This site uses cookies to provide you with a more responsive and personalised service. By using this site you agree to our use of cookies. Please read our PRIVACY POLICY for more information on the cookies we use and how to delete or block them.
מאמרים:

הודו - הזדמנויות ואתגרים לתעשיין הישראלי

28 נובמבר 2011

מגזר התעשייה מהווה חלק מרכזי בפעילות העסקית בהודו ואחראי לכ-28% מהתמ"ג ול-14% מכח העבודה במדינה. המגזר התעשייתי בהודו עבר שינויים משמעותיים בעקבות הרפורמות הכלכליות של 1991, אשר הסירו את ההגבלות על היבוא, קידמו השקעות זרות במדינה, הובילו להפרטה של תעשיות מסוימות במגזר הציבורי ולליברליזציה של משטר ה-FDI (השקעות זרות ישירותForeign Direct Investments), שיפור התשתיות והרחבת הייצור של מוצרי צריכה. ב-2008 הודו כבר ביססה עצמה כאחת משתי הכלכלות עם קצב הצמיחה המהיר ביותר בעולם. 

התעשיות הגדולות ביותר בהודו כוללות את התעשייה הבטחונית, התקשורת והאלקטרוניקה, רכב, כימיקלים, מזון, טקסטיל, פלסטיקה, פלדה, כרייה, יהלומים ופארמה.

מאז כינון היחסים בין ישראל והודו בשנת 1992, שתוף הפעולה הבילטרלי בין שתי המדינות צמח משמעותית במספר תחומים, מ-200 מיליון דולר ל-4 מיליארד דולר היום. פוטנציאל ענק לשתופי פעולה קיים בכל הסקטורים התעשייתים. באופן כללי בשנים האחרונות, הודו מושכת אליה משקיעים זרים הרואים בה שוק פוטנציאלי. מאות חברות רב לאומיות פתחו משרדים מקומיים וערים כמו דלהי, מומבאי, צ'נאי, בנגלור והיידראבאד חוו צמיחה משמעותית. 

הפעילות הרבה, המפגשים ומספר העסקאות שנסגרו במהלך 2009-10 מצביעים על כך שמספר המיזוגים והרכישות של חברות הודיות בישראל צפוי לעלות בשנתיים הקרובות בעיקר בתחומי התוכנה, הטלקום וטכנולוגיות מתקדמות. ב-2010 הגיעה לסיומה עסקת מכירת חברת התקשורת הישראלית Ethos Networks לידי החברה ההודית Tejas Networks, כאשר אנו ליווינו את תהליך המו"מ למן ההתחלה. Tejas Networks היא החברה ההודית הראשונה שרוכשת חברת סטארט-אפ ישראלית. אמנם הענף הטכנולוגי מניב את מירב הפעילות בין שתי המדינות, אך הודו מהווה שוק אסטרטגי מבחינת ישראל גם בסקטורים נוספים בשל גודלה והפוטנציאל הטמון בה. תחום פעילות הצומח מאוד בשנים האחרונות הוא השוק הבטחוני, בעיקר מאחר והודו נחשבת לאחד השווקים הגדולים ביותר עבור התעשייה הבטחונית בישראל. תחומי השקעה מועדפים אחרים הם: הפלסטיקה והצנרת התעשייתית (צנורות לתעשייה, להולכת גז, להולכת מים ושפכים וכו'), בדים לא ארוגים (לשימושי הגיינה, טקסטיל, תעשייה וחקלאות) וחלקי חילוף לרכב וציוד מחומרים מתקדמים.

שיקולים בהקמת פעילות תעשייתית בהודו:
הודו מעמידה אתגרים רבים מעצם היותה שוק גדול, מורכב וביורוקרטי. מנסיוננו יש כמה נקודות שכדאי לשים לב אליהן: 
א. יש להשקיע מאמץ ניכר באיתור השותף ההודי המתאים. קיימת תרבות עסקית מאוד שונה בהודו ובישראל. יש להבין את הערכים העסקיים שמבדילים בין התרבות הישראלית להודית, הבדלים שהתייחסות נכונה אליהם תבטיח הצלחה. הם כוללים מושגים כגון תקשורת עסקית, דרכי קבלת החלטות, דרכי דיווח, היררכיה ארגונית וכו'. בעבודה מול שותף הודי יש להגיע תחילה להבנות עסקיות בסיסיות ויצירת מערכת תקשורת עסקית טובה ואז לעבור לשלב האופרטיבי של כתיבת החוזה. בשלב הראשון יש למסד ולהגדיר את הקשרים העסקיים בין כל השדרה הניהולית הישראלית להודית - יו"ר, מנכ"ל והסמנכ"לים השונים. יש להגיע להבנות עסקיות רב ערוציות ולזהות אינטרסים עסקית. המטרה היא להפוך את חזון המיזם המשותף לתהליכי עבודה סדורים לניהול העסק.

ב. השוואה בין מדינתית - כמו ארה"ב הודו מורכבת ממדינות (States) כאשר לכל מדינה ממשל עצמאי משלה וקולקטיבי מעצם היותה שייכת ליבשת הודו. המדינות השונות בהודו מעניקות הזדמנויות שונות לתעשיין הזר מבחינת הקלות במס, אזורי סחר חופשי, משאבים, כח עבודה וכו'. כל אחת מהמדינות מושכת קבוצה שונה של תעשיות, לפיכך אנו ממליצים לבצע מחקר מקדים על מנת לקבל ניתוח מפורט של גודל השוק הקיים, השחקנים המרכזיים והמתחרים הפוטנציאלים וסקירה מקיפה של המאפיינים הרגולטורים והמשפטיים כחלק מתהליך גיבוש אסטרטגיית החדירה. 

ג. תכנון מס - ללא תכנון זהיר, רווחים והכנסות בגין פעילויות מחוץ לישראל עלולים להיות כפופים לנטל מיסים גבוה, להקדמת חבות מס ולסנקציות מסוימות מצד רשויות המס השונות העשויים לעיתים להעיב על הכדאיות הכלכלית של הפעילות וההשקעה מחוץ לישראל. נדרש תכנון מדיניות מחירי העברה בשילוב של ייעוץ מס בינלאומי, תוך התייחסות לסוגיות של גיבוש תוכנית השקעה (האם להביא כסף מישראל או לקחת הלוואות מהבנקים המקומיים בהודו) ושאלות של מיסוי (הגדרה נכונה של המבנה המועדף למטרות מס ובחינה של השלכות המס על הרווחים ואופן הוצאתם מהודו).

ד. ישראל והודו נמצאות בתהליך חתימה על הסכם אזור סחר חופשי בין המדינות. הסכם שכזה יגדיל משמעותית את הסחר בין המדינות, יהווה קרש קפיצה נוסף ליצואנים הישראלים ויהווה בסיס להסכמות נוספות עם הצד ההודי לקידום חברות ישראליות במדינה.

ה. השגת אישורים רגולטורים רלבנטיים - ישנן מדינות בהודו בהן כל השקעה זרה מחייבת אישור של המועצה לקידום השקעות זרות (FIPB). בסקטורים הרגישים כדוגמת טלקום ובטחון קבלת האישור הינו תהליך מורכב ויקר יותר. לפיכך, העבודה בשוק ההודי מצריכה לא מעט קשרים עם אנשי מפתח והבנה בתהליכים השונים, על מנת להשיג את האישורים בלו"ז הנדרש.

ו. חברות ישראליות המתקשרות עם חברות הודיות והמבקשות לפתח, לייצר או לרכוש ציוד בטחוני בהודו, נדרשות לעמוד בתנאי רכש גומלין (Offset Regulation). הודו מתנה סגירת עסקאות בטחוניות ברכש גומלין מהמדינה בשיעור של 30-50% מהיקפה הכספי של עסקה מעל גודל מסוים. מנסיוננו כדאי ללמוד לעומק את הדרישות הממשלתיות ההודיות ולהגדיר מראש את תכולת התוכנית לרכש הגומלין והיקפה.


 

1 דוד קינן הינו מנכ"ל חברת BDO-I2I, חלק מקבוצת BDO זיו האפט, הפועלת בתחומי בנקאות השקעות ופיתוח עסקי בין חברות ישראליות והודיות. דוד קינן הינו חבר כבוד הישראלי היחיד בארגון TiE העולמי.