האם הארגון שלכם עומד בדרישות הרגולטוריות המוטלות על פעילות המבוצעת במטבעות דיגיטליים?

האם הארגון שלכם עומד בדרישות הרגולטוריות המוטלות על פעילות המבוצעת במטבעות דיגיטליים?

שוק המטבעות הדיגיטליים הוא שוק מתפתח הכולל בתוכו טכנולוגיות חדשניות שיש בהן כדי לייעל ולפתח את המערכת הפיננסית. התפתחותו המתמשכת של תחום המטבעות הדיגיטליים, מחייבת את הרגולטורים השונים, הן בארץ והן בעולם, להסדרת הפעילות בתחום הזה וקביעת רגולציה מתאימה עבור כל ענפי השוק הפיננסי.

עיניהם של נותני שירותים פיננסיים נשואות ליישום כללי הרגולציה, לרבות זיהוי צרכי הלקוחות ואופי השירות שניתן להם, וזאת במטרה לשמור על נוכחותם בשוק הפיננסי.

ריכזנו עבורכם התפתחויות רגולטוריות מעניינות הנוגעות לשימוש במטבעות דיגיטליים בישראל ובעולם.
 

הדרישות הבינלאומיות: לבדוק את מקור ונתיב הכספים ולשמור פרטי זיהוי

ב-2019 אישר ארגון ה- FATF Financial Action Task Force)), ארגון בינלאומי שמקדם מדיניות נגד הלבנת הון- את תיקון הסטנדרטים הבינלאומיים, לפיהם כל מדינה מחויבת לקבוע רגולציה למאבק בהלבנת הון ומימון טרור בנוגע לפעילות בנכסים וירטואליים (Virtual Assets - Vas), ונותני שירותים בנכס וירטואלי (Virtual Asset service Providers - VAPs).
 

במסגרת המלצה 15 להמלצות ה-FATF, נקבעו דרישות רגולטוריות שיחולו על פעילות המבוצעת במטבעות דיגיטליים, ובהן:

• ביצוע בדיקות לגבי נתיב הכספים ששימש לפעילות במטבעות דיגיטליים;
• החובה לאסוף, להעביר, לקבל ולשמור פרטי זיהוי לגבי יוזם ומקבל ההעברה לאורך כל שרשרת ביצוע התשלום;
•  החובה לקיים את ה-Travel rule, כלומר ווידוא העברת הפרטים באופן מיידי ומאובטח גם במערכת מקבילה. במובן שהגורם המתווך נדרש לוודא שהפרטים עוברים לגורם המקבל, ואם זה לא אפשרי - עליו לשמור את הפרטים אצלו.

 

ישראל: התפתחות הרגולציה בתחום המטבעות הדיגיטליים נמצאת בשיאה

נראה כי הרגולציה בישראל מנסה להדביק את קצב ההתקדמות בזירת המטבעות הדיגיטליים, במטרה לייעל ולפתח את השוק הפיננסי ולחזק את הכלכלה הישראלית, ובמקביל לקבוע כללי ציות ולפתח כלי פיקוחי.

צו הנש"פים, שנכנס לתוקף בנובמבר 2021, מחיל משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור על פעילות במטבעות דיגיטליים, על נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי. במסגרת הצו נקבעו, בין היתר, חובת קבלת פרטים אודות הצדדים והארנקים המעורבים בפעילות במטבע הדיגיטלי (מעביר ונעבר), חובת רישום הפרטים ואימותם, וכן חובות דיווח על העברות של מטבעות דיגיטליים לרשות לאיסור הלבנת הון, בהתאם לספי דיווח שנקבעו בצו.

ב- 9 למאי 2022, המפקח על הבנקים פרסם עדכון להוראות ניהול בנקאי תקין 411 שכוללים חובות איסור הלבנת הון ומימון טרור החלות על פעילות המבוצעת במטבעות דיגיטליים בקרב תאגידים בנקאיים וחברות כרטיסי אשראי.

הוראות אלה ייכנסו לתוקף ב-9 לנובמבר 2022. ההוראות החדשות קובעות, בין היתר, חובת הערכת סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הכרוכים בהעברת כספים שמקורם או יעדם במטבעות דיגיטליים, וחובת קביעת מדיניות ונהלים לפעולות המבוצעות באמצעות מטבעות דיגיטליים, בהתאם לגישה המבוססת סיכון.

בנוסף, נקבעו דרישות לבדיקת נתיב הכספים ששימש לפעילות במטבעות הדיגיטליים, חובות לזיהוי הצדדים לפעילות במטבע הדיגיטלי ולקביעת מאפייני פעילותו של הלקוח.

כמו כן, קיימת חובה לבדוק כי הפעילות במטבע הדיגיטלי בוצעה באמצעות ומול גוף העוסק במתן שירות בנכס וירטואלי בישראל או במדינה זרה, ובעל רישיון מהממונה על שוק ההון בישראל או רגולטור רלוונטי אחר (אם מדובר במדינה זרה), או שפועל מכוח היתר המשך עיסוק, ושחל על פעילותו משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור.

לאחרונה דווחה עלייה במגמת השימוש במרחב המקוון ובמטבעות הדיגיטליים לצורך מימון פשיעה והלבנת הון. מבקר המדינה התריע בדוח אשר פירסם ב- 10 למאי 2022, מהסכנות של מגמת ניצול האנונימיות והעמימות הכרוכה בשימוש במטבעות דיגיטליים, ובייחוד לאור היותו מנותק ממתווכים פיננסיים מפוקחים. דבר המקשה על הוכחת זהותם של כל המעורבים בפעולות מהסוג הזה, והופך אותן לכלי נוח להונאה מקוונת ולהלבנת הון.

 

שווייץ: רישום של החלפת מטבעות ומס עושר

בשווייץ, מטבעות דיגיטליים נחשבים כאמצעי תשלום מקובל בכמה ענפים, ופעולות אקסצ'יין המבוצעות בהם הוסדרו בחקיקה. המדינה אף אימצה עמדה מתקדמת כלפי תקנות הנוגעות למטבעות דיגיטליים. ה- SFTA (מינהל המס הפדרלי של שווייץ) רואה במטבעות דיגיטליים כנכסים, ועל כן הם כפופים למס העושר השווייצי. בנוסף, שווייץ מטילה תהליך רישום על פעולות החלפת מטבעות דיגיטליים, שחייבות לקבל רישיון מ- FINMA (הרשות השווייצרית לפיקוח על השוק הפיננסי) כדי לפעול.

ב-2021 הציגה שווייץ את חוק טכנולוגיית ה DLT-  (Distributed Ledger Technology)במטרה להתאים את החוקים במדינה ולנצל את החדשנות במטבעות דיגיטליים. נראה כי ממשלת שווייץ מתאפיינת ביצירת סביבה רגולטורית ידידותית למטבעות אלה.

אוסטרליה: המיסוי הכפול בוטל

באוסטרליה מטבעות דיגיטליים נחשבים לנכסים, ופעולות האקצס'יין המבוצעות בהם הוסדרו בחקיקה, ואף המדינה התקדמה יחסית ביישום תקנות הנוגעות לתחום. ממשלת אוסטרליה הכריזה ב-2017 במפורש כי יש להתייחס לביטקוין ומטבעות דיגיטליים בעלי מאפיינים דומים כרכוש הכפוף למס רווחי הון (CGT).

מטבעות דיגיטליים היו נתונים בעבר למיסוי כפול שנוי במחלוקת במסגרת מס הסחורות והשירותים של אוסטרליה (GST). השינוי בשיטת המיסוי מעיד על הגישה הפרוגרסיבית של ממשלת אוסטרליה לנושא.
 

יפן: סיווג רווחים ממטבעות דיגיטליים - כהכנסות

ליפן יש כיום את האקלים הרגולטורי המתקדם ביותר בעולם עבור מטבעות דיגיטליים, והמדינה מכירה בביטקוין ובמטבעות דיגיטליים אחרים כרכוש חוקי במסגרת חוק שירותי התשלום (PSA). בדצמבר 2017 קבעה רשות המסים הלאומית של יפן כי יש לסווג רווחים על מטבעות דיגיטליים כ"הכנסות שונות", ובהתאם לחייב את המשקיעים במס. התקנות האחרונות כוללות תיקונים ל-PSA ולחוק המכשירים הפיננסיים והאקסצ'יין (FIEA), שנכנסו לתוקף במאי 2020. התיקונים הכניסו את המונח "נכס קריפטו" (במקום "מטבע וירטואלי"), והציבו מגבלות גדולות יותר על ניהול הכסף הווירטואלי של המשתמשים, והקלה ברגולציה על מסחר בנגזרי קריפטו.

ב-2020, הקימה יפן את איגוד החלפת המטבעות הווירטואליים היפני (JVCEA) ואת איגוד ה-STO של יפן, המורכב מחמישה מוסדות פיננסיים יפניים גדולים.
 

ארה"ב: אי הכרה במטבעות דיגיטליים כאמצעי תשלום מקובל, ואסדרת פעולות אקסצ'יין בתחום

ארה"ב אינה מכירה במטבעות דיגיטליים כאמצעי תשלום מקובל לביצוע עסקאות ולמתן שירותים. אולם פעולות אקסצ'יין של מטבעות דיגיטליים הוסדרו בחקיקה. הרגולציה של האקסצ'יין משתנה לפי מדינה. למרות שקשה למצוא גישה משפטית עקבית ברמה המדינתית, ארה"ב ממשיכה להתקדם בפיתוח חקיקה פדרלית של מטבעות דיגיטליים. הרשות הפדרלית לגביית מיסים  בארה"ב (IRS) אינה רואה במטבעות דיגיטליים כאמצעי תשלום מקובל, אך מגדירה אותם כייצוג דיגיטלי של ערך המתפקד כאמצעי חליפין, יחידת חשבון ו/או מַאֲגַר ערך, ואף היא הוציאה הדרכות תשלום מס בהתאם. מטבע דיגיטלי נחשב בארה"ב כנכס ולא כמטבע, ולכן המיסוי מתבצע בהתאם לגישה זו.
 

בריטניה: פעולות אקסצ'יין של מטבעות דיגיטליים הנדרשות לרישום

מטבעות דיגיטליים אינם נחשבים כאמצעי תשלום מקובל בבריטניה. עם זאת, פעולות אקסצ'יין של מטבעות דיגיטליים הוסדרו בחקיקה, ואף מוטלות על אקצס'יינג'ים דרישות רישום ב- FCA (הרשות הרגולטוריות להתנהלות פיננסית). HMRC (רשות המיסים בבריטניה) פרסמה תקציר בנושא מיסוי מטבעות דיגיטליים, וקבעה כי זהותם הייחודית של המטבעות האלה פירושה שלא ניתן להשוות אותם להשקעות או תשלומים קונבנציונליים, והמיסוי שלהם תלוי בפעילויות ובגורמים המעורבים. יחד עם זאת, רווחים או הפסדים על מטבעות דיגיטליים כפופים למס רווחי הון.

 

פורטוגל: אקלים ידידותי למסחר במטבעות דיגיטליים ופטורים ממס

על אף שפורטוגל הזהירה מפני השימוש במטבעות דיגיטליים, קיימים במדינה תמריצים רבים בתחום המסחר בקריפטו, וכיום סוחרי מטבעות דיגיטליים וכורים נהנים מהאקלים הידידותי לקריפטו הקיים במדינה. פורטוגל זוכה לתשומת לב רבה עקב תקנות המטבעות הדיגיטליים, לאור תוכנית רגולטורית גמישה ומפותחת אשר פורסמה באפריל 2020, ולאור שורה של פטורים ממס בעקבות החלטה של רשות המיסים משנת 2016.  הפטור ממס ניתן מאחר והמטבעות הדיגיטליים אינם נחשבים למטבע, ואינם נחשבים לאמצעי תשלום לרכישת מוצרים או שירותים. רווחי ביטקוין פטורים ממע"מ בפורטוגל, ומיזמי מטבעות דיגיטליים נמצאים תחת פחות מכשולים רגולטוריים מאשר במדינות אחרות. דבר המעודד יזמים ומשקיעים ממדינות אחרות ומאפשר להם להרוויח מטבעות דיגיטליים מבלי לשלם עליהם מס.

 

לסיכום, על אף שהרגולציה מעניקה מסגרת ציות וכללים פיקוחיים על הפעולות המבוצעות במטבעות דיגיטליים, על המוסדות הפיננסים, נותני שירותי אשראי, והתאגידים הבנקאיים לנהל את סיכוני הציות בהתאם לתיאבון הסיכון ומדיניות ניהול הסיכונים של הארגון. ניתן לנהל סיכון זה תחילה בקביעת  מדיניות בנושא אשר מגדירה, בין היתר, את תאבון הסיכון של הארגון לנושא זה, ולאחר מכן קביעת נהלים ומעגלי בקרה לשמירה על רמת הסיכון שהארגון הגדיר לעצמו.

 

ליצירת קשר עם המומחים שלנו