הדו"ח הלאומי לאובדן מזון והצלת מזון מפורסם זו השנה השביעית ע"י לקט ישראל ו-BDO ונערך השנה בפעם השלישית בשיתוף המשרד להגנת הסביבה. על פי אומדני הדו"ח, סך היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2021 עומד על 6.2 מיליון טונות, בשווי של כ- 3.21 מיליארד ₪.
סך האובדן מהווה כ- 37% מהיקף ייצור המזון בישראל. מתוכם, אובדן של מזון בר-הצלה, כלומר מזון הראוי למאכל, בהיקף של מעל 1 מיליון טונות ובשווי של כ- 5.7 מיליארד ₪. עליית מחירי המזון העולמית כתוצאה מהפלישה הרוסית לאוקראינה וכן מחסור בסחורות כתוצאה מאירועי אקלים קיצוניים משפיעים על כלכלות העולם ומחדדים את הצורך ההולך וגובר בהצלת מזון.
בישראל שבה ההוצאה על מזון גבוהה יחסית בהשוואה בינלאומית, אובדן מזון מהווה את אחד המרכיבים המשפיעים על יוקר המחייה: הן מתוך ההוצאה העודפת על מזון והן מתוך השפעת האובדן על התייקרות המזון. ההשפעה הכוללת על יוקר המחייה הינה תוספת עלות של 6,900 ₪ למשק בית בשנת 2021 במקטע הצריכה הביתית.
בנוסף, משבר האקלים והמחויבות של ממשלת ישראל להפחתת פליטות גזי החממה מדגישים את הצורך בהקטנת אובדן מזון והצלת מזון ככלי מדיניות גם להקטנת פליטות גזי החממה. מניעת בזבוז מזון והצלתו, מהווים כלים כלכליים וסביבתיים חשובים למימוש החלטת ממשלה 171 מיולי 2021 להפחתה בשיעור של %71 בכמות הפסולת המוטמנת עד שנת 2030 . לפי ממצאי הדו"ח, בשנה האחרונה נזרקו לפח 0.2 מיליון טונות פסולת מזון ואריזות. הנזק הסביבתי כתוצאה מאובדן מזון נאמד על ידנו ב-6.3 מיליארד ₪.
הדו"ח, המתבסס על המודל הכלכלי לענף המזון של BDO , כולל מחקר מקיף ומפורט של היקף אובדן המזון לסוגיו בישראל, וחושף את פוטנציאל ההצלה בכל אחד משלבי שרשרת הערך של ייצור המזון, ואת העלויות הסביבתיות של אובדן המזון בכל שלב.
ממצאי הדו"ח מצביעים על כדאיות גבוהה להצלת מזון, מההיבט הכלכלי, החברתי והסביבתי. כל שקל המושקע בהצלת מזון מציל מזון בשווי ישיר של 6.3 .₪ כאשר משקללים גם את ההשפעות הסביבתיות של יצור, שינוע ואספקת המזון הרי שכל שקל המושקע בהצלת מזון מייצר ערך כלכלי של 3.4 ₪ למשק.
הדו"ח הנוכחי כולל פרק מיוחד ומורחב ובו השוואה בין-לאומית אודות אובדן מזון לנפש וכן מדיניות להצלתו והוא נכתב בשיתוף מחקר אטלס אשר נערך על ידי הקליניקה למדיניות ומשפט מזון של בית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד (FLPC) ורשת בנקי המזון העולמית (GFN). מן ההשוואה עולה כי בעיית אובדן המזון אינה ייחודית למשק הישראלי, וכי היקף האובדן בישראל הינו בסדר גודל דומה לזה שבמדינות מפותחות בעולם.
על מנת שישראל תוכל לממש את הפוטנציאל להפחתת אובדן מזון והצלתו, תוך צמצום אי-השיווין ואי-הביטחון התזונתי בקרב אוכלוסיית המדינה, עליה לגבש מדיניות ממשלתית סדורה לעידוד הפחתת אובדן מזון ולאמץ כלים מתקדמים. מבין 18 מדינות שנבחנו במדד מדיניות תומכת לצמצום אובדן מזון והצלתו בדו"ח זה, ישראל מדורגת במקום האחרון. הדבר מעיד כי נדרש שינוי בסדרי העדיפויות בישראל, וכי יש לרתום את כלל הגורמים הממשלתיים לכך.
אנו תקווה כי הדו"ח ישמש בסיס לדיון ציבורי בנושא בעיית אובדן המזון, ויהווה כלי עזר לקראת גיבוש צעדי מדיניות לאומית שיביאו לשינוי של ממש בדפוסי אובדן והצלת המזון בישראל.
לקריאת הדו"ח המלא >>