איסור הלבנת הון והגבלת השימוש במזומן במלכ"ר

דגלים אדומים - ניסיונות הסתרה והימנעות מדיווח

• שימוש במתווכים (כגון: ישויות ציבוריות ועורכי דין) כדי לתרום או לקבל כספים מהמלכ"ר.

• שימוש בהמחאות שמקורם בנותני שירותי מטבע המופקדים בחשבון המנוהל למטרות צדקה.

• פיצול תרומות לסכומים הנמוכים במעט מסף הדיווח הקבוע בחוק.
• שימוש בחשבונות הבנק של המלכ"ר ע"י גורמים המצויים תחת מגבלות שונות (תורם בעל חשבונות בנק מוגבלים).
• תורם המצהיר כי מקור התרומה הינו אחד, אולם בפועל הכספים מגיעים ממקור אחר.
• שימוש בבלדר בלתי שגרתי להעברת הכספים (קשישים, בעלי מוגבלויות וכיו"ב).

המלצות להתנהלות נכונה של המלכ"ר

• כי המלכ"ר יציג יעדי צדקה מוגדרים ויהיה גלוי וספציפי ביחס לאופן השימוש בכספים.
• עריכת הסכם כתוב עם המוטבים הכוללים: אמצעי ביטחון/בקרה אפקטיביים (דוגמת שימוש בלעדי שיעשה המוטב בכספים, אמצעי פיקוח הולמים) ויכולת המלכ"ר להשהות את מתן הכספים.
• ביצוע העברת הכספים, תוך שימוש במערכת פיננסית מוכרת ומפוקחת, המותאמת לחקיקה המקומית ולסטנדרטים בינלאומיים.
• בתמיכת המלכ"ר בפרויקט מסוים – העברת הכספים בשיעורים ובהתאם לצורך/להתקדמות הפרויקט ולא כסכום אחד בשלב ראשוני של הפרויקט.
• בתמיכת המלכ"ר שלא בפרויקט ספציפי ומוגדר – להימנע מלהעביר סכום גדול בתשלום אחד.
• לדרוש מהמוטב להציג אסמכתאות המעידות על השימוש בכספים (קבלות, תמונות, רישומים).

מדוע הבנק 'עוצר' כספי תרומה לעיתים ולא מעביר אותם למלכ"ר הנתרם?

לא אחת קורה שהמלכ"ר מתמודד עם סיטואציה בה תורם תרם כספים לעמותה/לחל"צ וביצע את ההעברה הבנקאים המתאימה, אבל הבנק 'עוצר' את כספי תרומה ולא מעביר אותם בפועל לחשבון הבנק של העמותה/החל"צ הנתרמת. במקרה מסוג זה נדרשים הסברים והצגת מסמכים רבים (שלא לדבר על תחנונים) מצד המלכ"ר.

הרגולציה בתחום איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור החלה על המוסדות הבנקאיים הינה נוקשה ביותר וכל הפרה קלה שלה עלולה להטיל סנקציות כבדות על הבנק. רגולציה זו מחייבת את הבנקים, בין היתר: זיהוי כראוי של כל לקוח המבצע פעילות בנקאית; רישום קפדני של כל פעולה המבוצעת בבנק; וכן דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון בנוגע לכל פעולה חריגה.

לפיכך, במקרים בהם מקור הכסף או מהות הפעולה אינם ברורים דיים לבנק, הוא ישהה את העברת הכספים לעמותה/לחל"צ, עד אשר יתקבלו ההסברים והאסמכתאות הרלוונטיות, לרבות אודות מטרת התקבול, זהות התורם, המוטבים וכו'.

 

החוק להגבלת השימוש במזומן

בחודש מרץ 2018 פורסם ברשומות "החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018", אשר נועד להגביל את השימוש במזומן ובהמחאות סחירות כחלק מהמלחמה בפשיעה חמורה, העלמות מס, הלבנת הון ומימון טרור וצמצום ההון השחור.

החוק נכנס לתוקף ביום 1 בינואר 2019 ובו נקבעו סנקציות ועיצומים כספיים שיוטלו במקרים של הפרת הוראות החוק. מפרי החוק חשופים לסנקציות של עיצום כספי או קנס מנהלי ואף עונשי מאסר.

החוק מהווה את התוצר של עבודת "ועדת לוקר" -  הוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי, אשר המליצה על מתווה לצמצום הדרגתי של השימוש במזומן ובאמצעי תשלום מבוססי נייר אחרים, ובמקביל קידום והגדלת השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים.

ההגבלות חלות באופן גורף על כל אדם, תוך הבחנות נקודתיות בין עוסק, אדם שאינו עוסק, תייר, רו"ח ועו"ד בעת מתן "שירות עסקי" ללקוח.

חשוב לשים לב שלעניין חוק זה, מלכ"ר נחשב כ"עוסק". קרי, כל ההגבלות שחלות מכוח חוק זה על "עוסק", חלות גם על עמותה/חל"צ המסווגת כמלכ"ר. בהקשר זה נמליץ לקרוא היטב את "חוזר רשות המסים 17/2018 בנושא החוק לצמצום השימוש במזומן", אשר פורסם בחודש דצמבר 2018[3].

הגבלת תשלומים/תקבולים במזומן:

• קבלה או תשלום של תרומה, שכר עבודה או הלוואה - במידה וגובה התרומה/שכר העבודה/ההלוואה עולה על 11,000 ש"ח, ניתן לקבל/לשלם במזומן עד 10% מגובה התרומה/שכר העבודה/ההלוואה או עד 11,000 ש"ח, כנמוך מבניהם.
• בכל עסקה בה נותן או מקבל השירות הינו עוסק, לרבות מלכ"ר – במידה ומחיר העסקה עולה על 11,000 ש"ח, ניתן לשלם במזומן עד 10% מגובה העסקה או עד 11,000 ש"ח, כנמוך מבניהם.
• כאשר שני הצדדים לעסקה אינם עוסקים – במידה ומחיר העסקה עולה על 55,000 ש"ח, ניתן לשלם/לקבל במזומן עד 10% מגובה העסקה או עד 50,000 ש"ח, כנמוך מבניהם.
• כאשר אחד הצדדים לעסקה הוא תייר – במידה ומחיר העסקה עולה על 55,000 ש"ח, יתאפשר תשלום במזומן עד 10% מגובה העסקה או עד 55,000 ש"ח, כנמוך מבניהם.

חשוב להדגיש כי ההגבלה על השימוש במזומן היא לפי מחיר מלוא העסקה, כולל מע"מ, ולא לפי גובהו של כל תשלום.

הגבלת השימוש בהמחאות:

• חל איסור על עוסק (לרבות מלכ"ר) לקבל או לתת המחאה בעבור עסקה, שכר עבודה, תרומה, הלוואה או מתנה מבלי ששם המוטב (מקבל התשלום) נקוב על גבי ההמחאה, כנפרע או כנסב, לפי העניין.

• חל איסור על עוסק (לרבות מלכ"ר) להסב המחאה או לקבל המחאה מוסבת מבלי שפרטי המסב נקובים על גבי ההמחאה – שמו ומספר תעודת הזהות שלו.

לפיכך, במידה והעמותה/החל"צ מקבלת המחאות מוסבות, לרבות כתרומות, עליה להבטיח כי שמו ומספר תעודת הזהות של מקבל ההמחאה המקורי (המסב) מופיעים בבירור על גבי ההמחאה, וכן כי שמה של העמותה (כנסבה – מקבלת התשלום) מופיעה גם כן בבירור על גבי ההמחאה, אחרת אין לקבל כלל את ההמחאה.

לסיכום

היעדר זיהוי של פעולות/נסיבות העלולות להעיד על ניצול לרעה של המלכ"ר למטרות הלבנת הון/מימון טרור, כמו גם הפרת הוראות החוק החדש להגבלת השימוש במזומן, חושף את המלכ"ר ואת נושאי המשרה בו לסנקציות הקבועות בחוק (קנסות/עיצומים/אחריות פלילית), וזאת לצד הנזק הצפוי לתדמית ולמוניטין הארגון ואיבוד אמון הציבור בו.

על העמותה/החל"צ להכיר היטב את ההוראות החלות עליה בהקשר של איסור הלבנת הון ומימון טרור, לרבות הגבלות בשימוש במזומן או בהמחאות סחירות.

 

צרו קשר עם המומחים שלנו

 

 

 

הירשם לניוזלטר

Please fill out the following form to access the download.