רפורמת המס האמריקאית שופכת את התינוק עם המים

רפורמת המס האמריקאית שאושרה בסוף 2017  משפיעה בצורה רוחבית על חברות הטכנולוגיה בכל העולם וחברות הטכנולוגיה האמריקאיות בפרט בהיבטי מס ובסוגיות חשבונאיות שונות. הרפורמה צפויה ליצור הקלת מיסוי משמעותית אצל חברות הטכנולוגיה האמריקאיות קטנות כגדולות ולהשפיע על השיקולים של חברות בבחירת משטר המס בו תוקם החברה ושבו יירשם ה-IP . אחת ממטרות הרפורמה היא העלאת ההכנסות ממסים מהכנסות שטרם היו כפופות למס בארה"ב. על פי החוק הנוכחי, חברות אמריקאיות חייבות במס בארה"ב רק כאשר ההון מוזרם פנימה לארה"ב.

חברות הטכנולוגיה נתפסות באופן נרחב כמובילות מרכזיות במעבר למערכת המס הטריטוריאלית, בגלל ההכנסה העצומה שהן מקבלות מהחברות הבת שלהן ברחבי העולם. חברות טכנולוגיה אמריקאיות עם חברות בנות זרות הפועלות במדינות עם משטרי מס אטרקטיביים נראים כיעדי ממשלת ארה"ב לחקיקה זו. בעוד שהקלות המס על הכנסה טריטוריאלית הן הגזר, הוראות נוספות מהוות מקל שאמור לגרום לחברות להביא לארה"ב את פעילותן בעלת הערך הגבוה, או לפחות לאפשר לארה"ב לייצר רווחים מפעילויות הממוקמות במדינות עם משטרי מס נוחים.

הרפורמה תוביל לירידה בשיקולי האטרקטיביות להקמת חברות טכנולוגיה בישראל בייחוד סביב השאלה האם להשאיר את הטכנולוגיות בישראל ויהוו זרז להעברתן לארה"ב. הלחץ אינו צפוי לנבוע רק מן החברות עצמן אלא גם מצד המשקיעים. הורדת המס האמריקאי ללא תגובה מקומית הולמת תוביל לזליגה של הבסיס הטכנולוגי מישראל לארה"ב גם במקרה שבו אין שותף אמריקאי בחברה. להערכתנו גם במקרה של משקיע ישראלי צפוי משטר המס הזול למשוך סטארט אפים לפעילות בארה"ב כיוון שהיא תאפשר להקטין את שיעורי המס השוטפים שישלמו החברות במקרה של העברת ערך לארה"ב

האפקט של רפורמת המס של טראמפ הוא גורף לחברות טכנולוגיה בכל גודל כיוון שהוא משפיע מצד אחד על רווחי ההון ומצד שני על המס השוטף. האפקט יכול להיות חזק יותר בהקשר של חברות קטנות וגמישות יותר לעומת חברות גדולות שיתקשו להעביר את פעילותן. המגמה צפויה להתעצם על רקע  זליגה רב לאומית ממדינות שונות שתובילו ליצירת ריכוז חברות בארה"ב שימשוך אליו חברות נוספות שיעדיפו לפעול בקרב חברות טכנולוגיה נוספות מתוך רצון להשתלב באקוסיסטם  האמריקאי.

בישראל התקבלו במסגרת חוק ההסדרים האחרון מספר הקלות מס שנועדו להגביר את האטרקטיביות בפעילות הישראלית . כרגע ביחס לשינוי הישראלי בחוק ההסדרים האחרון שנועד לעודד את החברות, קשה להגיד שהמהלך של טראמפ מייתר את הטבות המס שמעניקה המדינה כיום לחברות טכנולוגיה. כרגע בתחשיב של בתחשיב של פעילות חו"ל ומפעל מועדף ניתן עדיין מתקבל שיעור מס נמוך. אבל ההטבות האלו של חוק ההסדרים מועילות יותר לחברות הבוגרות ופחות רלוונטיות לחברות הקטנות. לחיוב, בהיבט של סטארטאפים, יש לציין את חוק האנג'לים שמוסיף להוות יתרון על פני הרפורמה האמריקאית בקרב חברות טכנולוגיה .

הפן השני של הרפורמה נוגע לחוקי ה-BEPS (התכנית שיזם ה-OECD  למאבק בתכנוני המס) הבוחנים היכן נמצא  ה-IP ואיפה נמצאת הפעילות. כניסת הרפורמה לתוקף תוביל להעברת הפעילות לארה"ב ובשל חוקי ה-BEPS צפוי גם הקניין הרוחני לזלוג לארה"ב. כאשר חברות יגיעו למחלקות המס הבינלאומי בישראל לייעוץ מחלקות המיסוי הבינלאומי יתקשו לייעץ להן להקים את הפעילות בישראל לעומת משטרי המס העולמיים.

במישור החשבונאי אחת ההשפעות המדאיגות של הרפורמה הוא השלכותיה על ההון העצמי של חברות ונכסים בגין הפסד בפרט.  כל החברות שיצרו מיסים נדחים הפסדים צבורים ויש להם חובות עבר בעקבות הוצאות ההקמה ופיתוח צפויות לפגיעה בהון העצמי. נקודה שעל החברות לבחון בבואן לבדוק את אמות המידה מול הבנקים. כמו יש לציין כי בעוד חברות ישראליות יצטרכו להפריש שיעור גדול יותר מאידך חברות אמריקאיות יחוייבו במס בגין רווחים לא מחולקים שנמצאים בחברות הבנות בכללן חברות בנות שרשומות בישראל.

ניכר כי מטרתה של הרפורמה להחזיר עסקים לארה"ב ולגרום למושג  AMERICA FISRT לקבל משמעות חדשה צלחה ללא ספק. עם זאת, קשה עדיין לנבא מה יהיה היחס בין ההכנסות שתעמיד הרפורמה לבין הגירעון שהיא תיצור לאור ההפחתה במיסים. מה שכן אפשר לנבא הם עיוותי מס רבים שיצרה הרפורמה ושעלולים לפגוע במספר קבוצות, וביניהן : אזרחים אמריקאים תושבי ישראל העובדים וחיים בישראל ומספקים שירותים באמצעות חברה תושבת ישראל שבבעלותם. על מנת להתמודד עם השלכות הרפורמה על הקבוצות השונות להיערך לשינוי העומד להתרחש מבעוד מועד.

אזרחים כאמור מחויבים ב TRANSITION TAX  אשר אילץ אותם לשלם מס על חלוקה כפויה של רווחים לארה"ב. אמנם מטרת הסעיף היתה לגרום לתאגידים אמריקאים לחלק כספים מחברות זרות תוך הנאה מהטבת מס [8-15.5%] אלא שבשוגג, או שלא בשוגג, אזרחים עלולים למצוא עצמם משלמים כפל מס- הן בישראל בעת חלוקת הרווחים והן בארה"ב במסגרת הוראת השעה הלכאורה-מיטיבה.

בנוסף, הוראות ה'גילטי' עלולות לעקר מתוכן את ההטבות הניתנות לחברות ישראליות. הוראות אלו, הממסות רווחים בארה"ב בשיעור מלא בגין חברות בנות זרות, עלולות- שלא בכוונה – לכלול חברות תושבות ישראל הזכאיות להטבות של החוק לעידוד השקעות הון ובכלל. כרגע מסתמן כי הניסיון של טראמפ להחזיר עסקים לארה"ב שפך המחוקק האמריקאי את התינוק עם המים ואינו לוקח בחשבון את כל ההשלכות

 

צרו קשר עם המומחים שלנו >>