This site uses cookies to provide you with a more responsive and personalised service. By using this site you agree to our use of cookies. Please read our PRIVACY POLICY for more information on the cookies we use and how to delete or block them.
מאמרים:

חוזה הפסד עם קבלן: השלכות החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה

06 אוגוסט 2017

יניב ברק, מנהל פרויקטים במגזר ביקורת פנימית וניהול סיכונים |
זהר בר דוד טויזר , ראש קבוצת ביקורת פנימית בהתיישבות ותעשייה, BDO Consulting |
 
בקצרה

אחת ממטרותיו של החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה היא למנוע את קיומם של חוזי הפסד ע"י הטלת סנקציות ועיצומים כספיים. חוזה הפסד הוא חוזה בו התמורה שמשלם מזמין השירות לקבלן אינה מכסה לאחרון את העלויות הקשורות בהעסקת עובדיו, כאשר בתנאים אלו יש סבירות גבוהה, שלא לומר ודאית, שהקבלן לא ישלם לעובדיו את מלוא זכויותיהם.

בגין כריתת חוזה הפסד, העונש הצפוי הוא הטלת אחריות פלילית על מזמין השירות ומנהליו, עליהם יוטלו גם קנסות אישיים, ללא אפשרות לשיפוי, עבור כל עובד קבלן שהועסק בחוזה. כמו כן, בעקבות החוק ותקנותיו הוקמה יחידת אכיפה ייעודית במשרד העבודה שבוחנת את חוזה ההתקשרות ואת נאותות תשלומי השכר לעובדי הקבלן. במקרה של הפרות, היחידה מטילה עיצומים כספיים גבוהים הן על מזמין השירות והן על הקבלן.

כדי לוודא שאתם לא חותמים על חוזה הפסד , דעו כי על פי החוק:

- חוזה ההתקשרות עם הקבלן חייב לכלול את עלות השכר המינימלית, כאשר היא מחושבת באמצעות סכמה של כלל רכיבי השכר (השוטפים ושאינם שוטפים) בחישוב שעתי ומהווה את הבסיס לקביעת התמורה עבור שירותי הקבלן.
- מזמין השירות צריך לקחת בחשבון גם עלויות נוספות שיש לקבלן, כמו ציוד וביטוח, ולוודא שהתמורה המשולמת מותירה בידו רווח ריאלי סביר, גם לאחר תשלום כלל העלויות כאמור.
- מזמין השירות חייב לפרט בחוזה ההתקשרות את כלל רכיבי עלות השכר המינימלית (השכר שהקבלן ישלם לעובדיו), וכן את הצהרת הקבלן על עלויות נוספות שיתווספו לה ועל רווח צפוי שיתווסף לכלל העלויות.

 

החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה

בחודש יוני 2012 נכנס לתוקפו החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011 (להלן: "החוק"). מטרת החוק, בין היתר, למנוע קיומם של חוזי הפסד וזאת באמצעות הטלת סנקציות ועיצומים כספיים על מזמיני השירות המתקשרים עם קבלנים בתחומי ההסעדה, הניקיון, השמירה והאבטחה במסגרת חוזה הפסד.

בבדיקות שערכנו מטעם מזמיני שירות, נמצאו מקרים רבים בהם נחתמו הסכמי התקשרות המהווים חוזי הפסד. בדברים אלו נרחיב על מהו חוזה הפסד, איך ניתן להימנע ממנו, מה העונש שצפוי למי שכורת חוזה  הפסד ועל מה חשוב להקפיד.

מהו בעצם חוזה הפסד?

חוזה הפסד בין מזמין השירות לבין קבלן כוח האדם, הוא חוזה בו התמורה המשולמת לקבלן אינה מכסה על הוצאות השכר הריאליות (עלות מעביד) שיש למעביד באשר להעסקת עובדיו וכן, עלויות נוספות הקשורות בהעסקתם, דוגמת פיקוח, ביגוד, הוצאות משרד וכיו"ב.

כך, לדוגמא, בבדיקה שערכנו בחברה גדולה מצאנו כי נחתם הסכם התקשרות בין מזמין השירות לקבלן השמירה, לפיו התמורה המשולמת לקבלן הסתכמה ב-42 ש"ח לכל שעת שמירה. בפועל, עלות השכר הריאלית של הקבלן בגין כל אחד מהעובדים הינה 43 ש"ח לכל שעת שמירה, וזאת ללא התייחסות לעלויות נלוות שיש לקבלן.

מהאמור לעיל עולה כי התמורה המשולמת לקבלן אינה מכסה את עלויות השכר של העובדים ולפיכך קיימת סבירות גבוהה, שלא לומר ודאית, כי בתנאים הקיימים הקבלן לא ישלם לעובדיו את מלוא זכויותיהם. הרגולטור מתייחס לחוזה, כאמור, כאל חוזה הפסד, כאשר בעקבות החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה העונש הצפוי עשוי להיות כבד.

מהו העונש הצפוי בגין כריתת חוזה הפסד?

  • הטלת אחריות פלילית הן על מזמין השירות והן על מנהליו.

  • קנסות למזמין השירות ולמנהליו באופן אישי, ללא אפשרות לשיפוי, בגובה 14,400 ש"ח בעבור כל עובד קבלן שהועסק על פי חוזה הפסד. קרי, אם לדוגמא מעסיק הקבלן 10 עובדים כאשר הסכם ההתקשרות עמו מוגדר כחוזה הפסד, צפוי מזמין השירות ו/או מנהלו (באופן אישי ללא אפשרות לשיפוי) לקנס בגובה 144,000 ש"ח.

נדגיש כי פרט לסנקציות הקשורות אל , החוק מאפשר הטלת סנקציות ועיצומים כספיים הן על מזמין השירות והן על הקבלן בגין הפרת זכויות עובדי הקבלן. לזכות מזמין השירות עומדות מספר הגנות דוגמת הסתמכות על דוח בודק שכר מוסמך . אולם הגנות אלה בטלות במקרה של קיומו של חוזה הפסד.  

בעקבות ותקנותיו, הוקמה יחידת אכיפה ייעודית במשרד העבודה שתפקידה לבחון הן את חוזה ההתקשרות בין מזמין השירות לקבלן והן את נאותות תשלומי השכר לעובדי הקבלן. במקרה של הפרות, יחידת האכיפה מטילה עיצומים כספיים בסכומים ניכרים (עד 35,000 ש"ח להפרה לעובד) הן על הקבלן והן על מזמין השירות.

איך ניתן לוודא כי החוזה שחתמנו עליו אינו חוזה הפסד?

החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה קובע כי יש לכלול בחוזה ההתקשרות עם הקבלן את עלות השכר המינימאלית. עלות זו הינה עלות השכר השעתית הריאלית (עלות מעביד) שיש למעביד בגין עובדיו והיא כוללת הן עלויות שכר שוטפות (כגון שכר יסוד, פנסיה, פיצויים וכו'), והן עלויות שכר שאינן שוטפות (אינן מנוצלות באופן קבוע מידי חודש, דוגמת דמי מחלה, דמי חגים, דמי חופשה וכיו"ב).

עלות שכר מינימאלית נקבעת בהתאם להגדרות החוק, אינה ניתנת לשינויים ומהווה בסיס לקביעת התמורה שתשולם בגין העסקת קבלן השירותים.

להלן דוגמא לטבלה הכוללת את כלל רכיבי השכר המרכיבים עלות שכר מינימאלית:

סה"כ עלות מעביד לשעת עבודה

1 שכר יסוד
2 תוספת ותק
3 חופשה
4 חג
5 הבראה
6 מחלה
7 הפרשות גמל ומילואים
8 חופשות משפחתיות
9 שי לחג
10 דמי נסיעה
11 עלות מעביד ביטוח לאומי
12 קרן השתלמות
13 הפרשה לפנסיה שכר יסוד
14 הפרשה לפיצויים שכר יסוד
15 הפרשה לפנסיה דמי נסיעה

 

איך נחשב עלות שכר מינימאלית?

כאמור, בכדי שחוזה לא יהיה , על מזמין השירות לכלול בו את עלות השכר המינימלית. שיטת העבודה לחישוב עלות שכר מינימאלית הינה באמצעות סכמה של כלל רכיבי השכר (השוטפים ושאינם שוטפים) בחישוב שעתי. לצורך חישוב העלות השעתית של הסעיפים שאינם שוטפים, יש לכמת את עלותם השנתית ולחלקם במספר שעות העבודה השנתיות (בשנה סך של 2,232 שעות עבודה בתנאי משרה מלאה).

להלן דוגמא לחישוב העלות השעתית בגין דמי חגים, כפי שישתקפו בחישוב העלות השכר המינימאלית:

על המעסיק לשלם לעובד דמי חגים עבור 9 ימי חג בשנה. עלות דמי חגים היא 230 ש"ח ליום חג:

עלות דמי חגים שנתית בש"ח: 9*230=2,070
עלות דמי חגים בחישוב עלות השכר המינימאלית בש"ח: 2,070/2,232=0.93
 

החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה קובע כי בנוסף לעלות השכר המינימאלית, על מזמין השירות לקחת בחשבון עלויות נוספות הקיימות לקבלן כמו ביגוד, ציוד, ביטוחים ועוד. כמו כן, על מזמין השירות לוודא כי התמורה המשולמת לקבלן לאחר תשלום עלויות השכר לעובדים ועלויות נוספות מתירה בידו רווח ריאלי סביר.

על מה חשוב להקפיד?

החוק מחייב את מזמין השירות לפרט בחוזה ההתקשרות עם הקבלן שלושה סעיפים:

  • פירוט כלל רכיבי השכר שישלם הקבלן לעובדיו המרכיבים את "עלות השכר המינימאלית".

  • הצהרת הקבלן על עלויות נוספות שיתווספו לעלות השכר המינימאלית.

  • הצהרת הקבלן על רווח צפוי שיתווסף לעלות השכר המינימאלית והעלויות הנוספות.

במקרים רבים מזמיני שירותים חותמים עם קבלנים על חוזה התקשרות, מבלי שהם ערים לעובדה כי מדובר על חוזה הפסד. הקבלן מבחינתו מעוניין בביצוע העבודה ולכן מוכן לחתום על חוזה "בכל מחיר", כאשר בפועל עובדי הקבלן הם שמשלמים את המחיר בכך שלא מקבלים את מלוא זכויותיהם. מזמין השירות שאינו מודע, חשוף לתביעות משפטיות ועיצומים כספיים נרחבים כולל הטלת אחריות פלילית אישית על המנהלים ועל מזמין השירות. לפיכך, נמליץ שכל מזמין שירות קטן כגדול יוודא כי החוזה שחתם למול הקבלן אינו חוזה הפסד וכי בחוזה נכללים כלל הסעיפים הנדרשים על פי החוק להגברת האכיפה על חוקי העבודה ותקנותיו.


 

צרו קשר עם המומחים שלנו בתחומי השכר