מאמרים:

איך לבחור את טכנולוגיית הפרופטק הנכונה ליישום בארגון?

30 יוני 2021

שחר זיו, שותף מנהל |
רותם זילבר, דירקטור, BDO Consulting, Corporate Finance |

ענף הבניה נחשב לאחד הענפים המסורתיים מבחינת פעילותו. מחקר שנערך ב-2016 מדד את ההתקדמות הדיגיטלית ב-22 ענפים ומצא כי ענף הבניה השתלב במקום ה-21 מעל חקלאות וצייד. למרות שהרבה השתנה בחמש השנים האחרונות ובייחוד בישראל כאשר יותר ויותר חברות מאמצות טכנולוגיה בתחום הבניה, התכנון והניהול, נתקלות חברות רבות אחרות בקושי באימוץ הטכנולוגיה המתאימה לפעילותן.

במובנים רבים בנייה היא מועמדת אידאלית לטרנספורמציה דיגיטלית. פרויקטים של בניה מורכבים מחיבור של מהנדסים, יועצים, קבלנים, אנשי סחר, בעלים ואדריכלים שעובדים יחד כדי לבנות את הנכס. התקשורת היא באמצעות טלפונים ואימיילים והתיעוד מתרחש על הנייר. שיתוף הפעולה שהוא החלק חשוב בכל פרויקט עשוי להיפגע.

היבט נוסף של יישום טכנולוגיה נמצא בתהליכי הבניה. בתוך הפרופטק, קיימת נישה של הקונסטרקשן טק ה-CONTECH שמתמקד ביעילות הבניה ומסייע לחברות הבניה לפתור את בעיית השוליים הפיננסים הצרים. כאשר משלבים נכון טכנולוגיה לתהליכי הבניה היא מסייעת בשיפור היעילות, שמירה על לוח הזמנים של הפרויקט והקטנה של חריגות פיננסיות ולא פחות חשוב איכות ובטיחות.

הערך הוא לא רק בשורה התחתונה. CONTECH מבצע אוטומציה של משימות ידניות ומשחרר משאבים לטובת השקעה באסטרטגיה ופיתוח ערוצי צמיחה חדשים. CONTECH מכסה קבוצה מגוונת של טכנולוגיות הפותרות מספר עצום של אתגרים והפתרונות שהיא מציעה ממשיכים להתרחב.

חברות בניה המעוניינות לאמץ יכולות טכנולוגיות חדשות מתקשות לזהות איזה פתרון הוא המתאים להן. בעלים של חברות בניה רבות מעדיפים לבחור בטכנולוגיות שפותרת בעיה נקודתית מאשר טרנספורמציה דיגיטלית בהיקף מלא. שיטה זאת מסייעת לחברות לבחור פתרונות שמתאימים להיקף ולתקציב של הפרויקטים שלהם.

אימוץ טכנולוגיות על ידי חברות הבניה ניתן לחלק לשלוש גישות. המאמצים המוקדמים – חברות שפועלות באופן שוטף לאיתור טכנולוגיית  CONTECH חדשה ולשלב אותה בפעילות לפני המתחרים. תפיסה זאת משקפת סיכון אבל היא מסייעת לחברות אלו לבדל את עצמן מהר אל מול המתחרות. תפיסה נוספת היא העוקבים המהירים- חברות אלו מעריכות טכנולוגיה ומאמינות ביכולתה לחזור לעסק להישאר תחרותי אך מעדיפה ללמוד מההצלחות והכישלונות של עמיתים לפני היישום. גישה זו רווחת בקרב חברות בניה קטנות עד בינוניות. עמדה נוספת היא הספקנים שלתפיסתם אין צורך לתקן את מה שלא מקולקל. הם רואים את הסיכון להחמיץ הזדמנות אבל סבורים שיש לגשת לשינוי בזהירות. ובעיקר לוודא שטכנולוגיה עוזרת בצורה מובהקת לעסק ומדגימה החזר השקעה מהיר.

אחת הטכנולוגיות המעניינות שמביאה מהפכת ה- CONTECHונמצאת ביישום מתקדם הינה מידול המידע של הפרויקט (BIM – building information modelling). היישום בפועל של הטכנולוגיה משמעו יצירה של מודל D3 של הבניה שמדגים את כל הפרטים הקשורים ביישום הפרויקט. המשקיעים יכולים לזהות מוקדם השלכות של החלטות ולבצע את ההתאמות. מודל דיגיטלי של הפרויקט אינו מסתכם רק בהדגמה ויזואלית שלו אלא מכיל את האינפורמציה שקשורה אליו כמו למשל מערכות התאורה, אינסטלציה, מיזוג אוויר וכאשר המידע משנה המודל מתעדכן. כך לדוגמא החלטה לגבי סוג החלונות בבניין מציגה את האופן שבו היא משפיעה על עלויות החומרים, כוח העבודה, לוח הזמנים של הפרויקט ועומס הטמפרטורה על הבניין.

ריכוז המידע ומעקב שוטף אחריו מייצר מקור מידע אחיד לגבי התקדמות הפרויקט  ומאפשר לחבר בין בעלים, יחידות הביצוע וקבלני משנה ולבצע את התאמות נדרשות במהלך הפרויקט.  בשלב ביצוע הפרויקט, מנהלי הפרויקט יכולים לשלוט בצורה רציפה בכל האספקטים של המודל ולקבל השלכות של החלטות מה שמאפשר להם לבצע שינויים יותר בקלות, להזיז משימות בין הצוותים ולנהל באופן הדוק את המשאבים. המשמעות היא יכולת לחזות בצורה מדויקת יותר ולבצע התאמות מדויקות יותר לתמחור ותזמון תוך מזעור עיכובים ועלויות חריגות. באמצעות מודל כזה ניתן להמשיך ולנטר את הפרויקט גם לאחר שהבניה נגמרה במעקב השוטף אחרי ניהול הבניין, לקראת שיפוצים בבניין  ועוד.

על מנת לבחור את טכנולוגית הפרופטק הנכונה בארגון יש לבחון את הטכנולוגיה על פי מספר אספקטים . השלב הראשון הוא הזיהוי של נקודות הבעייתיות שהשימוש בטכנולוגיה הספציפית יכול לפתור. השלב השני הוא הערכת ההתאמה של הטכנולוגיה ליישום בעסק. האם היא פותרת את האתגרים? האם היא מתאימה לתרבות ולערכים של העסק? האם זה משפר את השורה התחתונה. השלב השלישי הוא התשתית – כמה זמן ייקח ליישם את הטכנולוגיה? ולבסוף ביצוע תהליך העדפה ובחינה איזה מבין הטכנולוגיות שיכולות להתאים לארגון תואמות את היעדים האסטרטגים. היבט חשוב נוסף הוא בחינה של מעטפת ההדרכה של יישום הטכנולוגיה שתסייע לתקשר אותה בצורה טובה ביותר לעובדים ולהכשיר אותם להשתמש בה ובכך להטמיע אותה על הצד הטוב ביותר בארגון.

בשוק הישראלי אנחנו רואים יותר ויותר חברות שמיישמות טכנולוגיות אלו על מנת לייעל ולחזק את הפעילות. במפגש חדשנות שערכנו לאחרונה שוחחנו עם חיים פייגלין יו"ר צמח המרמן שדיבר על ההחלטה שלהם להשקיע בחברת סייפגארד על מנת להעלות את רמת הבטיחות באתרי הבניה של החברה. צחי פז – מנכ"ל סייפגארד ציין כי כיום סייפגארד פעילה ב-750 אתרי עבודה החל מהתקנת מעלית, כביש, תשתית רכבת, מנהרה או בנין רב קומות. על פי נתוני החברה בשנת 2017 תרמו לקוחות סייפגארד 30% מהיקף הנפגעים בענף הבניה בישראל והיום פחות מ 10%. ניתן לטעון כי לקוחות אלו עושים צעדים משמעותיים נוספים אולם ההשפעה של כל התהליכים האלו באה לידי ביטוי בתוצאות של אכיפת סדר יום הניטור שיישום הטכנולוגיה מפעיל בשטח.

לסיכום: השוק הישראלי, שנחשב לפתוח לאימוץ טכנולוגיות, מהווה כר פורה להרחבת השימוש  בטכנולוגיות בעלות ערך מהותי לפעילותן של חברות רבות. שילוב טכנולוגיה בשלב התכנון יאפשר לשפר את פיריון הענף ועם כניסת שימוש בטכנולוגיה, כמו מנופים ורובוטים, ייתכן ואף תתאפשר ספיגה של עלויות הקרקע והוזלה של העלויות לצרכן. הרחבת השימוש ב-BIM שנמצא בשימוש באירופה ובאנגליה, וב-CIM המשמש להדמיית ערים, הינה בעלת פוטנציאל גבוה למימוש בישראל. טכנולוגיות אלו אף נהנות מרוח גבית בעולם מהרגולטור. יצירת סימולציות כאלו המשלבות תובנות תפעוליות ופיננסיות ישפרו משמעותית את הענף בעתיד.
 

המאמר פורסם ב- TheMarker Labels פרופטק
 

ליצירת קשר עם המומחים שלנו >>