מאמרים:

בין ישראל לדרום קוריאה: כמה פרטי המידע שלנו?

04 אוקטובר 2021

גלעד ירון, ראש חטיבת הגנת המידע והפרטיות |

יותר ויותר רגולטורים ברחבי העולם מחוקקים חוקים המגינים על מידע פרטי. כך, בשקט בשקט, פיתחה דרום קוריאה את אחד מחוקי הגנת הפרטיות המתקדמים ביותר בעולם. באוגוסט אשתקד נכנס לתוקפו חוק חדש המכונה PIPA. זהו מיזוג בין שלוש תקנות קודמות לעיבוד מידע אישי. החוק חל על כל הארגונים המעבדים מידע אישי ללא קשר לגודל או לתעשייה. הוועדה להגנה על מידע אישי (PIPC), כלב השמירה הלאומי להגנה על נתונים בדרום קוריאה, החלה לאכוף חוק זה כשהיא מתחילה עם הגדולים.

הוועדה קנסה את פייסבוק בגין הפרות פרטיות בעקבות ביקורת פרטיות גדולה שנערכה בשנת 2020. זהו העונש החמור ביותר בגין הפרות פרטיות עד כה - החברה חויבה לשלם 6.46 מיליארד וואן (כ-5.5 מיליון דולר). הקנס נגזר בשל השימוש שלה בתבניות זיהוי פנים בין אפריל 2018 לספטמבר 2019. החברה השתמשה בתמונות אישיות של כ-200,000 משתמשים ליצירת תבניות אלה.


פייסבוק תידרש להשמיד את פרטי הפנים ומספרי הזהות שאספה ולחשוף כל העברה של מידע זה לצדדים שלישיים למשתמשים המושפעים. גם נטפליקס וגוגל על הכוונת. נטפליקס נקנסה בכ-188,000 דולר בשל איסוף מידע אישי מחמישה מיליון אנשים ללא הסכמה מתאימה, ו-2,700 דולר נוספים בגין אי גילוי העברה בינלאומית של נתונים אלה. גוגל לא תשלם קנסות, אך הומלץ להתאים את השפה בהודעות המשפטיות שלה להבהרת השימוש במידע פרטי ולערוך כמה שינויים באופן עיבוד הנתונים האישיים שלה.

ומה אצלנו? עידן הקורונה הרגיל אותנו להאמין כי למען בריאות הציבור אפשר לוותר על פרטיותינו. צווים שהוטלו לפרק זמן מוגבל אפשרו מעקב אחרינו בכלים כאלה ואחרים. אם דרישה זו עברה מתחת לרדאר, למה לא לקחת את זה צעד אחד קדימה?

משטרת ישראל מקדמת חוק שיאפשר להציב מצלמות לזיהוי פנים ברחבי הארץ מעתה ועד סוף הדורות. הדבר יאפשר לזהות את פניהם של האזרחים ללא הסכמתם ולהשוות אותם לנתונים הקיימים במאגרים המשטרתיים. על פי תזכיר החוק, המידע שייאגר יהיה חסוי ולא ייעשה בו שימוש, אלא להצלת חיי אדם או הגנה עליהם; גילוי עבירות עוון ופשע, חקירתן או מניעתן; חילוט רכוש על פי דין; ואכיפת איסורי כניסה וצווי הרחקה ממקומות ציבוריים

אבל, המשטרה תוכל למסור את המידע לגופים שונים, בהם אגף המודיעין של צה"ל והשב"כ, "לצורך מילוי תפקידם", וזאת ללא צורך בדברים מיותרים כגון צו בית משפט. החוק אינו קובע כללים לשמירת המידע או נהלים אחרים הנוגעים לשימוש בו. במדינה מתקדמת אחרת, קוראים לה סין, מצלמות לזיהוי פנים עוקבות אחר האזרחים על כל צעד ושעל. הן מזהות את המוצא האתני של האדם, התנהגותו, מצב רוחו, בריאותו ומעשיו ומאפשרת לשלטונות להחליט מה יעשה לאיש אשר אינו מתנהג בהתאם.

ימים יגידו מה יעלה בגורל הצעת החוק של משטרת ישראל, מה שבטוח הוא שפרטיות המידע, איסוף המידע וגבולותיו תמשיך להעסיק ממשלות וגורמי אכיפה עוד שנים רבות.


 

אירוע סיכוני סייבר בשרשרת האספקה – ניהול סיכונים הלכה למעשה (יום שלישי ה-26.10)

במסגרת החודש הבינלאומי למודעות סייבר אנו מזמינים אתכם לדיון מרתק בהשתתפות מערך הסייבר בנושא הסיכון, הכלים לטיפול, ושיחה על התמודדות עם סיכוני הסייבר של שרשרת האספקה.

יום ג' | 26.10.2021 | 9:30-12:00 | מלון קרלטון תל-אביב

 

להרשמה לאירוע

 

ליצירת קשר עם המומחים שלנו