אחריות אישית של מנהלים: גם כאשר הדבר נוגע לאחרון עובדי הקבלן

בשנים האחרונות המושג "אחריות אישית" מקבל תוקף חדש בעולמות העסקיים. אם בעבר הלא רחוק מנהלים הצליחו להסתתר מאחרי אחריות החברה מבלי להיות חשופים לסיכונים, מציאות זו השתנתה כיום מקצה לקצה. שורה של חוקים סימנו מגמה ברורה: מנהלים לא יכולים להמלט עוד מאחריות אישית בכל הקשור להפרות החוק מצד החברה שבראשה הם עומדים.

דוגמאות לכך מהשנים האחרונות קיימות למכביר. קבוצה גדולה של בכירים יותר ופחות במשק הועמדו לדין על הפרות חוק ורבים קיבלו עונשים שהסתכמו בקנסות כספיים במקרים הקלים ואף ברישום פלילי במקרים היותר חמורים.

האחריות האישית של מנהלים נוגעת בכל ההיבטים של פעילות הארגון, בין אם בהשפעה על הסביבה, ביחס ללקוחות ולצרכנים, בממשל תאגידי ובאחריות כלפי העובדים. לגבי האחרונים, בשנים האחרונות חלו תמורות מרחיקות לכת ביחס של החוק כלפי אלה, בפרט בכל הקשור לעובדי קבלן.
 

החוק להסדרת זכויות עובדי קבלן: גם המנהל אחראי בדין

לפני כעשור חוקק "החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011"  אשר נועד למגר תופעה נרחבת של אי ציות לחוקי העבודה מצד חברות הקבלן. השינוי המשמעותי ביותר שהביא עמו החוק, הוא שמעתה לא רק החברות הקבלניות אחראיות אזרחית ופלילית על זכויות עובדי הקבלן, אלא גם החברה המזמינה. לא זו בלבד, אלא שהחוק גם קובע כי קיימת אחריות אישית על מזמיני השירות, ובכך הוא מעמיד בסיכון את המנהלים במקרים של הפרות זכויות הקבלן.

כך, מנהל של ארגון במשק יכול בקלות למצוא עצמו בוקר אחד חשוף לתביעה במקרה שהופרו זכויותיו של אחרון עובדי הקבלן המועסק בחברה, וכאן המקום להדגיש שמדובר בעובד שאף לא מועסק באופן ישיר על ידה.

מקרה אחד כזה שהובא לפתחנו, נוגע דווקא בארגון ללא מטרות רווח, אשר העסיק עובדי קבלן  בתחום שירותי ניקיון. בעקבות בדיקה יזומה של משרד העבודה נתגלו הפרות בגין אי העברת סכומים שנוכו ואי תשלום תשלומים מכח צווי הרחבה בעניין פנסיה. על הקבלן הושת עיצום כספי בסכום של 1.8 מיליון ש"ח, וכן על מזמין השירות. מאחר ומדובר בתאגיד ללא כוונת רווח הוגש ע"י התאגיד ערעור, אך טרם התקבלה החלטה בפנייתו.

מקרה אחר נוגע דווקא במקרה שהתחיל מצד עובד בחברת שמירה אשר פנה בתלונה למשרד העבודה. בעקבות פנייתו בוצעה בדיקה מדגמית של ארבעה עובדים מתוך 250 עובדים בחברה, ובעקבותיה הושת על החברה עיצום כספי של מעל 2 מיליון ₪ בגין אי יישום חוק הגנת השכר.

גם החברה מזמינת השרות והמנכ"ל לא יצאו פטורים, אך מאחר והחברה הוכיחה כי תכנית העבודה השנתית שלה כללה ביצוע בדיקות שכר תקופתיות ע"י בודק שכר מוסמך, העיצום לבסוף לא חל עליהם.

קרוב ל-50 עסקים והעומדים בראשם יצאו פחות נשכרים בשנה החולפת. לפי נתוני משרד העבודה והרווחה, בשנת 2020 לבדה הושתו מעל ל-50 עיצומים כספיים על עסקים ומעסיקים, בסכומים שלא פחתו מעשרות אלפי שקלים ולעתים האמירו עד לכדי קרוב ל-2 מיליון ₪.זאת, יש לציין, על רקע שנת קורונה והאטה משמעותית במשק.

 

הנזק לפגיעה בזכויות עובדי הקבלן, הרבה מעבר לחוק

כיום רווחת הגישה שמעמדו של הארגון ומידת איתנותו קשורים לא רק ביכולת שלו לעמוד בחוק, בשרות שהוא נותן, או במוצר שהוא מספק. הציפייה מארגונים עסקיים היא להצטיין במכלול של היבטים הקשורים בפעילותו במה שנהוג לכנות כיום "האחריות התאגידית" של הארגון.

כך, חברות המתעלמות מסוגיה זו ובוחרות במקרה הטוב להסתפק בלשון החוק בפעילותה ובמקרה הרע אף להפר את החוק, מסכנות באופן ממשי את "הרשיון החברתי" לפעול, כלומר את אהדתם של מחזיקי העניין שלהן – לקוחות, ספקים, רגולוציה, הקהילה ואחרים - ואת רצונם לשתף עמן פעולה.

מכאן נולד המושג "Beyond Compliance" המנחה חברות לא להסתפק בציות לדרישות החוק, אלא לפעול מעבר לו, אם ברצונן לבסס את מעמדן ולהוביל.

לכן, מנהלים שבוחרים שלא לאמץ את גישת ה"אחריות התאגידית" מסכנים את הפעילות של החברה שהם עומדים בראשה והדבר נכון גם בנוגע לשמירה על זכויות עובדי הקבלן. אחת הדוגמאות העולמיות הבולטות בהקשר זה היא המקרה של חברת ההנעלה "נייקי" שעמדה לפני מספר שנים בפני משבר תדמיתי חמור לאחר שנחשפו תנאי העסקתם של עובדי החברה שהועסקו באופן לא ישיר במזרח, על ידי יצרנים מקומיים.

אבל הסיכון לא תמיד מגיע לכדי משבר קולוסאלי. פעמים רבות מדיניות שגויה המובלת על ידי מנהלים מביאה לכרסום מתמיד במעמד החברה. כך לגבי עובדי החברה שעדים לפגיעה בזכויות מקביליהם עובדי הקבלן ומאבדים את המוטיבציה לתרום לארגון, וכך גם לגבי לקוחות שנתקלים בפער בין הציפיות מהחברה לבין המציאות והדבר מוביל לשקול בשנית האם לקבל ממנה שירותים.

"האחריות הרחבה כלפי העובדים, לרבות עובדי הקבלן אינה בגדר רשות, אלא מזמן הפכה לחובה המוטלת על כל מנהל" אומרת רו"ח שרון ויטקובסקי- טביב, ראש מגזר ביקורת פנימית וניהול סיכונים ב-BDO, ומוסיפה: "היום לא מדובר רק בהיבטים ערכיים של דאגה לזולת, אלא גם בהיבטים משפטיים ואף מעבר לכך. במקרים שונים בהם מנהלים בחרו להתעלם מהמגמה לגלות אחריות כלפי עובדי הקבלן, ראינו כיצד הדבר פוגע פעמים רבות בתפקוד של החברה שבראשה הם עומדים, ובעקיפין – בהם באופן אישי. לכן, ההמלצה  שלנו היא לראות את עובדי הקבלן ביחס ישיר לאופן שבו הם רואים את עצמם כעובדים מן השורה של הארגון, הזכאים לזכויותיהם התעסוקתיות ולחיים בכבוד וברווחה".

המסקנה המתבקשת כלפי מנהלים היא לא להשאיר את הדאגה לתנאי העסקה ליד הגורל. האחריות הרגולטורית לצד האחריות הערכית והציפיות מצד הסובבים אתכם מחייבים אתכם לנהוג באחריות ובמשנה זהירות בכל הקשור להעסקתם של העובדים, בפרט כאשר מדובר בעובדי הקבלן בחברה.
 

צרו קשר עם המומחים שלנו >>