This site uses cookies to provide you with a more responsive and personalised service. By using this site you agree to our use of cookies. Please read our PRIVACY POLICY for more information on the cookies we use and how to delete or block them.
מאמרים:

מחשוב ענן מנקודת מבט אסטרטגית

23 יולי 2017

עדי אשר , ראש תחום אסטרטגיית IT ודיגיטל |
 
בקצרה

על אף שהיא נדמית ברורה, מחשוב ענן היא צורת מחשוב מורכבת. היא מאגדת בתוכה מאפיינים טכניים ותפיסתיים שונים להם השלכות משמעותיות על תחומים רבים בחיי היומיום שלנו. אחת המשמעויות החשובות ביותר של מחשוב ענן נמצאת ביכולת הדואליות שלו גם לאגור מידע מכל מקום וגם להזרים את המידע הזה לכל מקום ברחבי האינטרנט. בכך, הוא למעשה מאפשר לארגון להתחבר טוב יותר אל עצמו, על ידי זרימת מידע מהירה, רציפה ואפקטיבית יותר בין הגורמים השונים. היכולת הייחודית הזו לאגירת והזרמת מידע מכל ולכל מקום, מעלה את השאלה האם המונח "מחשוב ענן" אכן מתאר היטב את מהות צורת המחשוב הזו, או שמא היה מתאים יותר לקרוא לה "מחשוב אגמים ונהרות", כפי שמציע הכותב. המאפיינים הייחודיים של מחשוב ענן נוגעים גם בחששות אנושיים, כמו הקושי שלנו לסמוך על שירות שאנחנו לא מבינים או לא רואים פיזית. בכך, הוא נוגע גם בנקודה חשובה בדיון האסטרטגי על שינויים טכנולוגיים בארגונים. ככלל, כשדנים על תפיסת מחשוב מנקודת מבט אסטרטגית, יש לפחות שתי נקודות מוצא - ניתן להתחיל מהשאלות המהותיות של הארגון או מהחידושים הטכנולוגיים עצמם. כך או כך, מניסיוננו, שני ההיבטים מתערבבים יחד מהר מאוד. בבחינת מקרי בוחן אפשריים למעבר אל מחשוב ענן, למשל במשרד החינוך , עולה בבירור כי בעוד השינוי הטכנולוגי אפשרי וישים, הוא חסר ערך אם אינו מלווה בשינוי תפיסתי . כאשר מבינים כי אנחנו, כפרטים, כבר ביצענו את השינוי התפיסתי מזמן, עולה שאלה כמעט מובנית מאליה – מדוע, בעצם, הארגון שלנו לא? 

 

הקדמה

במאמר זה אדון בקצרה ובכמה נקודות על מחשוב ענן מנקודת מבט כוללת, אסטרטגית-ניהולית - מה המשמעות של צורת המחשוב הזו וההשלכה שלה על הפוטנציאל העסקי, מהם השיקולים והשאלות העסקיות שיכולים להוביל לשם, קצת על משמעות השם ואפילו על השינוי שלו. אסיים ב- business case אפשרי ולא שגרתי, למעבר לענן.

מה מקור השם מחשוב ענן ולמה בכלל ענן?

יש כמה גרסאות לעניין השם 'ענן' וכמה אנשים שמבקשים עליו קרדיט:

  1. הביטוי המשמש לאוסף של דברים – ענן של ABC

  2. הסמל לחיבור של הרשת המרוחקת Wide Area Network (WAN)
  3. שני עובדים מחברת המחשוב קומפק, עליה השלום, מתחום השיווק והטכנולוגיה, שיצרו תוכנית עסקית חדשה ב-1996
  4. ב-1997 הוגשה בקשה לסימן מסחר רשום (trademark) בנוגע אל מחשוב ענן בתחום הלימוד המרוחק. הבקשה נדחתה
  5. אריק שמידט, מנכ"ל גוגל, השתמש בו לראשונה בהקשר העכשווי ב-2006, קצת לפני העידן המודרני

כל אחד מוזמן לבחור את הסיפור לו הוא מאמין.

מדיונים, שיחות ויעוץ, נדמה לי שהמשמעות של צורת המחשוב הזו רק נראית ברורה, ולמעשה היא מורכבת מאוד וקשורה למספר מאפיינים, חלקם טכניים וחלקם תפיסתיים.

המאפיינים העיקריים של מחשוב ענן

חלק מהמאפיינים העיקריים של מחשוב ענן הם:

  1. השרתים לא אצלנו – נדרש חיבור מרוחק ולעיתים אנו לא יודעים היכן מאוחסן החומר שלנו

  2. כח המחשוב לא אצלנו – הוא מגיע אלינו דרך חיבור לאינטרנט
  3. כשירות /As a Service  – בדרך כלל אין קניה של רישיונות תוכנה וחומרה, אלא הגדרת הצורך וקבלתו כשירות, ותשלום בהתאם, כשכירת שירות, פלטפורמה או תשתית XaaS
  4. גמישות מיידית – חלק בלתי נפרד מהשירות הוא היכולת להגדיל או להקטין את כמות המשתמשים במערכות ואת כוח המחשוב הנדרש, וכן להתאים את המחיר לפי הצורך
  5. ללא מגבלות – אפשר לקבל, מידית, כמה מקום לאחסון וכוח מחשוב שצריך

למאפיינים לעיל יש השלכות משמעותיות על מספר לא מבוטל של תחומים בחיינו שהמחשוב מלווה (מספר שדי קרוב ל- 100%). לכן, עוד לפני ניתוח המקרה האסטרטגי, ברצוני להגיש לכם כמה דוגמאות להשלכות שיש לטכנולוגיות מחשוב ענן כפי שאנו חווים באופן יומיומי:

  • כח המחשוב בענן מאפשר לטלפון סלולרי לתת שירותים המצריכים כוח מחשוב רב, כמו ניווט משתנה
  • הגמישות מאפשרת לארגון לבדוק ולנסות פלטפורמות ומערכות תוך דקות, בהשקעה כספית נמוכה מאוד
  • שינויים בצריכת המדיה על סוגיה השונים – אפל, נטפליקס, הולו, אמזון ואחרים
  • הפלטפורמות והשירותים המשמעותיים בעולם – גוגל, פייסבוק, אובר, Airbnb, אמזון
  • IOT/E – האינטרנט של הדברים ושל הכל, אין מגבלה לאגור כל מידע, מכל חיישן, בכל מקום
  • יכולת הניתוח של המידע שנאסף הפכה לנגישה יותר – מה שמאפשר לנטפליקס להפיק סדרות על פי תוצאות הניתוחים הרגשיים של הצופים, לאמזון להמליץ לנו על מה לקנות ולפייסבוק וגוגל להציג לנו פרסומות שכאילו נתפרו לצרכים שלנו

היכולת לאגור – ולא רק

נדמה לי שאחת המשמעויות הגדולות ביותר של מחשוב ענן היא היכולת לא רק לאגור מידע מכל מקום, אלא גם להזרים מידע לכל מקום שמחובר לאינטרנט. לא לחבר את הצרכנים יותר טוב למערך המכירות של הארגון, אלא לחבר את הארגון יותר טוב לעצמו. כן, זו לא טעות – לחבר את הארגון לעצמו. כיום, ארגונים רבים מידי עדיין משתמשים במערכות שונות לפיתוח, לכספים, לשיווק, ללוגיסטיקה, לשירות, ולא כולן באמת מחוברות ומעבירות מידע ממערכת למערכת או מאדם לאדם בתוך הארגון.

הערה קטנה, אני מודע לחלוטין למחסני המידע למיניהם, Data Warehouse, ולאופי השימוש בהם. הם היו, ואולי עדיין, הדור הראשון והלא מפותח של יכולות האגירה, הניתוח והשימוש הנתונים.

היום כבר אפשר, די בקלות, לחבר את יחידת הפיתוח של המוצרים לשיווק הארגוני, דרך שימוש ביחידת ה-IT הפנימית, ואפילו לשתף את המידע עם המכירות, השירות ושאר היחידות הרלוונטיות. אחד השמות לתפיסה הזו הוא DevOps.

התיאור שמעיד על המהות

אגירת המידע, ניתוחו ואפשור זרימה ללא הפרעות, יחד עם גמישות והסרה מכבלי החומרה והתוכנה המקובעת, הם הפקטורים המרכזיים בתפיסת המחשוב הזו.

גם בטבע התופעה הזו קיימת, אגירת המים והזרמתם הוא הפקטור המרכזי המאפשר את החיים ושגשוגם. לכן, התיאור הנכון יותר לצורת המחשוב הקרויה "מחשוב ענן", יכול להיות דווקא – מחשוב אגמים ונהרות.

לצערי, המושג Data Lake אינו מושג מקורי שלי, וחלק מהמאפיינים שלו הם היכולת להתמודד עם מידע באופן גמיש, אג'ילי ובתצורה שמתאימה לכל צורך ולכל כלי קיבול – ממש כמו מים.

היכולת לסמוך

מעבר לאתגרים טכנולוגיים ועסקיים, יש עוד פיל בחדר והוא טבוע בנו עמוקות – חוסר היכולת לסמוך על מה שאנחנו לא רואים/מרגישים/מבינים. לזה ניתן להוסיף את העובדה ששירותי מחשוב ענן ניתנים לנו באמצעות מחשבים ולא באמצעות אנשים בשר ודם, מה שכמובן מקשה עלינו עוד יותר -

  • מה המשמעות שהנתונים לא נמצאים בשרת פיזי אצלי במשרד? איפה באמת הבעיה עם זה?

  • האם כשאני משתמש במערכת שירות שיתופית, As a Service, וחולק את המערכת עם עוד ארגונים, הם יכולים לראות את כל הסודות שלי? האם אני יכול לראות את שלהם?
  • למי אני פונה כשאין לי חיבור לאינטרנט?
  • איך אני יכול לסמוך על יציבות הפלטפורמה אם הטכנאי שלי לא מחזק לה את הברגים?
  • מי למעשה שולט בנתונים שלי?
  • מי שומר על הנתונים שלי?

למרות שלכל אחת מהשאלות יש סדרה שלמה של תשובות טובות, עדיין יש צורך בדיון מעמיק על נושאי האמון והיכולת לסמוך על מערכות מחשוב מרוחקות, הנשלטות ומתוחזקות על ידי אנשים שאנחנו לא מכירים – כמו מחשוב ענן.

משרד החינוך כמקרה מבחן אפשרי

לצורך המחשה מעמיקה יותר, מעניין אותי לקחת מקרה אפשרי של מעבר אל מחשוב ענן. במקום לדון שוב בארגון העסקי – נדון במשרד החינוך ובשינוי אפשרי בתפיסה שלו.

כאשר שואלים איך אפשר להשתמש בטכנולוגיה ככלי למידה, איך אפשר להיעזר במחשב בכיתת לימוד או איך אפשר לשלב סרטונים בתוך ספרי לימוד - התשובות שנקבל תהיינה תשובות מעניינות, בעיקר מבחינה טכנולוגית. יהיו שם אתרי אינטרנט, ספרי לימוד דיגיטליים, מחשבים ניידים, מצגות פאוור פוינט ואולי אפילו מערכות LMS.

אולם, התשובות האלו יכולות להוביל רק להתקדמות מסוימת. קרי, לא יהיה כאן שינוי תפיסה אמיתי.

בשביל שינויי תפיסה כדאי לשאול עוד כמה שאלות, למשל:

  1. איזו חוויית לימוד רוצים לספק לתלמיד?
  2. איזו חוויה רוצים לספק להורה?
  3. איזו חוויה רוצים לספק למורה, למנהל בית הספר, למנהלים אחרים?
  4. איך אפשר להנגיש את חומרי הלימוד בכל רגע?
  5. איך אפשר לדעת בדיוק איפה נמצא כל תלמיד?
  6. איך ניתן לנהל כיתה בה כל תלמיד לומד משהו אחר, ובכלל, לתת לכל תלמיד מה שהוא צריך ובכל מקום בו הוא נמצא?
  7. איך מנהלים פרויקטים לימודיים של תלמידים, של כיתות, של בית ספר, של עיר?
  8. מבחינת חומרי לימוד - איך מספקים רק את מה שצריך, במועד שצריך, למי שצריך?
  9. מה הטכנולוגיה המינימלית לה נזקקים?
  10. איך אפשר לחבר את הספקים השונים של מערכת החינוך, אנשי החינוך, ההורים והתלמידים, כך שסוגי המידע השונים יזרמו מישות לישות ללא הפרעה?
  11. איך אפשר לאגור את כל המידע האישי, והקולקטיבי, בכל המקצועות ולנתח את התהליכים השונים מעבר למבחן התוצאה?
  12. מה המודל הכלכלי הנכון?
  13. איך אפשר לנתח לא רק את העבר הלימודי, אלא לנסות ולחזות מה כדאי לשפר בעתיד, בהסתברות כזו או אחרת?
  14. איך אפשר לדעת, אמפירית, מה באמת משפיע על מה? מה באמת יכול לתרום להיותו של התלמיד אדם חושב, יצירתי, שיכול למצות את פוטנציאל הכשרונות שלו?
  15. והכי חשוב, איך מנטרלים את התירוץ האולטימטיבי - "שכחתי את הספר בבית הספר", או "שכחתי את השיעורים בבית"?

 אני מניח שאנשי מקצוע שונים יכולים לשאול עוד שאלות, אפילו טובות יותר, ולענות שלל תשובות מעולות שיובילו לפיתוחים ושינויים טכנולוגיים. אני יכול להניח, במידה רבה מאוד של ביטחון, שהמכנה המשותף לכל השינויים האפשריים תהיה אותה תפיסת מחשוב שמאפשרת להזין את כולם ולשגשג – מחשוב האגמים והנהרות, שעדיין מכונה בטעות 'מחשוב ענן'.

 

משינוי טכנולוגי לשינוי תפיסתי

במקרה זה, של חינוך ולימוד, מתחילות כמה יוזמות לפלטפורמה שכזו, כמו 'אופק' של מט"ח. זה לא העניין, משום שאין כאן שינוי תפיסה, אלא רק שינוי טכנולוגי מסוים.

כשדנים על תפיסת מחשוב (מחשוב ענן ובכלל) מנקודת מבט אסטרטגית, אפשר להתחיל לפחות משתי נקודות מבט – האחת יוצאת מתוך השאלות המהותיות של הארגון, והשנייה יוצאת מהאפשרויות הטכנולוגיות החדשות.

בדיונים שאנו מנהלים במסגרת בניית אסטרטגיית IT ודיגיטל, ראינו שכמעט לא משנה מאיזה נקודה מתחילים את הדיון, כי מהר מאוד מתחילים לשלב את הטכנולוגיה והמהות האסטרטגית יחד. לאחר שמתעייפים מהדיון, מחפשים בגוגל, מזמינים כרטיס טיסה באתר חברת התעופה, מזמינים דירה ב-Airbnb ומונית ב-Uber, מנווטים ב-Waze, קונים ב-Amazon ומספרים לחברים ב-Facebook.

כלומר, אנחנו כבר מזמן שם. אז איך זה שהארגון שלנו עדיין לא?


 

צרו קשר עם המומחים שלנו לאסטרטגיית IT ודיגיטל