עונת המלפפונים? זמן נהדר לסיפורי בלשים (בעולם הפיננסי)

 

---

אוגוסט הביא עמו חופשות, חדשות שקטות יחסית, ואפילו ה־AI קצת ירד מהכותרות. למרבה המזל, טראמפ ממשיך לספק כותרות, והפעם הצעה למכור לסוחרי וול סטריט הצצה מוקדמת לציוציו, רגע לפני פרסומם, תמורת מנוי חודשי של 100 אלף דולר.

אז עכשיו שחזרנו קצת לשגרה ואין כל כך על מה לכתוב בחדשות, אולי זה הזמן לכתוב על הנושא הכי קרוב לסיפורי בלשים בעולם הפיננסי, מעילות.

הסיפור שהסעיר את ישראל השבוע דיבר על בכירה בבנק קטן שנעלמה עם בתה. השמועות אמרו שגנבה סכומים משמעותיים, המירה אותם לקריפטו ותכננה להיעלם לעבר השקיעה. היה מרגש וסיפק כותרות לא רגילות ליום יומיים. כולם שאלו אם זו "אתי אלון הבאה", אבל מביני העניין שבינינו שאלו איך בתפקיד שכלל לא היה אמור לכלול הרשאות למערכות הבנק, היא יכלה למעול בכספים.

החדשות הטובות הן שלא היה ולא נברא, אין חשד לפלילים בהיעלמות האישה ובתה, ומעבר לזה, הוכח שיש זכות חוקית להיעלם. מעבר לזה, הייתה לנו הזדמנות להיזכר שניהול הרשאות תקין, על אף שעשוי להיות קצת מעיק, יכול לקנות שקט נפשי ולחסוך לארגון כסף וכאבי ראש רבים – ולכן שווה להתייחס אליהם ברצינות.

למה זה קורה? הזדמנות היא אחד התנאים המרכזיים למעילה. חשבו על הארגון שלכם, האם יש בו אדם שמכהן שנים באותו תפקיד, מרכז בידיו הרבה סמכויות, כמעט לא יוצא לחופשה ושומר בקנאות על "הטריטוריה" שלו? בארגונים רבים, ובמיוחד בארגונים מבוססים וותיקים, יש אדם שכזה, כולם סומכים עליו לחלוטין ובטוחים שבלעדיו הארגון פשוט לא יתפקד. אבל גם האנשים שאנחנו הכי בוטחים בהם עלולים, בנסיבות מסוימות, לנצל את מעמדם לטובתם האישית. וללא בקרות מתאימות, הארגון עלול לגלות זאת מאוחר מדי.

כהרגלינו, נסדר את הקטגוריות העיקריות של מעילות ארגוניות בשלשה:

• גניבת משאבים - כסף, נכסים, תשלומים או זיכויים פיקטיביים, עובדים "רפאים". מתאפיין היקפים קטנים יחסית, אך נזק משמעותי.

• שחיתות וסכימות רכש - שוחד, סחיטה, שיתופי פעולה סודיים עם מתחרים. בדרך כלל סכימות כאלה דורשות שיתוף פעולה עם גורמים נוספי, ומסוכנות יותר.

• מעילות בדיווח הכספי -  ניפוח הכנסות, הקטנת התחייבויות, הערכות שווי מטעות – הכול כדי להציג מצג שווא שמטרתו להביא לרווח אישי (ראה ערך אנרון וויירקארד).

היום נתמקד בסוג הראשון והפשוט ביותר גם לביצוע וגם למניעה – גניבת משאבים.

חמישה כללים למניעה:

• הפרדת תפקידים - חייבים להפריד בין גורמים שמוציאים נכסים, מתעדים ורושמים פעולות וגורמים שמאשרים עסקאות. מנגנונים תקינים של ניהול הרשאות וסקירה תקופתית הם כלים נפלאים לניהול הפרשת תפקידים בארגון.

• יישום עקרון ארבע העיניים - קיום של אישור כפול לכל פעולה רגישה: תשלומים, שינוי פרטי בנק, מחיקות מלאי ועוד. הרבה יותר קשה למעול כשצריך שותף.

• התאמות תקופתיות - בדיקה חודשית/רבעונית, רצוי בלתי תלויה, של חשבונות רגישים (בנקים, חו"זים, קופות, כרטיסי אשראי). כלל אצבע הוא, מי שעושה התאמות לא יכול גם לאשר תשלומים.

• ביקורות פתע - מנגנון הרתעה מצוין שמונע בעיות לפני שהן קורות.

• שמירה על נתונים ונתיבי ביקורת - לוגים ורישומים דיגיטליים מאפשרים מעקב אחר פעולות. אין ידע בלי דאטה.

חושדים שכבר קרה? אל תתעמתו עם החשוד. במקום זה שמרו על הדאטה והתייעצו עם מומחים משפטיים ומומחי ביקורת חקירתית, שיוכלו לבחון את הרישומים החשבונאיים ולעצור את הדימום בזמן.

•  ניתוח רשומות אב - זיהוי כפילויות, כתובות חריגות ומידע חסר אצל ספקים, לקוחות או עובדים.

• זיהוי חריגים ומגמות - כלים מסורתיים כמו חוק בנפורד, לצד למידת מכונה ו-AI לזיהוי פעילות חשודה.

• פורנזיקה דיגיטלית - עקבות לא רק ברישומים פיננסיים, אלא גם במסמכים, מיילים וצ'אטים.

• סגירת מעגלים ומעקב משאבים - מעקב אחר זרימת הכסף בין מערכות ומחלקות חושף הרבה.

• בחינת חוקי המערכת - איתור פרצות בתהליכי רישום עסקאות במערכות השונות, כמו קיום של חשבוניות מתחת לסף אישור או היעדר בקרות ממוכנות בתהליכי רכש ותשלומים.

• ראיונות - עם עובדים ברמות שונות, לבניית ציר זמן ואיתור אי-התאמות.

 

ואיפה ה־AI בכל הסיפור? גם כאן הוא לוקח חלק מרכזי.

המגמה היום היא לעבור מגילוי ריאקטיבי לזיהוי פרואקטיבי. אל תחכו שזה יקרה, פעלו למניעה. בקרה מתמשכת, ניטור עסקאות בזמן אמת, מודלי למידת מכונה לסימון פעילות חשודה וזיהוי אנומליות - כל אלה זמינים כיום ומשנים את חוקי המשחק.

ומעבר לזה: עיבוד נתונים לא מובנים, מודלי שפה, יכולות OCR וכמויות עצומות של דאטה זמין  משפרים באופן דרמטי את יכולות הגילוי בחקירות.