הכלכלה הקיבוצית של היום מבוססת ברובה על התעשייה. בהתאם לנתוני איגוד התעשייה הקיבוצית, התעשייה בקיבוץ מהווה קצת יותר מ - 8% מסך התעשייה במדינת ישראל (ללא פעילות חו"ל) והיא כוללת 221 מפעלים (ללא מפעלים אזוריים) המעסיקים כ- 46,000 עובדים. רק כרבע מהעובדים במפעלים הקיבוציים הם חברי קיבוץ.
התעשייה הקיבוצית מורכבת מ- 109 מפעלים בבעלות מלאה של הקיבוץ הנמצאים פיזית בתוך שטח הקיבוץ. 68 מפעלים בשותפות עם גורם חיצוני, 18 מפעלים בשותפות עם מפעל קיבוצי, 16 מפעלים נסחרים בבורסה, 10 מפעלים בשותפות קיבוצים. בנוסף ישנם מפעלים הפועלים בשטח הקיבוץ אך אינם בבעלות הקיבוץ.
התעשייה הקיבוצית התפתחה במרוצת השנים מתוך רצון להרחיב את פעילות הקיבוץ, לצמצם את התלות שהיתה קיימת בקיבוצים רבים בענפי החקלאות ולהביא להעסקה רחבה יותר של עובדים.
התעשייה הקיבוצית חוותה שתי מהפכות פיננסיות: אחת - ההפרטה והמעבר לשכר דיפרנציאלי אשר חייבו חלק מהקיבוצים לממש נכסים כדי לכסות על חובות לבנקים וגירעונות אקטואריים שצברו במשך השנים לחברים. השניה - רכישת נכסים עם סיום הסדר החובות למערכת הבנקאית. שתי המהפכות יצרו הזדמנויות השקעה עבור השוק בארץ ובעולם.
לצוות ההתיישבות בקבוצת ביקורת פנימית ניהול סיכונים ב- BDO זיו האפט ישנו ניסיון ארוך שנים במתן שירותי ביקורת פנימית וניהול סיכונים לענף התעשייה מחד גיסא ולקיבוצים מאידך גיסא. בעקבות הניסיון שצברנו במהלך השנים ולאור צרכים שעלו מהשטח, פיתחנו שירותים ייעודיים בתחומי הביקורת הפנימית וניהול הסיכונים למפעלים קיבוציים בבעלות קיבוצית מלאה, בשותפות ולמפעלים הנסחרים בבורסה. להלן מדגם מהשירותים הניתנים על ידנו:
יחסי גומלין קיבוץ מפעל
מטרת הביקורת הייעודית בנושא יחסי גומלין קיבוץ מפעל הינה לבחון את מכלול מערכות היחסים בין הקיבוץ לבין המפעל, לרבות בדיקת יישום ההחלטות שהתקבלו בקיבוץ במהלך השנים וההסכמים/סיכומים הקיימים בין הקיבוץ למפעל.
כך לדוגמה: בקיבוץ בו ביצענו ביקורת, כאמור, לא נמצאו הסכמים בין הקיבוץ למפעל המסדירים את מכלול מערכת היחסים, בהם דרך קבלת החלטות, גובה דמי שכירות, אחוז מהרווח הנשאר במפעל, חלוקת רווחים לקיבוץ, עלות השירותים, כח אדם ועוד, דבר שגרם לחילוקי דעות ואף לתביעה משפטית.
בקיבוץ אחר בו ביצענו ביקורת דומה עלה כי מערכת היחסים אמנם עוגנה בהסכם, אולם ההסכם ישן מאוד ולכן בפועל כיום ניתנים שירותים רבים מהקיבוץ למפעל שאינם מעוגנים בהסכם ולא נגבים בגינם דמי ניהול.
מקרה נוסף העלה כי לא קיים גורם בקיבוץ המפקח על יישום ההסכם הלכה למעשה.
סקר סיכונים ייעודי למפעל
סקר סיכונים הינו כלי לאיתור סיכונים, קביעת עוצמתם וגיבוש מענה הולם עבורם. סקר הסיכונים מבוסס בעיקרו על ראיונות עם דרגים שונים במפעל (הנהלה בכירה, מנהלי ביניים ועובדים) ובמסגרתו מבוצע מיפוי של תהליכי העבודה העיקריים במפעל, לצורך איתור וזיהוי סיכונים הקיימים במפעל (ניהוליים, כספיים, תפעוליים) תוך הצפת הסיכונים ומתן המלצות אופרטיביות להטמעת בקרות מובנות בתהליכים והתמודדות עם הסיכונים הקיימים.
סקר הסיכונים נועד לתת להנהלת המפעל תמונת מצב באשר למכלול הסיכונים הקיימים במפעל ודירוגם בהתאם לסיכון להתממשותם ולנזק הכספי שעלול להיגרם למפעל כתוצאה מהתממשותם.
בנוסף, סקר הסיכונים יכול לסייע לועדת הביקורת בקביעת תוכנית ביקורת פנימית רב שנתית ממנה תיגזר תוכנית ביקורת שנתית לבדיקה מעמיקה של תהליכי העבודה מהם עלו סיכונים.
אנו מבצעים וביצענו במהלך השנים סקרי סיכונים רבים בתאגידים קיבוצים, הן מטעם ועדת הביקורת של הקיבוץ והן מטעם ועדת הביקורת של התאגיד. הסיכונים שעלו הינם רבים ומגוונים ונוגעים לכלל תהליכי העבודה המבוצעים במפעל.
כך לדוגמה, במקרים רבים נמצא כי מערך הרשאות הגישה למערכות הממוחשבות במפעל אינו מתוחזק ולפיכך עובדים יכולים לבצע פעולות שאינן בסמכותן, קיימת בעייתיות בתהליכי העבודה בכל הנוגע להפרדת תפקידים המתבטאת בכך שעובד מבצע רצף פעולות ללא בקרה מובנית של עובד אחר בתהליך, תחום השכר אינו מבוקר ואינו מפוקח דיו, תשלום המס"ב מבוצע שלא בהתאם למסמך מורשי החתימה של המפעל ועוד סיכונים רבים.
בכדי לצמצם סיכונים על המפעל לאתר את החשיפות ולהטמיע בקרות מובנות בתהליכים. על ועדת הביקורת בעזרת המבקר לבחון את דרך ניהול הסיכונים תוך התמקדות בתהליכי העבודה הנהוגים, בקרות השלובות בתהליך ועוד במטרה לגבש שיטות עבודה מובנות ומבוקרות שימנעו ביצוע פעולות בלתי מורשות ויאתרו טעויות מבעוד מועד.
ביקורת פנימית לייעול ושיפור אפקטיביות תהליכים במפעל
ביקורת פנימית הינה כלי ניהולי בלתי תלוי להערכת אפקטיביות תהליכי העבודה והבקרות הקיימות במטרה לשפר ולייעל את פעילויות המפעל, לסייע בהשגת יעדי המפעל ולוודא קיום מתאם וסנכרון בין תהליכי העבודה בפועל למדיניות הדירקטוריון וההנהלה.
ביקורת פנימית במפעל יכולה להתבצע במגוון רחב מאוד של נושאים כדלקמן: מערכות ממוחשבות, כח אדם ושכר, שיווק ומכירות, רצפת ייצור, בקרת איכות, יצוא, שרשרת אספקה, מלאי ומחסנים, רכש והתקשרויות עם ספקים, לקוחות, אשראי וגביה, מערך הכספים והנהלת חשבונות, השקעות עודפי מזומנים, בטיחות, ביטוחים ועוד.
בדוח שבצענו באחד המפעלים בנושא אשראי וגביה נמצא כי בכל חודש מופקים כ-65 חשבוניות זיכוי ללא שקיים תיעוד להחזרת הסחורה ולהוראה על ביצוע הזיכוי וללא שמבוצע פיקוח על הזיכויים המבוצעים. למותר לציין כי החשיפה למפעל בתהליך עבודה שכזה גבוהה מאוד.
במקרה אחר מצאנו כי נעשה שימוש נרחב בכרטיסי אשראי עסקיים של המפעל, לא מבוצעת בקרה על מהות ההוצאות המשולמות בכרטיסי אשראי, לא קיימת הקפדה על קבלת אסמכתאות לכלל הפעולות המבוצעות ועוד.
בביקורת במפעל אחר על המלאי מצאנו, בין היתר, כי לא מבוצע רישום נאות של מעבר מלאי בין מחסנים, לא מבוצע מעקב אחר פחתים, ספירות המלאי אינן מתועדות, עצי המוצר אינם שלמים, אין מעקב אחר מלאי איטי ומלאי מת ועוד.
סיכום
בקיבוצים רבים המפעל מהווה נכס מרכזי ורווחי המפעל מסייעים בפעילות השוטפת של הקיבוץ. לפיכך, קיימת חשיבות גבוהה לוודא כי תהליכי העבודה במפעל מבוצעים בצורה נאותה כמו גם יחסי הגומלין בין המפעל לקיבוץ.
מקסום פעילות המפעל הקיבוצי, איתור החשיפות וצמצום הסיכונים הקיימים בעזרת הטמעת בקרות מובנות בתהליכים, מוטלת על הנהלת המפעל. על ועדת הביקורת במפעל, בעזרת המבקר לבחון את פעילות המפעל, ניהול הסיכונים תוך התמקדות בתהליכי העבודה הנהוגים, בקרות השלובות בתהליכים ועוד במטרה לגבש שיטות עבודה מובנות ומבוקרות שימנעו ביצוע פעולות בלתי מורשות ואיתור חשיפות מבעוד מועד.
על ועדת הביקורת בקיבוץ לוודא כי מתקיימת ביקורת פנימית נאותה במפעל וכי יחסי הגומלין בין הקיבוץ למפעל מעוגנים בהסכם, מפוקחים ומבוקרים באופן שוטף.
הירשם לניוזלטר ולעדכונים אחרונים מ BDO זיו האפט
Please fill out the following form to access the download.