מינוי ממונה הגנת פרטיות

 

בקצרה

ישראל מקפידה לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים גם בתחום הגנת הפרטיות, והחל משנת 2025 החובה למינוי ממונה על הגנת הפרטיות, חלה גם בישראל.



במשך שנים, תחום הגנת הפרטיות נתפס כנושא צר ששייך בעיקר למחלקה המשפטית ולאנשי הציות בארגונים ולא היה קישור בינו לבין האסטרטגיה העסקית של הארגונים. המשמעות היא ששני התחומים נוהלו באופן מקביל, כך שמנהלי הארגון עסקו בקידום המטרות העסקיות, במשפכי מכירה ובמדדי ביצוע בעוד שעו"ד עסקו בעיקר בפרוצדורה, מילוי טפסים ורישום של מאגרי מידע.

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף באוגוסט 2025, הוא רפורמה מקיפה בדיני הגנת הפרטיות בישראל. התיקון עדכן את ההגדרות המרכזיות בחוק, צמצם את חובת רישום מאגרי המידע, הרחיב את סמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הפרטיות, וקבע במקרים מסוימים חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות. המשמעות היא שהגנת הפרטיות אינה עוד סוגיה משפטית נפרדת, אלא חלק בלתי נפרד מניהול מידע אישי, משימוש בכלי אוטומציה ובינה מלאכותית, ומהאסטרטגיה העסקית של הארגון ואי ציות לו עשוי להוביל ל:  

  • קנסות של עד 5% מהמחזור השנתי 
  • אחריות פלילית אישית על מנהלים  
  • נזק תדמיתי משמעותי  
  • סמכויות אכיפה מורחבות של הרשות להגנת הפרטיות 

הרגולציה הובילה לתמחור מחדש של תחום הגנת הפרטיות. בהתאם לתיקון לחוק הגנת הפרטיות, החל משנת 2025 ארגונים מסיימים יהיו חייבים למנות ממונה הגנת הפרטיות. 

ארגונים המחויבים למנות ממונה הגנת פרטיות:

  1. רשויות ציבוריים, רשויות מקומיות, גופים הממלאים תפקיד ציבורי על פי דין,  וגופים הכלולים בצו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים), התשמ"ו, 1986 וכן הספקים של ארגונים אלה,  המעבדים עבורם מידע המוגן מכח חוק הגנת הפרטיות;
  2. ארגונים העוסקים בסחר במידע (Data Brokers) ויש במאגר מידע אישי על יותר מ-10,000 בני אדם;
  3. ארגונים שעיסוקם העיקרי כולל ניטור שוטף ושיטתי של בני אדם בהיקף ניכר;
  4. ארגונים שעיסוקם העיקרי כולל עיבוד מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר. 


מינוי ממונה הגנת פרטיות, אינו חייב להוות עיכוב או חסם למטרות העסקיות, אלא להפוך את התהליכים העסקיים לשקופים, אחראים ומבוקרים יותר. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות מחייב ארגונים לבחון מחדש את האופן שבו מידע אישי נאסף, נשמר, מנוהל ומוגן. זהו אינו שינוי טכני בלבד, אלא שינוי תפיסתי. ארגון שמנהל מידע אישי נכון אינו רק מצמצם חשיפה רגולטורית, אלא גם מחזק את אמון הלקוחות, משפר את איכות הנתונים, מצמצם סיכונים ונערך טוב יותר לדרישות של לקוחות, משקיעים ושותפים עסקיים.

מנהלים אינם נדרשים להפוך למומחי פרטיות, אך הם כן נדרשים להבין שבהחלטות הנוגעות לניהול מידע אישי, לממשל נתונים ולבינה מלאכותית נדרש לערב את ממונה הגנת הפרטיות.  

לפרטים נוספים ולייעוץ מקצועי, ניתן לפנות לעו"ד גלי סלע