אם בעבר רווחה הסברה כי לטכנולוגיית הבלוקצ'יין (Blockchain) יש זכות קיום רק בשל המטבעות הקריפטוגרפים, הרי שהיום התמונה השתנתה. פיתוחים חדשים מצביעים על כך שהטכנולוגיה תלווה אותנו בתחומי חיים נוספים ואף בליבת העסקים היומיומיים, עד כדי כך שנשמעים ברחבי העולם קולות הטוענים כי זוהי תחילתה של מהפכה.
השימושים החדשים בעולם יוצאים מגבולות המטבע הדיגיטלי וגולשים לענפים נוספים בתעשייה, כמעט בכל התחומים. בתחום המזון, למשל, חברות ענק בהן Nestle ו-Kroger חברו לשותפות עם IBM בכדי לפתח יישום מבוסס בלוקצ'יין לשיפור המעקב אחרי מזון. המגמה כמובן מורגשת גם בישראל; חברת ווייב (Wave), למשל, מפתחת מערכת על בסיס בלוקצ'יין לאישור והעברת שטרי מטען (לספנות) באופן דיגיטלי.
אוהדי הבלוקצ'יין מעודדים את פיתוחה גם באמצעות שימושים שכבר קיימים בה, כמו גיוס כספים באמצעות ICO (הנפקת מטבעות קריפטוגרפים). כך, הוכח כי ניסיונות גיוס עבור פיתוח שאינו מושתת על בלוקצ'יין לא צולחים. זאת מאחר והמעגל הראשון של המשקיעים ב-ICO הם חברי קהילת הבלוקצ'יין, אלו שבבעלותם מטבעות קריפטוגרפים, מבינים את הטכנולוגיה ומעודדים את פיתוחה. משקיעי קהילת הבלוקצ'יין פועלים לפי מספר עקרונות מנחים והם בעלי השפעה רבה; תמיכתם מהווה אסמכתא עליה נשענים משקיעים מהמעגלים השני והשלישי (משקיעים פיננסים והציבור הרחב).
גם מדינות מתחילות להבין את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה לייעול תהליכים שונים, כפי שסין הודיעה שתעשה בנושא גביית המיסים; ונראה כי זה רק עניין של זמן עד שהבלוקצ'יין תשתלב ביתר תחומי חיינו, ממסחר ועד משפט, מנדל"ן ועד בריאות.
לא רק מטבעות קריפטוגרפים
טכנולוגיית הבלוקצ'יין (Blockchain) עלתה לכותרות בחודשים האחרונים בעיקר בשל העניין ותשומת הלב שריכז אליה הביטקוין, חלוץ המטבעות הדיגיטליים, המבוסס עליה.
הטכנולוגיה מאפשרת רישום ומעקב אחר הכסף שבמערכת, כולל יתרות ותנועות, לכל המשתמשים במערכת במקביל. חשוב להבין שאם עד לא מזמן הסברה הרווחת היתה שלטכנולוגיית בלוקצ'יין יש זכות קיום רק בשל הביטקוין וכן מטבעות קריפטוגרפים אחרים המבוססים עליה, הרי שהתמונה ורודה הרבה יותר מבחינתה של הטכנולוגיה - נראה שהיא תלווה אותנו בתחומי חיים שונים, ובהדרגה אף בליבת הפעילות העסקית היומיומית.
לצד קולות הטוענים כי משאבים רבים מושקעים בפיתוח טכנולוגיית הבלוקצ'יין מבלי שקיימת וודאות שטכנולוגיה זו תשרוד לאורך זמן, קיימים קולות רבים אחרים הנשמעים על פני הגלובוס כולו, וטוענים כי שימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין הינו הבאת העתיד אלינו ולקיחת חלק במהפכה שתשנה את חיינו באופן משמעותי.
בלוקצ'יין למזון, נדל"ן ובריאות
כך, לצד מטבעות קריפטוגרפים, מתפתחים בימים אלו שימושים חדשים לטכנולוגיית הבלוקצ'יין בענפים שונים בתעשייה.
בארה"ב הגישה Walmart, רשת הקמעונאות הענקית, בקשה לרישום פטנט המבוסס על שימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין אשר יאפשר לחברה שיפור מעקב אחרי משלוחים באספקטים שונים, לרבות: מיקום, טמפרטורה ותוכן המשלוח. הצורך נובע מריבוי הזמנות on-line והאתגר שנוצר בשל כך ובשל רגישות חלק מהמוצרים הנשלחים.
ענקיות מזון אחרות, כמו Nestle, Kroger וחברות נוספות מתעשיית המזון, הקימו שותפות עם ענקית המחשוב IBM כדי לפתח שימוש על מערכת בלוקצ'יין לשיפור מעקב אחרי מזון.
היישומים בעולם גולשים גם לתחום הנדל"ן והבריאות הדיגיטלית, בה הוצגו לאחרונה פיתוחים המובילים לשינוי בעיקר בדרך בה מידע רפואי יעבור בין הגורמים השונים.
גם באומת הסטרטאפ
גם בארץ הוקמו מספר חברות, בענפים שונים, שפניהן לפיתוח שירותים ומוצרים על בסיס טכנולוגיית הבלוקצ'יין -
חברת ווייב (Wave) מפתחת מערכת שתאפשר להעביר ולאשר שטרי מטען באופן דיגיטלי ובכך להתגבר על הצורך להביא מהבנק את המסמך המקורי לחברת הספנות, כפי שנדרש כיום (מהלך רחב יותר מבוצע בימים אלה על ידי IBM וענקית הלוגיסטיקה והספנות מארסק, במטרה לייעל ולהוזיל את כל תהליך הסחר הימי).
חברת QED-IT מפתחת מערכת המאפשרת בדיקת טענה במאגר מידע מבלי לחשוף את תוכן המידע עצמו. דבר המאפשר בתעשייה הביטחונית, לדוגמא, בדיקת רכיבים מבלי לדעת את השימוש הספציפי שלהם.
חברת בלוקס טקס (BloxTax) מפתחת מערכת המאפשרת לכל אדם לדעת כמה בדיוק הרוויח או הפסיד בטוקנים או מטבעות קריפטוגרפים וכן לדווח לרשויות המס בהתאם לחוק, באמצעות איסוף ושקלול הנתונים מרשת הבלוקצ'יין.
בין בלוקצ'יין להנפקת מטבעות קריפטוגרפים (ICO)
תחום נוסף לגביו מתחדדת חשיבות השימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין הינו גיוס כספים לחברות באמצעות תהליכי הנפקות של מטבעות קריפטוגרפים - Initial Coin Offering (ICO).
ניסיונות רבים נעשים מידי יום לגיוס כספים באמצעות תהליך ה-ICO, אך בגיוסים אלה הוכח כי ניסיונות לבצע גיוס עבור פיתוח או
ניסיונות רבים נעשים מידי יום לגיוס כספים באמצעות תהליך ה-ICO, אך בגיוסים אלה הוכח כי ניסיונות לבצע גיוס עבור פיתוח או מוצר שאינו מושתת על טכנולוגיית הבלוקצ'יין - לא זוכה להצלחה. זאת מכיוון שהמעגל הראשון של משקיעים במטבעות קריפטוגרפים כולל את חברי קהילת הבלוקצ'יין עצמה, אשר מחזיקים ברשותם מטבעות קריפטוגרפים (כדוגמת הביטקוין) ומשתמשים בהם לרכישת המטבעות הקריפטוגרפים ב-ICO. קהילה זו מבינה את הטכנולוגיה ומעודדת את פיתוחה.
במעגלים השני והשלישי נכנסים משקיעים פיננסיים והציבור הרחב, אשר יתכן כי אינם נותנים עדיפות לטכנולוגיה המדוברת. מכיוון שמעגלים אלה הינם מעגלים תומכים בלבד, וגם הם סומכים על שיקול דעתם של חברי הקהילה - קל להם יותר להשקיע אחרי שסכום הגיוס הראשוני הובטח על ידי חברי הקהילה, שבעצם מבצעים מעין דיו-דיליג'נס (בדיקת נאותות) עבור המשקיעים האחרים.
משקיעי קהילת הבלוקצ'יין
העקרונות המנחים, על פי רוב, את משקיעי הקהילה הינם:
- חדשנותו של הרעיון אותו רוצה החברה לפתח
- היכולת לפתח אותו על טכנולוגיית הבלוקצ'יין
- (עדיפות למוצר/שירות שזמין כבר היום וצריך רק להעלות לבלוקצ'יין)
- היכרות עם היזמים המובילים
- היכרות עם צוות היועצים של ה- ICO (Advisory Board)
את כל הנתונים הללו משקיעי הקהילה מוצאים ב-White paper ועל בסיסו עושים את הניתוחים המעמיקים שלהם. באותו White paper מגדירה החברה, בין היתר, גם את מועד ההנפקה, משך זמן המכירה, הכמות של מטבעות קריפטוגרפים שיונפקו וסכום מקסימלי לגיוס, כאשר לכל אחד מהנתונים הללו משקל בהחלטתם של המשקיעים.
בקרוב: בכל תחומי החיים
רובד אחר בו אנו צפויים להיתקל ביישומי טכנולוגיית הבלוקצ'יין הינו רובד המדינות עצמן. מדינות תוכלנה להסתמך על טכנולוגיית הבלוקצ'יין כדי לייעל ולפשט תהליכים שונים, כמו תהליך רישומי משכנתאות ואוטומציה של תהליך גביית מיסים, כפי שהודיעה ממשלת סין שבכוונתה לעשות.
אם כך, נראה כי טכנולוגיית הבלוקצ'יין אשר זכתה להכרה באמצעות העולם של מטבעות קריפטוגרפים, תמשיך להוות בסיס מוצק לעולם זה ובמקביל תלך בצעדי ענק לקראת השתלבות בכל תחומי החיים שלנו: מסחר, רפואה, נדל"ן, משפט, שירותים פיננסיים וכל תחום בו יזמי ה-start-up nation ימצאו לנכון כי ניתן לשפרו עם טכנולוגיה זו.