יצא שכרו בהפסדו: קיזוז הפסדים לא ניתן להעברה

בקצרה

רשות המיסים פרסמה ב-2016 עמדה חייבת בדיווח , לפיה הזכאות עבור קיזוז הפסדים לצורכי מס של יחיד אינה ניתנת להעברה לנאמנות, לנישום אחר או להורשה.

סעיף 28(א) לפקודה קובע שאדם יכול לבצע קיזוז הפסדים למול הכנסה חייבת באותה שנת מס, כולל רווח הון או שבח מקרקעין. כמו כן, ניתן להעביר הפסדים לשנות המס הבאות, כאשר קיזוז הפסדים אלו יהיה רק כנגד הכנסתו החייבת מעסק או משלח יד, לרבות רווח הון בעסק. לדוגמה, בעל עסק למכירת בגדים, יכול למכור את החנות שלו ולקזז הפסדים עסקיים שהועברו משנים קודמות כנגד שבח המקרקעין שתניב המכירה.

במקרה בו העסק הועבר בירושה , הפקודה קובעת כי העברת המקרקעין (החנות) אינה מהווה פעולת מכירה. אולם בעוד שסעיף 120 קובע כי מרגע הפטירה היורש הופך לנישום בגין כל ההכנסות הנובעות מהעסק - אין הדבר כך לעניין קיזוז הפסדים והעברתם.

ואכן, כך נקבע בפסק דין תקדימי, שרגא נ' פקיד שומה חולון, שניתן ב-2015 – יורש לא יוכל לקזז הפסד עסקי מועבר שנוצר בימי חייו של המוריש, כנגד רווח הון ממכירת נכס שקיבל בירושה. בפס"ד נטען כי לא נמצא צידוק מתאים שיאפשר לאדם לבצע קיזוז הפסדים כנגד רווח של אדם אחר.  

עמדת רשות המיסים בעניין קיזוז הפסדים

במהלך 2016 פרסמה רשות המיסים עמדה חייבת בדיווח מספר 09/2016; כשעל פי הפרסום, הזכאות לקיזוז הפסדים לצורכי מס של יחיד אינה ניתנת להעברה לנאמנות, לנישום אחר או להורשה.  

בראשית דבריי, אזכיר את סעיף 28(א) לפקודת מס הכנסה שקובע כי הפסד שהיה לאדם בעסק אכן ניתן לקזזו מול הכנסתו החייבת של אותו אדם מכל מקור שהוא, באותה שנת מס, כולל רווח הון או שבח מקרקעין. לגבי הפסדים מועברים, נאמר כי הפסד שלא ניתן היה לקזזו בשנה בה אירע, ניתן להעבירו לשנות המס הבאות, ללא הגבלת זמן. קיזוז הפסדים המועברים בשנים הבאות יהיה אך ורק כנגד סך כל הכנסתו החייבת של הנישום מעסק או ממשלח יד, לרבות רווח הון בעסק. העמדה המקובלת, היא כי "רווח הון בעסק" הנו רווח הנובע לנישום ממכירת נכס ששימש כחלק בלתי נפרד מהפעילות של העסק.

איך זה עובד?

אתן דוגמה: לנישום חנות בגדים שבבעלותו, בה הוא מפעיל עסק למכירת בגדי נשים. העסק צבר עם השנים הפסדים רבים והנישום החליט למכור את החנות שבבעלותו לצורך כיסוי ההפסדים שנבעו לו ממנה. בכוונתו כעת לשכור חנות באותו אזור, בעלת שטח קטן יותר. בגין מכירת הנכס (החנות) נוצר לנישום שבח מקרקעין שכנגדו ביקש קיזוז הפסדים - לקזז את ההפסד העסקי המועבר משנים קודמות. כיוון שמכירת החנות עונה על ההגדרה של נכס ששימש חלק אינטגרלי מהפעילות העסקית של הנישום, ניתן לקזז הפסדים עסקיים מועברים כנגד רווח ההון מעסק שמקורו בשבח המקרקעין. יש לציין כי באם לא יבצע נישום את הקיזוז האמור כתוצאה משיקולי כדאיות עסקיים, לדוגמא הנישום יעדיף לקזז את ההפסד כנגד רווח עתידי מניירות ערך או לחילופין מרווח הון עסקי עתידי שלא יצאו בסופו של דבר לפועל - הוא יפסיד את זכאותו לקיזוז האמור.

ומה במקרה של ירושה?

כעת קחו את אותה דוגמה רק שהפעם אותו נישום הוא מנוח שהוריש את החנות ועסקו, כולל ההפסדים, לבנו (היורש). בהתאם לפקודה, במצב כזה אין כל אירוע מס בידי הבן (היורש); החוק קובע שלמרות  שמתקיימת העברה של מקרקעין מהמוריש ליורש, לא רואים בהורשה מכירה (סעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין) - כלומר, אין אירוע מס בעת הפטירה. ההלכה המקובלת היא שהבן (היורש), נכנס בנעלי אביו (המוריש), לצורך הפעלת עסקו, והוא נהפך לנישום לצרכי מס. הפקודה מתירה זאת, היות ובאופן כזה מס הכנסה מונע הברחה של נכסים עסקיים למגזר הפרטי ובכך נשמר רצף המס.

לא כולל קיזוז הפסדים

הפקודה מסדירה את עניין מיסויו של הנישום שנפטר בסעיף 120 לפקודה. הקו המנחה מאוד פשוט: עד למועד פטירתו של אדם, מקורות ההכנסה וההכנסות הנובעות מהם שייכים לו וההכנסות נישומות על שמו; מרגע הפטירה, ההכנסות הנובעות מאותם מקורות שייכות ליורשים עצמם והם נישומים בגינן.

עד כה הכול בסדר, רק מה יקרה אם הבן ירצה למכור את החנות בדיוק כמו בדוגמה הראשונה - לבצע קיזוז הפסדים עסקיים מועברים שירש מאביו, כנגד רווח הון בעסק שינבע ממכירת החנות? האם זה מותר? הרי אמרנו שהנחת העבודה היא שהיורש נכנס לנעלי המוריש. כאמור, זה נכון - רק לא לעניין קיזוז הפסדים והעברתם.

פס"ד שרגא נ' פקיד שומה חולון

בפסק דין תקדימי שניתן לאחרונה שרגא נ' פקיד שומה חולון (מיום 8.11.15) נקבע כי לא ניתן להתיר ליורשים לקזז הפסד עסקי מועבר שנוצר בימי חייו של המוריש כנגד רווח הון ממכירת נכס שקיבלו בירושה.

המנוחה הייתה בעלת עסק של קונדיטוריה בבת ים. לאחר שנפטרה, בניה ירשו את העסק ואת בעלותה במבנה. בתום כמה חודשים שבהם הקונדיטוריה המשיכה לפעול, מכרו היורשים את המבנה ובעקבות  המכירה חויבו במס שבח. הסוגיה שעמדה להכרעתו של בית המשפט הייתה - האם הבנים  היורשים)  של בעלת העסק רשאים לקזז את ההפסד העסקי שנצבר בעסק בשנים קודמות (עוד שאמם הייתה בחיים) כנגד שבח המקרקעין ממכירת המבנה. השופט בהחלטתו נימק כי הוא אינו מוצא צידוק מתאים בסעיף 28, כזה שיאפשר לאדם אחד לקזז הפסד שהיה לו כנגד רווח של אדם אחר.

לנוכח המציאות החדשה, ושלא בטובתנו, לא ניתן להעביר הפסד הקיים בידו של אדם ליורשיו.

 

צרו קשר עם המומחים שלנו >

 

הירשם לניוזלטר ולעדכונים אחרונים מ BDO זיו האפט

Please fill out the following form to access the download.