מאמר:

פיצול האישיות של שיטת השווי המאזני ב- IAS 28

02 יולי 2017

סער לוינסון, המחלקה המקצועית BDO זיו האפט |
אודי גרינברג , שותף, מנהל מחלקה מקצועית |
 
בקצרה

תקן חשבונאות בינלאומי 28 "השקעות בחברות כלולות ובעסקאות משותפות" (IAS 28) קובע אילו חברות נדרשות ליישם את שיטת השווי המאזני וכיצד ליישמה. אולם פרט חשוב נעדר מהגדרת השיטה באופן שמונע את הבנת משמעותם של פרטים מהותיים בדוחות הכספיים – מה השיטה נועדה לשקף. בפרט, האם מדובר בשיטת איחוד-בשורה-אחת או בשיטת מדידה . עובדה זו הביאה לשונות בפרקטיקה ביישום שיטת השווי המאזני. מעיון בהתפתחות שיטת השווי המאזני במרוצת השנים, מובן כי היא הותאמה לתקופות מוקדמות יותר בעבר, בעוד שספק אם המציאות הכלכלית הבינלאומית תואמת את דרישותיה כיום. עד לבחינה מחודשת ומקיפה של נאותות שיטת השווי המאזני ושל יישומה, אנו מציעים שני תיקונים מהותיים: מחיקת המושג 'ביטולים בין-חברתיים' מהדיון ומענה לתנאי הבסיסי והבעייתי "השפעה מהותית". . 

 

תחומים אפורים ביישום שיטת השווי המאזני

פעם חשבו שכדור הארץ הוא שטוח, פעם חשבו שעישון טוב לבריאות, והיום יש שחושבים ששיטת השווי המאזני מספקת מידע כספי רלוונטי, מהימן ומובן למשתמשי הדוחות הכספיים.

בהתאם ל- IAS 28, שיטת השווי המאזני היא שיטה לטיפול חשבונאי, לפיה השקעה מוכרת לראשונה לפי העלות, ומותאמת לאחר מכן בגין שינוי לאחר הרכישה בחלקו של המשקיע בנכסים נטו של הישות המושקעת.

אמנם IAS 28 קובע כיצד יש ליישם את שיטת השווי המאזני (וגם זאת באופן חלקי בלבד, כפי שיוסבר בהמשך), אך הוא אינו מסביר מה השיטה מנסה לשקף בדוחות הכספיים או מדוע השימוש בה הוא נאות. היעדר הסברים רלוונטיים בנושא הביאו לשונות רבה בפרקטיקה ביישום שיטת השווי המאזני. כמה מאותם תחומים בעייתיים הם:

  • שינויים בשיעורי החזקה
  • שינויים בנכסים נטו של הישות המושקעת, שהוכרו ישירות בהון (ראו דיון בהמשך)
  • הטיפול העוקב בתמורה מותנית
  • עסקאות בין-חברתיות בין שתי חברות המטופלות לפי השיטה

ועוד רבים וטובים. הסוגיה המרכזית שנדונה לגבי שיטת השווי המאזני היא האם מדובר למעשה באיחוד-בשורה-אחת או בשיטת מדידה?

עמימות ובלבול

מעיון בהוראות IAS 28 לא תגיע הישועה. מצד אחד, סעיף 26 ל-IAS 28 מציין כי רבים מהנהלים המתאימים ליישום שיטת השווי המאזני, דומים בעצם לנוהלי האיחוד (כגון ביטול של רווחים והפסדים מעסקאות בין-חברתיות), וכי העקרונות שבבסיס הטיפול החשבונאי ברכישת חברה בת מאומצים גם לרכישה בהשקעות המטופלות לפי שיטת השווי המאזני.

מחד, דבר זה מעיד על איחוד-בשורה-אחת. מאידך, הטיפול החשבונאי בפריטים רבים עפ"י IAS 28 (כמו הפסדי החברה המושקעת, שאינם מוכרים מעבר לסך ההשקעה, וירידה בשיעור ההחזקה, שגורמת לסיווג מחדש של החלק היחסי של רווח כולל לרווח או הפסד) מעיד כי מדובר בשיטת מדידה. שאלה זו הביאה בשנים האחרונות גם גופי תקינה שונים לפרסום ניירות דיון בנושא.

שיעור בהיסטוריה (העבר הרחוק)

מאמר משנת 2002 שפורסם על ידי Christopher Nobes[1]  סוקר את ההיסטוריה של שיטת השווי המאזני ואת הסיבות השונות לשימוש בה, ובו מציין המחבר נסיבות שבהן נעשה בעבר שימוש בשיטה:

  • איחוד-מקדמי – כחלופה לטיפול חשבונאי בחברות בנות, לפני שעקרונות האיחוד המלא הפכו לכלל חשבונאי מקובל (כיוון שהצגה בדוחות הכספיים של נכסים ושל התחייבויות שאינם שייכים לישות המדווחת נחשבה כבלתי נאותה).
  • איחוד-תחליפי – כחלופה לאיחוד מלא, כאשר כללי החשבונאות אסרו איחוד של חברות בנות במצבים מסוימים (למשל, במקרה של קיום שוני מכריע במהות עסקי החברה האם לעומת מהות עסקי החברה הבת, כאשר השליטה היא ארעית או כאשר שיעור ההחזקה של הזכויות שאינן מקנות שליטה הוא גדול).
  • איחוד-לכאורה – יישום גם בדוחות הכספיים הנפרדים, על מנת שההון של החברה האם יהיה זהה להון בדוחות הכספיים המאוחדים.
  • איחוד-למחצה – לשם הכללת חברות כלולות ועסקאות משותפות, כמוסבר בהמשך.

כפי שניתן להבחין, במרוצת השנים שיטת השווי המאזני באה לפתור סוגיות שונות בדיווח הכספי. לא פלא, אם כך, שהתפתחו דעות שונות באשר למהותה.

האם התרחישים הללו רלוונטיים לימינו?

ניתן להבחין כי מרבית הסוגיות שצוינו לעיל כלל אינן רלוונטיות בתקינה הבינלאומית של ימינו. הבעיות שהאיחוד-המקדמי והאיחוד-התחליפי באו לפתור אינן קיימות עוד, שכן תקן דיווח כספי בינלאומי 10 "דוחות כספיים מאוחדים" (IFRS 10) דורש מישות (שאינה ישות השקעה) לאחד את כל החברות הבנות שלה. באשר לאיחוד-לכאורה, יישום שיטת השווי המאזני אינו מביא לפתרון המיוחל, שכן בהתאם לתקני הדיווח הכספי הבינלאומיים, יישום שיטת השווי המאזני בדוחות הכספיים הנפרדים להשקעות בחברות בנות לא מביא בהכרח לכך שהון החברה יהיה זהה להון המיוחס לחברה האם בדוחות הכספיים המאוחדים[2].

בשנות השבעים של המאה ה-20, השימוש בשיטת השווי המאזני הפך להיות טיפול חשבונאי נפוץ לגבי חברות כלולות וישויות בשליטה משותפת (כיום, עסקאות משותפות) בדוחות הכספיים המאוחדים. אחת הסיבות לכך הייתה נעוצה בעובדה שהדבר שימש מענה לחשש שהשקעות בחברות מוחזקות אינן מקבלות ביטוי נאות בדוחות הכספיים, רק משום שהן לא מקיימות את ההגדרה הנוקשה של חברה בת.

טיפול חשבונאי בישויות כאמור בעלות, והכרה בהכנסה על בסיס חלוקות שהתקבלו, נחשבו כמידה לא ראויה להכנסה שהופקה על ידי החברה המשקיעה, משום שייתכן שלחלוקות שהתקבלו יהיה קשר מועט לתוצאות הפעולות של אותן ישויות.

 

סיפורה של טיוטה (העבר הפחות רחוק)

תחילתה של טרגדיה יוונית זו התרחשה בחודש מאי 2011: במסגרת דיוני הוועדה לפרשנויות של תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים לאותו חודש, עסקו חברי הוועדה בשאלה עתיקת יומין – מהו הטיפול החשבונאי בשינויים בהון של חברה המטופלת בשיטת השווי המאזני, שאינם נובעים מרווח או הפסד או מרווח כולל אחר ושאינם חלוקות של דיבידנדים?

לשם ההבהרה, שינויים בהון של חברה כלולה או עסקה משותפת שאינם נובעים מרווח או הפסד או מרווח כולל אחר או מחלוקת דיבידנד (להלן: "שינויים אחרים בהון"), הם בין השאר – הנפקה של מניות על ידי החברה המושקעת, גידול בקרן הון תשלום מבוסס מניות, המרה למניות של איגרות חוב להמרה ורכישה של מניות באוצר.

בשונה ממה שסטודנטים לחשבונאות עשויים לחשוב, התקינה הבינלאומית אינה קובעת מהו הטיפול החשבונאי לשינויים אחרים בהון של חברה המטופלת לפי שיטת השווי המאזני [3] (הפרקטיקה המקובלת בישראל מבוססת במידה רבה על הטיפול החשבונאי בתקינה הישראלית).

ההמלצה הראשונית של הצוות המקצועי

ננסה לתאר בקצרה את השתלשלות האירועים. לאחר דיונים לא מעטים בסוגיה, דעתו של הצוות המקצועי של המוסד לתקני דיווח כספי בינלאומיים (staff of the IFRS Foundation), שניתח את הסוגיה בעניין שינויים אחרים בהון, הייתה שאותם שינויים צריכים להיות מוכרים ברווח כולל אחר.

לדוגמה, אם חברה כלולה מעניקה תשלום מבוסס מניות הוני לעובדים שלה, בספריה היא צריכה לרשום הוצאה כנגד קרן הון. בהתאם להצעת הצוות המקצועי, החברה המשקיעה תכיר בחלקה בהוצאה (צד החובה) כחלק מ"רווחי האקוויטי", אך מנגד תכיר בהכנסה (צד הזכות) באותו סכום ברווח כולל אחר.

התנגדות הוועדה לפרשנויות

מרבית חברי הוועדה לפרשנויות של תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים לא הסכימו עם המלצת הצוות המקצועי: ראשית, חברי הוועדה טענו (ובצדק) שהפריטים המוכרים ברווח כולל אחר מהווים רשימה סגורה ושלא ניתן להכיר ברווח כולל אחר בפריטים שאינם נדרשים או מותרים במפורש על ידי תקני ה-IFRS. מעבר לכך, הם סברו כי הטיפול החשבונאי המתאים תלוי בסוג העסקה: למשל, הטיפול במענקי תשלום מבוסס מניות הוניים, לעמדתם, אינו צריך להיות זהה לטיפול החשבונאי כאשר החברה הכלולה מנפיקה מניות לחיצוניים, וכתוצאה מכך שיעור ההחזקה של החברה המשקיעה בחברה הכלולה יורד.

לדעתם, לפי שיטת השווי המאזני, בעסקאות מסוימות יש להכיר בשינוי ברווח או הפסד, חלקן צריכות להיחשב כרכישה נוספת של זכויות בחברה המושקעת, ובמקרים מסוימים כלל לא נדרש טיפול חשבונאי. גישתם הייתה הקרובה ביותר לפרקטיקה המקובלת בישראל, אותה העבירו הלאה למועצה לתקני חשבונאות בינלאומיים (IASB) כהמלצה לתיקון  IAS 28 בהתאם.

המלצה לתיקון IAS 28 

כאשר ההמלצה לתיקון שיטת השווי המאזני הועברה ל-IASB, חברי ה-IASB לא ממש ראו באותו אופן את הדברים. אמנם גם בין חברי ה-IASB עצמם היו חילוקי דעות משמעותיים לגבי הטיפול החשבונאי המתאים, אולם רבים הסכימו שהגישה של הוועדה לפרשנויות אינה מוצלחת, מהסיבה שהוועדה "הצמידה" טיפול חשבונאי ספציפי לעסקאות ספציפיות. ב-IASB חששו שבכך לא יינתן מענה גורף ומבוסס עקרונות לגבי כלל השינויים האחרים בהון האפשריים. הם גם לא הסכימו להמלצת הצוות המקצועי להכיר בשינויים הללו ברווח כולל אחר, ובסוף הוחלט שעד לפרויקט מקיף יותר בנושא, הכי נכון יהיה לקבוע פתרון זמני, לפיו שינויים אחרים בהון של חברה כלולה יוכרו גם כן ישירות בהון של החברה המשקיעה.

בעקבות החלטת ה-IASB האמורה, פורסמה בנובמבר 2012 טיוטה לתיקון IAS 28 להערות הציבור. התגובות, בלשון המעטה, לא היו אוהדות במיוחד. אבל למרות שמרבית המגיבים הסכימו עם העובדה שהטיפול החשבונאי שהוצע בטיוטה אינו מתאים, מספר הדעות לגבי מהו הטיפול החשבונאי הנכון היה כמספר מכתבי התגובה.

סופה של טיוטה

מה שקרה לאחר מכן הוא אחד הדברים המוזרים ביותר שבהם נתקלנו בתהליך התקינה הבינלאומי. לא ממש ברורה הסיבה לכך, אבל כאשר הצוות המקצועי ניתח את התגובות שהתקבלו לטיוטה, בבואו להציג את ניתוח התגובות וההמלצות להמשך בפני הוועדה לפרשנויות – התקבלה החלטה לחזור על המלצתם המקורית, קרי להכיר בשינויים האחרים בהון ברווח כולל אחר.

חברי הוועדה לפרשנויות כנראה חשבו לעצמם שאם הצוות המקצועי בחר להתעקש על עמדתו המקורית, אז גם להם מותר. הם דחו את המלצת הצוות המקצועי והעבירו ל-IASB המלצה לתקן את IAS 28 בהתאם לאותה המלצה שנתנו לפני שפורסמה הטיוטה. חברי ה-IASB לא התרשמו, דחו את המלצת הוועדה לפרשנויות והמשיכו לדון על ההצעה שלהם להכרה בהון. "איך שגלגל מסתובב לו..."

בסופו של דבר, לאחר שלא הצליחו להגיע להסכמה מלאה בינם לבין עצמם, ובהתחשב בתגובות השליליות הרבות שקיבלו על הטיוטה, התקבלה החלטה ב-IASB לזנוח את התיקון שהוצע בטיוטה.

תיקונים, תיקונים, תיקונים (הווה)

למרות הסאגה הכושלת בתיקון האמור לעיל ל-IAS 28, ואולי בעצם בגללה, לא ויתרו ב-IASB על הרצון לעשות תיקונים שקשורים ליישום שיטת השווי המאזני:

באוגוסט 2014 פורסם תיקון לתקן חשבונאות בינלאומי 27 "דוחות כספיים נפרדים" (IAS 27), אשר מאפשר לחברות ליישם את שיטת השווי המאזני גם בדוחות הכספיים הנפרדים שלהן (ורק על הבעיות שביישום השיטה בדוחות כספיים נפרדים צריך מאמר שלם). "למה דוחות כספיים נפרדים לפי IFRS אמורים לעניין אותי?" חלקכם בטח שואלים. ובכן, רשות ניירות ערך פרסמה הצעת חקיקה בעניין מידע כספי נפרד, במסגרתה מוצע להחיל את IAS 27 על הכנת דוחות סולו.

וזה עוד לא הסוף

חודש לאחר מכן, פורסמו תיקונים ל-IAS 28 ול-IFRS 10 אשר שינו את הטיפול החשבונאי במכירה או בהשקעה של נכסים בין חברה משקיעה לבין חברה כלולה/עסקה משותפת שלה [4]. במקור, התיקונים הללו נוצרו כדי לתת מענה לסתירה שהייתה קיימת בין שני התקנים הללו בטיפול החשבונאי במכירה של חברה בת לחברה כלולה או לעסקה משותפת. אלא מה, מסתבר שהתיקונים הללו יצרו סתירה אחרת בין סעיפים שונים של IAS 28.

כתוצאה מכך, ב-IASB עובדים כרגע על טיוטה שתתקן את התיקון. הטיוטה הזו תכלול גם תיקון נוסף ל-IAS 28 שנועד לטפל בסוגיה אחרת ביישום שיטת השווי המאזני – מה עושים כאשר סכום ביטול רווח שנבע מעסקה בין-חברתית, בין חברה משקיעה לבין חברה כלולה/עסקה משותפת שלה, גבוה מהערך בספרים של ההשקעה. לפי נוסח מקדמי של הטיוטה, גם היא אינה חפה מבעיות[5].

 

להיות או לא להיות? (עתיד)

במצבה הנוכחי, שיטת השווי המאזני היא כמו המכונית הישנה של סבא – לפני כ-30 שנה, כשהוא קנה את המכונית, היא נראתה חדשנית ונוצצת, אבל היום מדובר בגרוטאה שמצריכה ביקורים בלתי פוסקים במוסך, ובכל פעם שהיא עוברת תיקון, נוצר בטעות נזק בחלק אחר בה. ובכל זאת, למרות ניסיונות השכנוע שכבר יקנה מכונית חדשה, סבא כבר כל כך רגיל אליה ומסרב להחליפה.

מה יקרה להבא?

לאחר ששיטת האיחוד היחסי, אחותה החורגת של שיטת השווי המאזני, פסה מן העולם החשבונאי הבינלאומי, אולי הגיע הזמן לשקול גורל דומה גם עבור שיטת השווי המאזני. אחרי הכול, מדובר בשיטה חשבונאית שהבסיס הקונספטואלי שלה לא ממש ברור, ושהיישום שלה כרוך במורכבות רבה ובחוסר עקביות לא רק עם תקני IFRS אחרים, אלא גם בין הדרישות שלה עצמה.

בחודש יוני 2014 החלו ב-IASB בפרויקט מחקר לגבי שיטת השווי המאזני. עם זאת, נראה כי הפרויקט יתמקד בדרכים לפשט את היישום שלה, ולא בשאלת נאותות השיטה עצמה[6].

איך צריכים להיראות השינויים הבאים?

עד למציאת המרפא המתאים, הנה שתי הצעות שלנו לשיפור תסמיני שיטת השווי המאזני:

  1. לא עוד ביטולים בין-חברתיים: חברות כלולות ועסקאות משותפות לא מהוות חלק מהקבוצה המאוחדת, ולכן אין לדעתנו הצדקה לבטל את חלק החברה המשקיעה ברווחים ובהפסדים הנובעים מעסקאות בינה לבין החברות שמטופלות לפי שיטת השווי המאזני. רק התיקון הזה יביא להקלה רבה ביישום של שיטת השווי המאזני, באופן שבו התועלת תהיה רבה מהעלות.
  2. ביטול/הבהרת המושג "השפעה מהותית": תגידו מה שתרצו על IFRS 10 – שהוא ארוך, מסורבל, מופשט מידי ומנותק מהפרקטיקה – אבל לפחות מושג השליטה שבבסיסו הוא ברור. לא כך לגבי השפעה מהותית.

המשפט "הכוח לקחת חלק בהחלטות" ניתן לפירוש בדרכים שונות על ידי אנשים שונים, וגם כלל האצבע של החזקה ב-20% מהון המניות הוא שרירותי לחלוטין: מדוע לא 25% (כפי שנקבע בעבר בהולנד) או %⅓33 (כפי שנקבע בעבר בצרפת) או בכלל 10% (כפי שנקבע בעבר באיטליה)? אמנם IAS 28 קובע שמדובר בחזקה הניתנת לסתירה, אבל בפועל סף ה-20% מיושם לא מעט בצורה דווקנית. אם הותרת הטיפול לפי שיטת השווי המאזני לגבי עסקאות משותפות בלבד נשמע רדיקלי מידי, אז לפחות ראוי לחשוב על בסיס ברור יותר כתנאי ליישום השיטה.

 

המאמר פורסם בחודש אפריל 2015, במסגרת ניוזלטר המחלקה המקצועית לסיכום הרבעון הראשון של שנת 2015. הדעות המובאות במאמר הן של הכותבים בלבד, ואינן בהכרח משקפות את עמדת פירמת BDO זיו האפט או את עמדת רשת BDO הבינלאומית.


 

צור קשר עם המומחים שלנו במחלקה המקצועית

 

[1]     An Analysis of the International Development of the Equity Method, Christopher Nobes, ABACUS, Vol. 38, No 1, 2002.

[2]     ראו סעיף BC10G לבסיס למסקנות של תקן חשבונאות בינלאומי 27 "דוחות כספיים נפרדים".

[3]     סעיף 25 ל-IAS 28 מתייחס רק לטיפול החשבונאי ברווח כולל אחר מצטבר, שהוכר בגין החברה הכלולה/העסקה המשותפת בעת ירידה בשיעור ההחזקה והמשך יישום שיטת השווי המאזני.

[4]     למידע נוסף על התיקונים ל-IAS 28 ול-IFRS 10, שפורסמו בספטמבר 2014, בניוזלטר של BDO זיו האפט לסיכום רבעון שלישי 2014 - לחץ כאן.

[5]   עדכון (יוני 2017): בחודש יוני 2015 הוחלט על ידי ה-IASB להפסיק את העבודה על הטיוטה, ובמקום זאת לשלב אותה במסגרת פרויקט מחקר מקיף על שיטת השווי המאזני. כתוצאה מכך, בחודש דצמבר 2015 פורסם תיקון אשר דחה את מועד התחילה של התיקונים ל-IAS 28 ול-IFRS 10 למועד בלתי מוגדר.

[6]   עדכון (יוני 2017): פרויקט המחקר על שיטת השווי המאזני אינו פעיל. העבודה במסגרתו הושהתה עד לביצוע הסקירה-לאחר-יישום (Post-implementation Review) של תקן דיווח כספי בינלאומי 11 "הסדרים משותפים", שטרם ידוע מתי תחל.