This site uses cookies to provide you with a more responsive and personalised service. By using this site you agree to our use of cookies. Please read our PRIVACY POLICY for more information on the cookies we use and how to delete or block them.
מאמרים:

ניהול סיכונים בחקלאות - יש חיה כזאת! ואיך להפוך את הסיכון להזדמנות

30 נובמבר 2013

דורון שטיין , שותף וראש אשכול תעשייה והתיישבות |
שרון ויטקובסקי- טביב , שותפה, ראש מגזר ביקורת פנימית וניהול סיכונים RAS, BDO Consulting |

כתאגיד חקלאי השואף לצמוח ולהתפתח אל לך להתמקד רק בסיכוני בצורת, נחילי ארבה או כל נזקי טבע אחרים אלא עליך לבצע חשיבה כוללת ורחבה יותר כמו כל ארגון עסקי.

כאשר מדברים על סיכונים חקלאיים, נהוג לדבר על נזקי טבע ומחלות. אך היום הסיכונים הקשורים לחקלאות הולכים ומצטמצמים בהשוואה לסיכונים שעימם מתמודדים מנהלים וחברות, בדומה לעסקים אחרים.
תהליך ניהול סיכונים אינו צריך להפחיד או להרתיע אלא להפך: זהו תהליך של מודעות ושיח, שכל ארגון צריך לאמץ לעצמו ואשר הינו בעל כוח עצום עבור המנהל והבעלים בבואם להיות מוכנים מבעוד מועד לכל תרחיש ובמטרה לצמצם נזקים עתידיים.

במאמר הבא נסביר כיצד באה לידי ביטוי תפיסת ניהול הסיכונים בכלל ועל הקשר שלה עם ענף החקלאות בפרט. 
בהמשך, ריכזנו עבורכם סוגיות עיקריות שאתם לבטח מתמודדים איתן או תתמודדו איתן בעתיד וכיצד תהליך ניהול סיכונים יכול לסייע לכם בהכנה ובהתארגנות מוקדמת.

על הקשר בין חקלאות וסיכונים והאם ניתן לנהל סיכונים בענף החקלאות?
כשחושבים סיכונים וחקלאות חושבים קודם כל על מזג האוויר ולא כך הדבר. אנחנו עדים כבר שנים לתופעה הולכת וגוברת של צמצום החקלאות בשל חוסר כדאיות ורמת סיכונים גבוהה (1) 
מזג האוויר הינו אחד מהסיכונים הקיימים, אבל הוא אחד הסיכונים שההשפעה שלנו עליו היא המועטה ביותר. כלומר, יכולת ניהול הסיכון שלנו היא יחסית נמוכה, כמו גם על צמצום המעורבות הממשלתית הסבסוד, מכסות ייצור וכו'.
תמונת מצב להיום - מחד גיסא, קטנו הבעיות הקשורות לגידול עצמו (פיתוח וטכנולוגיה מתקדמים) ומאידך גיסא, גדלו ללא היכר הבעיות הקשורות לשיווק, למימון, לאיכות הסביבה ולמערכות החוקים. כל אלו הפכו למסובכים ומורכבים יותר ויותר ועם אלו חייב החקלאי המודרני להתמודד כמעט יום ביומו. 
המיקוד בסיכונים עבר מסיכונים הנוגעים לגידול היבולים ושמירה על יציבותם (יכולת הייצור עצמה) לסיכונים הנוגעים למורכבות העסקית החקלאית, קרי התקרבות לעולם העסקים 'הרגיל' ונשיאה בסיכונים עסקיים, שהם נחלת כלל בעלי העסקים, ולא רק של העוסקים בחקלאות. משכך, גם בהתייחס לניהול סיכונים בחקלאות, יש ליישם את המתודות המקובלות בעסקים לניהול סיכונים.

בדומה לכל עסק, גם לענף החקלאות סיכונים אינהרנטיים שהינם, בין היתר:
סיכונים הנוגעים ללקוחות/למכירה - ציבור הצרכנים משנה לא אחת את דרישותיו ועל העוסקים בחקלאות להיות מספיק ערים וחדים לכך בכדי לדעת לתת את המענה המתאים ובזמן המתאים.
בתוך כך, מוטב יהיה לקחת בחשבון גם את המגמות החברתיות והסיכונים שהן מביאות עימן ליצרנים/משווקים. כך לדוגמה, מחאת הקוטג' יכולה להפוך בקלות ל'מחאת העגבנייה'.
סיכונים הנוגעים לשוק ולפוטנציאל - הגלובליזציה לא פוסחת על ענף החקלאות. שינויים טכנולוגיים ושיפור הטכניקות לניהול ושמירת המלאי וחיי המדף הובילו לאפשרות לפעול גם בשווקים חדשים. לצד זאת, חשוב להתייחס בכובד ראש לכל שוק פוטנציאלי ולסיכונים הגלומים בו.
סיכוני מימון - עם הגידול בהיקפי הייצור, נדרש החקלאי להון רב יותר, שמקורו לרוב במימון חוץ. הגדלת מצבת ההתחייבויות נושאת עימה סיכונים מיוחדים, לא רק סיכונים פיננסיים.
סיכוני סביבה - התרבות המתפתחת והשינויים בהרגלי הצריכה שמים כיום דגש רב יותר על היבטי שמירה על הסביבה, קיימות, בריאות (ירקות ופירות אורגניים) וכו'. 
משמעות השינויים היא שהחקלאות רגישה לא רק למזג האוויר ולאיתני הטבע אלא גם לכוחות הכלכלה המתווספים לסיכונים המסורתיים של החקלאות.

איך מאתרים סיכון וכיצד מודדים אותו?
תהליך ניהול סיכונים בחקלאות הינו תהליך זהה לניהול סיכונים בכל עסק ובכל ענף. מתחיל בזיהוי הסיכון, ממשיך בהערכת הסיכון, קביעת סיכון המטרה ולבסוף, גיבוש כלים לניהול הסיכונים והטמעתם.
חשוב כמובן לעשות הבחנה בין הסיכונים שניתן לנהל אותם לבין הסיכונים שאינם בידינו אך ניתן וראוי להיערך אליהם מבעוד מועד.

סוגיות עיקריות בניהול סיכונים בחקלאות

• הטלת מע"מ על פירות וירקות - יקרה או לא יקרה?
ענף החקלאות מאוים באופן שוטף על ידי ההחלטה באם להטיל מע"מ על פירות וירקות המנומקת בצורך התמידי להפחית את יעד הגירעון הממשלתי. האם יקרה או לא יקרה בסופו של דבר? כיצד הדבר ישפיע על הענף כולו?  וכיצד החקלאים צריכים להיערך על מנת לנהל את הסיכון הזה באופן אפקטיבי ביותר ולצמצם נזקים?
לנושא הטלת המע"מ ישנו היבט נוסף והוא סיכון השוק השחור.
חלק משרשרת האספקה בחקלאות עוברת דרך סוחרים המוכרים וקונים את התוצרת בכסף שחור. מדובר בפגיעה קשה באוצר המדינה כמו גם בצדק החברתי. מוצע להטיל מע"מ של 1% על תוצרת חקלאית, כדי לחייב את כל העוסקים להפיק חשבונית מס ובכך לחסל את ההון השחור בחקלאות הירוקה.
המטרה שלנו:  להוכיח שהערכות מוקדמת וביצוע תהליך מושכל של ניהול הסיכון עשויה לצמצם את נזקיו באופן משמעותי.
הטלת מס ערך מוסף על פירות וירקות תגרום בטווח הקצר לירידה בביקושים ולעליית מחירים לצרכן בעוד שהתמורה למגדלים לא תגדל ואולי אפילו תקטן. הערכות ואיתור שווקים חלופיים - יצוא לשטחי הרשות הפלסטינית ולארצות חוץ עשוי להביא להקטנת החשיפה.

• טרנד בריאות וטבעונות
האם מתעורר פה טרנד מתחת לפני השטח שעשוי להרעיד את ענף החלב והביצים או שמדובר בטרנד חולף ואיזוטרי? כיצד ניתן למנף את הסיכון להזדמנות, (ראו ערך תנובה שמשווקת תחליפי חלב)? ומה לגבי גידולים אורגניים?
חשוב להדגיש שהשאלה אם מדובר בטרנד "בריא" אינה רלוונטית, אלא כיצד מתמודדים עם הסיכון.
במקרה כזה ניתן לקחת את הסיכון ולראות בו הזדמנות לפיתוח וייצור מוצרים חדשים, שהטרנד הטבעוני יקבל באהבה. כך אתה מתאים את עצמך לשוק, מחזק את המוניטין שלך גם בעיני המתנגדים הפוטנציאליים שלך ודואג שההפסדים על המוצרים "הלא טבעוניים" יתאזנו עם הרווחים על המוצרים הטבעוניים. 
כמובן שאין מנוס מהערכת עלות מול תועלת אך מדובר בחלק בלתי ניפרד מהסיכון וחקירתו כדי להתמודד איתו באופן האפקטיבי ביותר.

• סיכונים פיננסיים 
שינויים בשער המטבע, העלאת שיעור האבטלה באירופה וירידה כללית במצב הכלכלי באירופה המשפיע על הייצואנים הינם רק חלק מהסיכונים האפשריים. 
כיצד להיערך לשינויי שער המטבע בהתבסס על הייצוא? אולי זה הזמן לכוון יותר לשוק הישראלי כשהשקל מתחזק? האם זה נכון לאורך זמן?
שינויי שער מטבע הוא סיכון מוכר - כדאי לחדש את אופן ההתמודדות מולו מתוך תפיסת ניהול הסיכונים.
כך למשל פיזור שווקי היצוא והרחבת היעדים כמו יצוא לארצות מזרח אירופה, התאמת הגידולים לפלחי שוק יוקרתיים והתרכזות במוצרים בהם הערך המוסף גבוה, עשויים לצמצם את הסיכון. 

• מצוקת כח אדם והתלות ברשות האוכלוסין  
כבר הכבירו במילים אודות מצוקת כח האדם והצורך להיעזר בעובדים זרים. איך מתמודדים עם רשות האוכלוסין ואיך נערכים לסיכון שנישאר ללא ידיים עובדות מספקות, סיכון שעלול להביא לאיבוד תוצרת חקלאית והפסדים רבים נוספים? האם יש פיתרון מבית? האם אפשר למתג מחדש את מקצוע החקלאות כדי למשוך את הישראלים ולהיות פחות תלויים בזרים ובאישורי העבודה של הרשות? 

סוגיות נוספות הנוגעות לכח אדם כוללות העסקת עובדי קבלן ועמידה בדרישות הרגולטוריות המחמירות כיום בנושא. 
התמודדות עם רשויות המדינה ובכלל זה עם רשויות ההגירה אינה קלה. הבעיה בניהול כח אדם בעבודות קטיף היא שהינן עבודות עונתיות הדורשות כח אדם רב. כך למשל משק חקלאי העוסק בגידול אבוקדו או הדרים נזקק לכח אדם בעיקר בעונת החורף ומשק המגדל פירות קיץ נזקק לריבוי עובדים בעיקר בעונת הקיץ. 
כמו כן, אי עמידה בדרישות החוק לעניין העסקת עובדי קבלן עלולה לגרור סנקציות רחבות החל מהטלת קנסות, דרך העמדה לדין וכלה בביטול רישיונות להעסקת עובדים. 

סינכרון בפעילות כח האדם בין ענפים שונים בעונתיות משתנה והסכמות על ניוד עובדים בין חקלאים  מפחיתים את התנודות בהעסקת עובדים. פיתוח טכנולוגיות כדוגמת טכניקות של עיבוד אוטומטי, השקיה ודישון הפועלים מרחוק, איסוף תוצרת ושינועה במעט כוח אדם יצמצמו את התלות בכח אדם. ביצוע בדיקות תקופתיות בגין העסקת עובדי קבלן וביצוע התקשרויות עם קבלנים מורשים הנושאים בכל הרישיונות והביטוחים הנדרשים עשויה לצמצם את הסיכונים הקיימים.

 הסברה ישראלית בעולם, מחרם על מוצרים ישראלים ועד לעידוד הצריכה מאדמת ישראל
סכנת החרם על מוצרים מיובאים מישראל מחייבת הערכות מראש להקטנת סיכונים. היות והשימוש בחרם מכוון בעיקרו אל עבר תוצרת חקלאית המיוצרת מחוץ לגבולות הקו הירוק, ניתן להתרכז באזורים אלה בעיקר בגידולים עבור השוק המקומי והתעשיה המקומית כך שהנזק במקרה של חרם יהיה קטן באופן יחסי.

• מכירות בהפסד
אחרי עבודה קשה ומתמשכת משווק החקלאי את פרי עבודתו והנה המחירים בשוק הינם מחירי הפסד.  
הקטנת החשיפה לשיווק תוצרת חקלאית בתנאי הפסד, מחייבת תכנון גידולים על פי עונות תוך ניצול יתרון יחסי לאזור (הבשלה מוקדמת/מאוחרת), קביעת תוכנית גידולים שנתית וחלוקת הסיכון באמצעות קביעת מספר גידולים.
ניהול סיכונים ימסד מערכת בדיקת גידולים, לימוד דרישות השוק, איתור גידולים מתאימים, ביצוע בדיקות כדאיות ובדיקות רגישות, וכיוצ"ב.

• משטר מכסות הייצור
משטר מכסות הייצור נועד לתכנן את הכמות המיוצרת למניעת היצף והפחתת מחירים. ישנן שלוש דרכים להתמודד עם סיכון זה: 
האחת: לובי חקלאי אשר ישמר את החקיקה הקיימת (לובי זה פחת בשנים האחרונות לעומת שנות השישים בהם שלטו החקלאים במפלגות כמו מפא"י, עבודה, אין כיום חברי כנסת ובודאי לא שרים שהינם נציגי התיישבות). 
הפתרון השני - התייעלות בייצור כדי להיערך לתקופה פחות טובה בה לא תשמרנה המכסות ומחירי המכירה ירדו. 
הדרך השלישית - הגדלת שרשרת האספקה של החקלאי. החקלאי יכול בקלות יחסית לקחת אחריות לא רק על הגידול, אלא גם על המיון, אריזה, קירור ואף שיווק התוצרת לשווקים. קיימים כבר לא מעט חקלאים אשר רכוש חנויות בשוק הסיטונאי והפתוח ובכך הם שולטים ומרוויחים כסף כמעט מכל שרשרת האספקה (למעט תשומות). 

• מכסת המים
מכסת המים נועדה מחד לספק לחקלאי את כמות המים הנדרשת למשבצת הקרקע אשר הוקצתה לו ומאידך לשמור על משאב המים הנמצא בחוסר תמידי במדינתנו. נציין כי בעיית המים אינה עוד בעיית כמות אלא בעיית מחיר. בעיית הכמות נפתרה בעשור האחרון עם השלמת בניית מתקני ההתפלה העצומים של מדינת ישראל, אך מאידך מחיר המים לחקלאי האמיר בשנים האחרונות לסכומים העולים על 1.5 ש"ח לקו"ב מים - מה שמעמיד מספר רב של גידולים בחוסר כדאיות כלכלית. 
סיכון זה ניתן להתמודדות עם המשך פיתוח טכנולוגיות אשר לא רק חוסכות מים על ידי השקייה ממוקדת, אלא אף מווסתות את מכלול הזנת הצמח בדשן, חומרים וכיוצ"ב זאת כדי להניב מכסימום תוצרת במינימום זמן ועלויות ייצור. כך לדוגמה שימוש במי קולחין. 

• מונופולים
אחד האיומים המשמעותיים ביותר הוא ביטול החוק המוציא את עיסקי החקלאות מתחולת חוק המונופולים. עד היום, מותר לחקלאים להתאגד לטובת ייצור ושיווק תוצרת חקלאית בארץ, גם אם המשמעות הינה מונופול של מוכרים. התפיסה היסודית בחקיקה הינה שמירה על הכלכלה החקלאית ואי כניסתה לתחרות אשר היתה מפילה את מחירי המכירה, מאפשרת יבוא פרוע ובכך מחסלת הלכה למעשה את החקלאות. מניעת סיכון זה, יכולה להיעשות על ידי הגדלת שרשרת האספקה של החקלאי וכניסה והתמקצעות גם בתחומים נוספים.

 

1 ענפים חלופיים ש"השתלטו" על שטחי חקלאות כדוגמת צימרים, שטחי מסחר ומחסנים, החליפו פעילות חשובה למדינת ישראל הן ברמת העצמאות שלה (אספקת תוצרת עצמית), הן ברמת התעסוקה והן ברמת איכות הסביבה ושמירה על ריאות ירוקות.