור העסקת קרובי משפחה.

להלן ההוראות החשובות בהקשר של העסקת כוח אדם ותשלומי שכר באופן כללי:

• טרם העסקת עובד, ובהתחשב בתנאי ההתקשרות, סכומה ומהותה, על העמותה/החל"צ לתת הזדמנות למציעים להציע עצמם בתנאי שוק חופשיים. אין הכוונה לקיום הליך מכרזי, אלא אם הדבר מתחייב מנסיבות העניין, קרי, מאופי העמותה/החל"צ ו/או מאופי ההתקשרות.

• תשלום שכר לקרוב משפחה של חבר ועד/דירקטור או של חבר ועדת ביקורת, בין אם במסגרת העמותה/החל"צ עצמה ובין אם במסגרת תאגיד בשליטת העמותה/החל"צ, עלולה להיחשב לעקיפה של איסור תשלום שכר לחבר ועד/דירקטוריון/ועדת ביקורת. יש לשים לב להגדרה הרחבה של המונח "קרוב", שכוללת לא רק קרבה מדרגה ראשונה (ראו את הפרק בדבר "קרבה משפחתית וניגוד עניינים[שב3] ").

 

ב. שכר העולה על הסביר

• העמותה/החל"צ אינה רשאית לשלם לעובדיה שכר העולה על הסביר, בהתחשב בכישורי העובד וכמקובל בשוק העבודה לתפקידים דומים. הוצאות שכר בלתי סבירות עשויות להיתפס על ידי הרשם כשימוש בכספי העמותה/החל"צ שלא למטרותיה.

• במידה ומדובר בעובד שכיר שהינו חבר עמותה – מתן שכר מעבר לסביר עלול להיחשב כחלוקת רווחים אסורה, שבגינה עלול חבר הועד לחוב אישית עקב הפרת חובתו לעמותה.

• תשלום בלתי סביר לספק או נותן שירות, שאינו עובד העמותה/החל"צ, עלול להיתפס כפעולה הנוגדת את האינטרסים של העמותה/החל"צ, שגם בגינה עלול חבר הועד לחוב אישית עקב הפרת חובתו לעמותה.

 

ג. שכר בכירים

• המחזור השנתי של העמותה/החל"צ
• שיעור התמיכות וההקצבות מהמדינה מסך המחזור הכספי
• שיעור הוצאות הנהלה וכלליות מסך המחזור הכספי
• איכות הניהול – היעדר גירעון, גידול בפעילות ועוד
• איכות נושאי המשרה – כישורים, השכלה, ניסיון מקצועי וכו'

עמותות/ חל"צ המקבלות תמיכות מתקציב המדינה

 

הוצאות הנהלה והוצאות כלליות של  מלכ"ר .5

השיעור השולי המרבי של הוצאות הנהלה וכלליות כאחוז מסך מחזור ההכנסות	הכנסות העמותה/החל"צ (במיליוני ש"ח)
22%	0-10
15.5%	10-25
10%	25-50
8.5%	50-75
7.5%	75-100
5%	מעל 100

מהות הסעיף והוצאות שיש לסווג אליו	תת סעיף הוצאות הנהלה וכלליות	#
הוצאות שכר נושאי משרה בגוף (מנכ"ל, סמנכ"ל, חשב, עובדי מנהלה ושאר העובדים המשמשים בתפקידי ניהול ומינהלה). אין לפצל שכר של עובד וליחסו באופן חלקי לסעיפי השכר במסגרת עלות הפעילויות כמבצע פעילות שאיננה ניהולית ו/או מנהלתית. לא ניתן לשייך לעלות הפעילות את שכר המנכ"ל, אף לא חלק ממנו, אלא יש לרשום את הוצאת שכר המנכ"ל תחת הוצאות הנהלה וכלליות	משכורות ושכר עבודה, סוציאליות ונלוות לשכר ו/או קניית שירות ניהול	1.
הוצאות שיווק, פרסום והפקת אירועים (לגיוס תורמים). הוצאות העסקת עובדים בגיוס תרומות. עמלות למגייסים חיצוניים(*). דמי ניהול וייעוץ(*). (*) בכפוף להמצאת הסכם גיוס עם גורמים אלה.	הוצאות גיוס תרומות (ראה התייחסות לאחר טבלה זו)	2.
שכר טרחת יועצים משפטיים. שכר טרחת רואי חשבון. שכר טרחת מבקר פנימי. הוצאות בגין ניהול חשבונות וחשבות שכר (אם מבוצע ע"י גוף חיצוני)	שירותים מקצועיים	3.
למעט הוצאות כאמור הניתנות לייחוס ישיר לעלות הפעילויות (כדוגמת מוקדים, סניפים שבהם עוסקים במישרין בביצוע מטרות הגוף ומטלותיו).	צורכי משרד והדפסות, דואר, טלפון ותקשורת	4.
הוצאות כאמור המיוחסות בלעדית למשרדי ההנהלה של הגוף ולמבנים שאין מתבצעת בהם פעילות לקידום מטרות הגוף ומטלותיו במישרין.	שכר דירה והחזקה	5.
של מנהלים, גייסי תרומות ועובדי מנהלה בארץ ובחו"ל.	אש"ל, כיבודים ונסיעות	6.
הוצאות בגין החזקת כלי רכב ושכירות כלי רכב, למעט הוצאות כאמור בגין כלי רכב המשמשים את הגוף במישרין לביצוע מטרות הגוף ומטלותיו. לרבות כלי רכב המיועדים לנושאי משרה ועובדי מנהלה	החזקת כלי רכב ושכירות	7.
הוצאות כאמור המיוחסות בלעדית למשרדי ההנהלה של הגוף ולמבנים שאין מתבצעת בהם פעילות לקידום מטרות הגוף ומטלותיו במישרין. אגרות רישוי ודמי חבר (שהינם בגדר חובה	מסים ואגרות	8.
הוצאות פחת בגין ריהוט וציוד משרדי, מכונות וציוד, שיפורים והתאמות במבנה/במושכר, כלי רכב (סעיף 7 לעיל) ולמעט הוצאות כאמור הניתנות לייחוס ישיר לעלות הפעילויות ולרבות הוצאות כאמור שלא נועדו לקידום מטרות הגוף ומטלותיו במישרין.	פחת	9.

 

 6. העברת כספים ונכסים ללא תמורה אל מלכ"ר אחר

1. העברת הכספים/הנכסים מתיישבת בפירוש עם נוסח מטרותיה המאושרות של העמותה/ החל"צ המבצעת את ההעברה.
2. התאגיד אליו מועברים הכספים/הנכסים הינו מוסד ללא כוונת רווח עם מטרות דומות, ובלבד שמדובר בתאגיד אשר אינו רשאי לחלק רווחים לגורמים פרטיים, גם בעת פירוק.
3. ידוע למי שתורם או מעביר כספים/נכסים לעמותה/החל"צ כי יתכן שהם יועברו לתאגיד/מלכ"ר אחר.
4. גורם מאשר - במקרה שמועברים כספים/נכסים שיש בהם כדי להשפיע באופן מהותי על פעילות העמותה/החל"צ, יובא הדבר לאישור האסיפה הכללית בטרם העברת הכספים/הנכסים. בכל מקרה אחר, טעונה ההעברה באישור של הועד המנהל/הדירקטוריון.
5. על כל עמותה/חל"צ לדווח במסגרת הדו"ח המילולי השנתי על העברות שביצעה של כספים/נכסים אחרים ללא תמורה.

• אותו מלכ"ר שמקבל את הכספים/הנכסים הינו בעל אישור ניהול תקין בתוקף (או אישור מקביל מאת הגורם המפקח עליו).
• אם מדובר בהעברת כספים/נכסים אל עמותה/חל"צ חדשה, שעדיין איננה זכאית לאישור ניהול תקין (שהרי האישור לא יינתן בשנתיים הראשונות לפעילותה), ההעברה יכולה להתבצע בדרך של מתן הלוואה בלבד, בכפוף לעמידה בכללים למתן הלוואה (שיפורטו בהמשך).

 

7. תשלום גמול לחבר או ליו"ר ועד/דירקטוריון ולחברי ועדת ביקורת של מלכ"ר

א.כללי

• ועדות קבועות של הועד/הדירקטוריון – 8 ישיבות
• ועד/דירקטוריון – 12 ישיבות
• ועדת ביקורת – 12 ישיבות

בחל"צ בלבד - גמול לישיבה לחבר ועדת ביקורת שהינו מומחה (בש"ח)	גמול לישיבה לחבר ועד/דירקטור/חבר ועדת ביקורת (בחל"צ – חבר ועדת ביקורת שאינו מומחה) (בש"ח)	גמול לישיבה ליו"ר הועד / יו"ר הדירקטוריון (בש"ח)	דרגת העמותה /החל"צ
825	550	605	1  [מחזור עד 10.9 מיליוני ש"ח]
990	660	735	2  [מחזור בין 10.9-27.3 מיליוני ש"ח]
1,315	880	1,125	3  [מחזור בין 27.3-54.5 מיליוני ש"ח]
1,510	1,080	1,345	4  [מחזור בין 54.5-109מיליוני ש"ח]
1,965	1,310	1,565	5  [מחזור מעל 109מיליוני ש"ח]

גמול שנתי ליו"ר ועד / דירקטוריון (בש"ח)	דרגת העמותה / החברה
16,375	1  [מחזור עד 10.9 מיליוני ש"ח]
23,050	2  [מחזור בין 10.9-27.3 מיליוני ש"ח]
45,010	3  [מחזור בין 27.3-54.5 מיליוני ש"ח]
80,240	4  [מחזור בין 54.5-109מיליוני ש"ח]
98,915	5  [מחזור מעל 109מיליוני ש"ח]

1. הועד/הדירקטוריון החליט מראש, באישור ועדת הביקורת, על סוגי הפעילויות שיבצע חבר הועד/הדירקטוריון או יו"ר הועד/הדירקטוריון עבור העמותה/החל"צ
2. תשלום ההוצאות בפועל אושר על ידי הועד/הדירקטוריון
3. ההוצאות הינן: 
   סבירות לנסיבות העניין, בהתחשב בהחזר ההוצאות המקובל בשירות המדינה
   נדרשות לצורך ביצוע הפעילות ועומדות בכללים שקבעה בנדון האסיפה הכללית, אחת לשנה
4. חבר או יו"ר הועד/הדירקטוריון דיווח לוועדת הביקורת ולוועד/דירקטוריון על תוצאות הפעילות האמורה, וכן הועד/הדירקטוריון דיווח לאסיפה השנתית על ההוצאות ששולמו ועל תוצאות הפעילות. 

 

8. מתן הלוואות

א. מתן הלוואות למלכ"ר אחר

• מתן ההלוואה לגוף אחר מתיישבת בפירוש עם מטרותיה הרשומות של העמותה/החל"צ המעבירה
• הכספים ניתנים אל מלכ"ר אחר עם מטרות דומות ובלבד שמדובר בתאגיד שאינו רשאי לחלק רווחים לגורמים פרטיים, גם בעת פירוק
• ידוע למי שתורם/מעביר כספים לעמותה/חל"צ המעבירה כי ייתכן שהכספים יועברו לתאגיד אחר
• במקרה שמועבר סכום שיש בו כדי להשפיע באופן מהותי על פעילות העמותה/החל"צ, יובא הדבר לאישור מראש של האסיפה הכללית ובכל מקרה אחר ההעברה טעונה אישור ועד העמותה/דירקטוריון החל"צ.

• התאגיד הלווה הינו תאגיד ללא מטרות רווח
• מטרות התאגיד הלווה דומות למטרות של העמותה/החל"צ המלווה
• ההלוואה אושרה כדין על ידי הועד המנהל/הדירקטוריון של העמותה/החל"צ המלווה
• בין המלווה ללווה נחתם הסכם הלוואה הכולל תנאי הלוואה סבירים, לרבות שיעור הריבית, תנאי ההחזר ומועד הפירעון
• הוסדרו ביטחונות סבירים לפירעון ההלוואה
• אין במתן ההלוואה כדי לפגוע בפעילות העמותה/החל"צ המלווה (ובתוך כך, שסכום ההלוואה יהיה סביר ביחס למחזור השנתי, ושסכום ההלוואה ותקופת ההלוואה אינם מונעים מימוש תכוניותיה של העמותה/החל"צ המלווה)
• הועד המנהל/הדירקטוריון שוכנע כי לעמותה/חל"צ/מלכ"ר הלווה יש את היכולת לעמוד בתנאי החזר ההלוואה שנקבעו.

• נקבעו קריטריונים סבירים, מפורטים וברורים למתן ההלוואה.
• נשמר השוויון בין מקבלי ההלוואות, בהתאם לקריטריונים שקבעה העמותה/החל"צ.

 

9. חלוקת מלגות

1. לא ניתן לחלק מלגות לחברי ועדת ביקורת או לקרוביהם.
2. באשר לחלוקת מלגות לחברי ועד מנהל/דירקטוריון או לקרוביהם – אלו יהיו זכאים לקבל מלגות תחת התנאים הבאים:

• חלוקת המלגות הינה אינהרנטית לפעילות העמותה/החל"צ
• המלגות יחולקו בהתאם לקריטריונים שוויוניים, מפורטים, ענייניים ושקופים
• הקריטריונים אושרו על ידי ועדת הביקורת ולאחר מכן על ידי האסיפה הכללית
• במידה והמלגות מחולקות לפחות ממחצית חברי הועד/הדירקטוריון, בדיונים בנדון לא השתתפו חברי הועד המבקשים לקבל את המלגות.

 

10. רישום ושמירה על נכסי העמותה/חל"צ

בנושא רישום ושמירה על נכסיו של מלכ"ר, קרי העמותה/חל"צ, הובאו מספר הוראות:

א. רישום הזכויות בנכסים

על חברי הועד/הדירקטוריון להקפיד על כך שכל הזכויות הקנייניות שיש לעמותה/חל"צ ירשמו על שמה, לרבות זכויות בנכסים לגביהם מתקיים רישום כדין.

ב. כלי רכב

בהתאם להוראות ניהול תקין של מלכ"ר, עמותות וחל"צ רשאיות לרכוש רכב לשימושן לצורך קידום מטרותיהן, כאשר:

• השיקולים והקריטריונים לבחירת הרכב יהיו סבירים, תוך התייחסות לעלות רכישתו ואחזקתו

• הרכב ירשם על שם העמותה/החל"צ בלבד

• במידה ולעמותה/לחל"צ שייכים רכבים שנרשמו בעבר על שם גורם אחר, אין חובה להעביר את הרכב על שם העמותה/החל"צ אם הדבר עלול לגרום להוביל לירידת ערך משמעותית, אך יש חובה לשעבד את הרכב לטובת העמותה/החל"צ.

 

ג. שמירה על נכסי העמותה/חל"צ

בהתאם להוראות ניהול תקין של מלכ"ר, עמותה/חל"צ שבבעלותה רכוש, בין אם ניתן כתרומה ובין אם נרכש על ידה, חייבת לשמור על הרכוש כראוי ולהפיק ממנו את מירב היתרונות שניתן.

במסגרת עיקרון זה, במידה ולעמותה/חל"צ יתרות כספים שאינם נדרשים באופן מידי לפעילותה השוטפת, עליה להשקיע אותם באופן סולידי בכדי לשמור על ערכם, בכפוף למדיניות שתקבע בנדון על ידי הועד המנהל/הדירקטוריון, ובלבד שלא יהיה בכך משום 'צבירת נכסים בלתי סבירה'.

 

11. קרבה משפחתית וניגוד עניינים

• בן/בת הזוג;
• אח/אחות;
• אב/אם;
• סבא/סבתא;
• צאצא (לרבות צאצא חורג, ולרבות צאצא של הצאצא, קרי נכד/ה, נין/נינה וכך הלאה);
• בן זוגו של כל אחד מאלה.

• ניתן להעסיק עובדים בשכר בעמותה/בחל"צ שהינם קרובי משפחה של חברי הועד המנהל/הדירקטוריון וחברי ועדת הביקורת (או גוף מבקר בעמותה), ובלבד ששיעור קרובי המשפחה כאמור מסך עובדי העמותה/החל"צ אינו עולה על 10%.
• לקרובי המשפחה כאמור לא ישולם למעלה מ-10% מהשכר המשולם על ידי העמותה/החל"צ, גם אם שיעור קרובי המשפחה נמוך מ-10% מסך עובדי העמותה/החל"צ.
• יש לקחת בחשבון שבנסיבות מסוימות, בשים לב למספר העובדים בעמותה/בחל"צ או למחזורה, גם העסקה בשיעור של עד 10% ותשלום שכר בשיעור של עד 10% תיחשב כאסורה.
• אישור ההעסקה - החלטה באשר להעסקת קרובי משפחה כאמור תתקבל על ידי הגורם המוסמך בעמותה/בחל"צ, והועד המנהל/הדירקטוריון נדרש לאשר זאת.

• יש להבטיח שההחלטה תהיה סבירה בנסיבות העניין ולטובת העמותה/החל"צ.
• אישור ההעסקה - החלטה באשר להעסקת עובדים קרובי משפחה כאמור, תתקבל על ידי הועד המנהל/הדירקטוריון, ולאחר מכן יש להביא זאת לאישור ועדת הביקורת.

• גם אם לא מדובר בקרבה שלהם לחברי ועד מנהל/דירקטוריון/ועדת ביקורת/גוף מבקר בעמותה, יתכן שיהיה בה כדי להצביע על התנהלות לא תקינה, ועל כן עליה להתבצע על פי אמות מידה אובייקטיביות ותוך התחשבות בטובת העמותה/החל"צ ולא על פי שיקולים של קרבה משפחתית.
• על העמותה/החל"צ להימנע מהעסקת קרובי משפחה בתפקידים בכירים או אם קיימת בין הקרובים יחסי כפיפות.

• בוועדת הביקורת לא יכהן קרוב משפחה של חבר ועד מנהל/דירקטוריון
• בעמותה/חל"צ שבה מכהנים רק שני חברים בוועד/בדירקטוריון או בוועדת הביקורת – הם אינם יכולים להיות קרובי משפחה בדרגה ראשונה.
• כאשר יש יותר משני חברים בוועד המנהל/בדירקטוריון או בוועדת הביקורת - רוב חברי הועד המנהל/הדירקטוריון או חברי ועדת הביקורת לא יהיו קרובי משפחה בדרגה ראשונה ביניהם.

• אם עיסוקו של בעל תפקיד בעמותה/בחל"צ יוצר או עלול ליצור ניגוד עניינים בעניין פרטני מסוים, שאינו מונע את המשך כהונתו בעמותה וכן אינו אסור על פי חוק החברות/ עמותות, על בעל התפקיד כאמור להימנע מהשתתפות בדיונים ומהבעת עמדה באותו עניין.
• על מלכ"ר, עמותה או חל"צ, להיזהר בביצוע עסקאות עם גופים קשורים. במקרה שהעמותה/החל"צ מחליטה לבצע עסקה עם תאגיד קשור, עליה להחיל על עצמה תנאים מחמירים יותר. יודגש כי במקרה של התקשרות בעסקה עם צד קשור, יש לדווח על כך במסגרת הדו"ח המילולי.
• בעניין עסקה של העמותה/החל"צ עם קרוב משפחה של נושא משרה (בין באופן ישיר ובין באמצעות תאגיד) – נקבע כי יש לנקוט במשנה זהירות כדי להבטיח את טובת העמותה/החל"צ ויש לקבל מראש את אישור ועדת הביקורת, ובתנאי שהעסקה נעשית בתנאים סבירים.

 

שאלות ותשובות

מה זה אישור ניהול תקין?

אישור ניהול תקין הוא תעודה שמונפקת על ידי רשם העמותות בישראל ומעידה על כך שעמותה מנהלת את ענייניה באופן תקני. זה כולל הצגת דוחות כספיים שנתיים, שמירה על הקפאים מול המדינה, הצגת רשימת חברי העמותה והנהלתה ועוד. 
האישור מתחדש מדי שנה והוא חשוב מאוד מכיוון שהוא מהווה תנאי לקבלת תמיכות ומענקים ממקורות שונים, כמו משרדי ממשלה וקרנות. עמותות שאינן מחזיקות באישור ניהול תקין עשויות להימנע מהן מתמיכות מסוימות ולהיות נחשבות פחות אמינות מבחינת גורמי מימון שונים. 
חשוב לציין שאישור ניהול תקין אינו מעיד בהכרח על יעילות העמותה או על כך שהיא מנהלת את ענייניה בצורה חסכונית ויעילה, אלא רק על כך שהיא מקיימת את הדרישות המשפטיות המינימליות שנדרשות ממנה.

 

איך מקבלים אישור ניהול תקין לעמותה?

הקבלה של אישור ניהול תקין לעמותה נדרשת על מנת להבטיח שהעמותה פועלת באופן שקוף ותקני. הנה כמה צעדים בסיסיים שנדרשים בתהליך:
1. **הצגת דוחות כספיים**: עמותה מחויבת להגיש דוחות כספיים מאומתים על ידי רואה חשבון מוסמך לרשם העמותות. הדוחות צריכים להוכיח שהעמותה מנהלת את ענייניה בצורה תקנית.
2. **הצגת מידע על החברים והנהלת העמותה**: עמותה מחויבת להציג רשימה של חברי העמותה וחברי הנהלת העמותה, כולל תפקידיהם.
3. **פעילות בהתאם לתקנון**: עמותה נדרשת לפעול לפי התקנון שלה ולשמור על הקפאים מול המדינה.
4. **שקיפות כספית**: עמותה מחויבת להציג שקיפות כספית ולהציג את מקורות המימון שלה.
השלמת כל הדרישות האלה באופן מלא ומדויק יכולה להוביל לקבלת אישור ניהול תקין מרשם העמותות. המידע המפורט הוא כללי וכדאי לבדוק את הדרישות המדויקות והמעודכנות עם הרשם של העמותות או יועץ משפטי.

 

האם חבר עמותה יכול לקבל שכר?

באופן עקרוני, חבר עמותה אינו ראשי לקבל שכר בעבור התרומה או השירותים שהוא מעניק לעמותה. עם זאת, ישנם מקרים יוצאים מן הכלל.

 

ניהול תקין של עמותות מתבסס על כך שהיא אינה מחלקת את הרווחים שלה והיא מקדישה את כל מרצה בכדי להשיג את המטרה שלשמה היא הוקמה. בנוסף, ניהול עמותות רציני ומהוקצע ידאג שיהיו בתוכו שלושה גופי ביקורת פנימיים:

 

• ועד אשר מנהל את העמותה

• ועד אשר מבקר את פעילות העמותה

• אסיפה כללית של חברי העמותה

 

 

שלושת הגופים צריכים לפעול יחד בכדי לוודא שהעמותה משיגה את מטרתה ופועלת בהתאם לחוק ובשקיפות לציבור, לרבות נושא השכר המוענק לעובדי העמותה, במידה וישנם.

 

החוק בישראל קובע כי חברי עמותה אשר לוקחים חלק בוועדות השונות אינם יכולים לקבל שכר חודשי קבוע בעבור עבודתם. עם זאת, אותם חברים יכולים לקבל סכום כסף מסוים בעבור ההשתתפות שלהם בישיבות הקבועות של העמותה. חשוב לדעת כי אותו סכום נקבע בהתאם למספר הישיבות המתבצעות, והוא מוגבל לעד 12 ישיבות בשנה, כלומר ישיבה בכל חודש קלנדרי. בנוסף, נהוג להעניק החזר הוצאות בעבור השתתפות חברי הוועדה באותן ישיבות.

 

כדאי לדעת כי למרות כל זאת, בעמותות רבות נוהגים לשלם לחברי עמותה, שאינם מועסקים בה ואינם נמנים על ההנהלה הבכירה שלה, ״תשלום גמל״.

 

לאסיפה הכללית של העמותה ישנה את האפשרות לקבוע גובה תשלום גמל בעבור החברים בוועדות השונות, כך עוד תנאי השכר עומדים בהתאם לדרישות משרד המשפטים בנושא. גובה הגמול הנקבע יעשה בהתאם למחזור הפיננסי של העמותה,  מאפייני העומדים בראשה ובהתאם לתנאים נוספים. מומלץ לפנות לאתר משרד המשפטים לקבלת המידע המלא והמדויק בנושא בעבור תשלום גמל לחברי עמותות.