בפסק דין סקמסקי (ע"מ 54138-04-15), הסוגיה העיקרית שבמחלוקת נגעה לשיעור המס שיחול על רווחי הון בגין מרכיב הרווחים הראויים לחלוקה (להלן: "רר"ל"), הנובעים מהכנסות חברה ממפעל מאושר, בעת מכירת מניות החברה על ידי בעלי מניותיה שהינם יחידים. נוסף על כך, בית המשפט דן במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים באשר לקיזוז הפסדי הון מניירות ערך מחו"ל מול רווחי הון והכנסות דיבידנד וריבית שנצמחו באותן שנים בחו"ל וכן במחלוקת באשר לקיזוז הפסדים מהשקעות בתחום הנדל"ן בארצות הברית אשר בוצעו באמצעות תאגידים המאוגדים כ-LLC כנגד הכנסה חייבת שנוצרה בתאגידים רווחיים מאותו סוג.
פסק הדין עסק בבעלי מניות אשר מכרו את כל מניות החברה שבבעלותם לחברה זרה ודיווחו על רווח הון בגין המכירה. החברה, שמניותיה הונפקו למסחר בבורסה, הייתה זכאית להטבות מס לפי חוק לעידוד השקעות הון (להלן: "חוק העידוד"), וכל אחד מבעלי המניות דיווח על חלקו ברר"ל לפי חלקו ברווחי החברה בשנים 2006-2010, כהכנסה פטורה לפי חוק העידוד. לטענתם של בעלי המניות, הם זכאים לחישוב מס על הרר"ל בשל הכנסות ממפעל מאושר בשיעור של 15%, לאור העובדה שבסעיף 94ב לפקודה נקבע מפורשות כי במכירת מניות של חברה על ידי יחיד, שיעור המס החל על רווח ההון הריאלי, בסכום חלקו היחסי ברר"ל, יהיה שיעור המס שיחול עליו אילו היה מתקבל כדיבידנד לפני המכירה. מנגד, טען פקיד השומה כי ההוראות בפקודה בדבר חישוב רר"ל במכירת מניות של חברה הנסחרת בבורסה רלוונטיות לחברות בלבד וגם אם יקבע כי סעיף 94ב לפקודה חל בעניינם של בעלי המניות, שיעור המס החל על הרר"ל הוא 25% בנוגע ליחידים. באשר לסוגיית קיזוז ההפסדים, טענו בעלי המניות כי הוראות סעיף 92 לפקודה לא מחייבות קיזוז לראשונה של הפסד הון מחו"ל כנגד כל סוגי ההכנסות מחו"ל, אלא אך ורק כנגד רווח הון מחו"ל ועל כן קיימת להם זכות לבחור את סדר הקיזוז, והם לא מחויבים לקזזו תחילה מול הכנסות מריבית ודיבידנד מניירות ערך בחו"ל, כפי שפקיד השומה טען. באשר לסוגיית קיזוז הפסדי ה-LLC, נטען כי כל תאגידי ה-LLC השקיעו בנכסי נדל"ן בארצות הברית ואין הצדקה לכך כי הפסד מהשקעה אחת לא יקוזז מרווחים שהופקו מהשקעה אחרת, באמצעות תאגיד אחר. מנגד, טען פקיד השומה כי ניתן לקזז בכל תאגיד בנפרד הפסדים שוטפים והפסדים מועברים אל מול רווחי התאגיד הספציפי, אך לא ניתן לקזז את תוצאות הפעילות של תאגידים מפסידים מול תאגידים רווחיים.
ביחס לסוגיה הראשונה, בית המשפט ניתח את הוראות סעיף 94ב לפקודה ואת דברי ההסבר לו והגיע למסקנה כי חישוב רר"ל במכירת מניות של חברה נסחרת בבורסה יחול לא רק במקרה שחברה מוכרת את המניות אלא גם על יחידים. זאת מכיוון שסעיף 94ב לפקודה מפנה בסיפא שלו לשיעורי המס שיחולו על חלק מרווח ההון השווה לרר"ל אילו היו מתקבלים כדיבידנד, הן לגבי יחיד והן לגבי חברה. כמו כן, נקבע כי יש להתחשב בהוראות הספציפיות הנוגעות לחוק העידוד, אשר אינן מבחינות בקביעת שיעורי המס החלים על דיבידנד המחולק על ידי מפעל מאושר. זאת לאור העובדה כי הרציונל העיקרי בסעיף 94ב לפקודה היה לקבוע ניטרליות מיסויית בין מצב שבו חולק דיבידנד לפני מכירת המניות לבין מכירת המניות ללא חלוקת דיבידנד, ולאור עמדת רשות המיסים, כפי שננקטה בפרסומים שונים. כאשר יחולק דיבידנד בפועל לידי הבעלים החדשים של המניות, תשלם החברה מס חברות כך שהרווחים הינם ברי חיוב במס ותשלום המס רק נדחה למועד החלוקה. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר בוחנים את תכלית חוק העידוד, התומכת באי העברת רווחים לבעלי שליטה מתוך כוונה שיושקעו בפיתוח החברה. משום כך, קבע בית המשפט כי במקרה של מכירת מניות של חברה נסחרת בבורסה בעלת מפעל מאושר, ראוי ליישם את הוראות סעיף 94ב לפקודה, באופן שביחס לרר"ל שנצברו בשנים 2006-2010 יחול שיעור מס של 15%, על בסיס ההוראות הספציפיות בחוק העידוד.
יצוין כי בעקבות פסק הדין הוציאה רשות המסים הבהרה לפיה בחישוב המס החל על רר"ל, גם כאשר המכירה מתבצעת על ידי חברה, לא יחולו שיעורי המס הקבועים בחוק לעידוד השקעות הון, אלא שיעורי המס יהיו בהתאם לסעיפים אליהם מפנה במפורש סעיף 94ב לפקודה, קרי השיעורים הקבועים בפקודת מס הכנסה.
לעניין סוגיית קיזוז ההפסדים, קבע בית המשפט כי ניתן לפרש את הוראות סעיף 92 לפקודה הן באופן הנטען על ידי בעלי המניות (כלומר, אין חובה לקזז הפסדי הון ממכירת ניירות ערך מחו"ל כנגד כל סוגי ההכנסות מחו"ל אלא רק כנגד רווח הון מחו"ל, לפני קיזוז הפסדים אלה בישראל) והן באופן הנטען על ידי פקיד השומה (כלומר, קודם לקיזוז הפסד ההון מניירות ערך מחו"ל מול רווחי ההון מניירות ערך בישראל, היה על בעלי המניות לקזזו גם מול ריבית ודיבידנד מניירות ערך בחו"ל). על אף האמור, פסק בית המשפט כי לאור תכלית החקיקה יש להעדיף את פרשנותו של פקיד השומה ולחייב את בעלי המניות לקזז את ההפסדים תחילה מול הכנסות מריבית ודיבידנד מניירות ערך בחו"ל. לעניין סוגיית קיזוז הפסדי ה-LLC, קבע בית המשפט כי הכנסות ה-LLC היו ונותרו הכנסות של תאגיד, ולא ניתן להתייחס לקבוצת תאגידים כאל ישות משפטית אחת, אף אם כל התאגידים עסקו בהשקעות נדל"ן בארצות הברית. בדומה לבעל מניות המחזיק במספר חברות בע"מ בישראל שאינו רשאי לדווח על סך ההפסדים והרווחים של כלל החברות ביחד, שכן הפסדי כל חברה בנפרד ניתנים לקיזוז מול רווחיה, קבע בית המשפט שכך הם פני הדברים גם באשר לתאגידי LLC.
צרו קשר עם המומחים שלנו למיסים >>
הירשם לניוזלטר
Please fill out the following form to access the download.