הכפר הגלובלי והמציאות המשתנה באירופה

 

 

בעשורים האחרונים ראינו את שאיפותיהם של ענקיות הטכנולוגיה כמו גוגל, מטא, אפל, ומייקרוסופט, ושל תאגידים רב-לאומיים כמו מקדונלדס, נייקי ובואינג, להתבסס בכל שוק, נידח ככל שיהיה. בין אם את יושבת מול מסך באפריקה ובין אם אתה ממוקם במזרח הרחוק, הנחת העבודה היא שכולם משתתפים פוטנציאלים במשחק הכלכלי. ואולם ישנם, כידוע, שווקים הכפופים לפיקוח שלטוני יותר מחמיר, אם מטעמי דת כבחלק גדול ממדינות ערב והעולם המוסלמי, ואם מטעמים של תכנון כלכלי ריכוזי או צנזורה פוליטית, בארצות כמו סין, קובה, ו-ונצואלה. לפיכך, הפריצה לשוק חדש כרוכה לעיתים בביצוע התאמות משמעותיות, תוך התחשבות בשלטון, בהרגלי הצריכה ובכוח הקנייה המקומיים. כך, בין היתר, ניתן להבין את המהלך שהחלה חברת אפל ב-2020, כשחרגה מהקו האסטרטגי המנחה שלה – להציע אך ורק מוצרי פרמיום – והשיקה לראשונה דגם מוזל של האייפון, בפזילה אל עבר שווקים לא מערביים.

במסגרת הכפר הגלובלי, חברות גלובאליות נאלצו להתמודד עם כללי רגולציה שונים ממדינה למדינה, ולכבד את מגבלות הסחר המקומיים. מהסיבה הזאת נהפכה מדינה כמו אירלנד למוקד משיכה עבור סטארט-אפים ותאגידים בין-לאומיים, בשל מדיניות רגולציה מקלה ומיסוי נמוך.

עם זאת, נהוג היה לחשוב שגבולות לאומיים, או סכסוכים אזוריים, אינם בולמים לאורך זמן את התנהלותו והתרחבותו של השוק הגלובלי. שכן לשוק החופשי כללים משלו, והאינטרסים הכלכליים של גופים רב-לאומיים בעלי עוצמה והשפעה, חלקם בעלי הון בסדרי גודל של מדינות, יכריעו במוקדם או במאוחר אינטרסים לאומיים, אזוריים, פוליטיים, וכיוצא באלה.

דווקא בהקשר הזה, מעניינות הסנקציות הכלכליות על רוסיה בימים האחרונים. לא אלה מטעם ממשלות המערב, כי אם מטעם הגופים העסקיים עצמם. על פי מכון מחקר מאוניברסיטת ייל, מעל 280 חברות כבר הודיעו על ביטול גורף או קיצוץ ביחסיהן עם רוסיה, לרבות אפל, גוגל, חברת הנפט והגז Shell, ואיקאה. אפילו רשת מקדונלד'ס הודיעה לאחרונה על סגירה זמנית של 850 סניפים ברוסיה.

להתערבות חסרת תקדים שכזו מצד חברות בין-לאומיות באזור סכסוך מדיני יש כמובן משמעות גדולה: השוק הגלובלי מתכווץ, ואף מיוזמתו, ומתארגן מחדש לפי גבולות מדיניים. בפועל, העולם מתחלק עתה לשני גושים עיקריים: גוש המדינות שלוקחות חלק ב״כפר הגלובלי״ החדש, וגוש המדינות שאינן חלק בו. השוק העולמי נהיה לפתע קטן יותר, ויש לזה השלכות ישירות על שוויין של החברות הבין-לאומיות, ועל המודל העסקי שלהן, בראש ובראשונה ענקיות הטכנולוגיה.

רוסיה, שעד לפני שבועיים היוותה נתח שוק גדול, איננה עוד חלק מה״כפר״, לפחות לא בעתיד הנראה לעין. ומה לגבי אוקראינה? הדבר תלוי רבות בהצלחת מאמצי המערב לסכל את מהלכו של פוטין. נשאלת השאלה, האם בעקבות ניסיון הסיפוח של אוקראינה, ולאור תגובת המערב המדודה, צפויים אנו לראות תנודות גיאופוליטיות נוספות. האם סין תממש את כוונתה לספח את טאיוואן, ואגב סיפוח, תגביל את הגישה של האזרח הטאיוואני למידע, בדומה למצב כיום בסין?

ימים יגידו אם כוחות השוק יכריעו הפעם, וכמה זמן זה ייקח. עד אז, על החברות הגלובליות, וההייטק בפרט, לנהל סיכונים כמי שאינם חיים עוד בכפר גלובלי עם גבולות יציבים, אלא כמי שחיים בעולם פרגמנטרי עם גבולות שוק נזילים, דינמיים, המושפעים משיקולים זרים.  

צרו קשר עם המומחים שלנו >>