This site uses cookies to provide you with a more responsive and personalised service. By using this site you agree to our use of cookies. Please read our PRIVACY POLICY for more information on the cookies we use and how to delete or block them.
מאמרים:

?עד כמה הארגון שלכם עמיד לקשיי פרויקט דיגיטלי חדש

15 ינואר 2020

יעל קנדר , מנהלת BDO Digital |

אם היה צריך לבחור מילה אחת שתשמש לנו כמצפן לשנת 2020, הייתי בוחרת את המילה: Resilience. מה זה בעצם Resilience? אפשר להגיד שזו היכולת להתאושש במהירות מקשיים. ואם ניקח את המילה הזו לקונטקסט העסקי שלנו, נוכל לשאול את עצמנו עד כמה הארגון שבו אנו נמצאים עמיד לקשיים כשאנו נכנסים לפרויקט דיגיטלי חדש.

ובשתי מילים: עמידות לחדשנות.

המילה הזו Resilience (בפן האישי) מורכבת מ-5 פילרים:

1. מודעות עצמית (self-awareness)

2. מודעות (mindfulness)

3. טיפול עצמי (self-care)

4. מערכות יחסים חיוביות (positive relationships)

5. מטרה (purpose)

כשאנו מטפחים את המיומנויות מעלה בתוך הארגון, אנחנו הופכים אותו ליותר גמיש לשינויים ולתרחישים חדשים, לא משנה מה הם.

שתי דוגמאות להמחשה:

האפליקציה במיליון שקל -

בשבוע שעבר פגשתי מנכ"ל של חברה שסיפר על רעיון מעולה לשירות הניתן באמצעות אפליקציה. כל היושבים בחדר הסכימו כי זה אחד הרעיונות היותר טובים שהם שמעו. לאחר שצננו קצת את ההתלהבות, הסתבר כי הם כבר ניסו לפתח את האפליקציה האמורה ונתקעו איפשהו בדרך לאחר שצצו מספר קשיים שלא חשבו עליהם לפני. מיליון שקל הושקע בפיתוח ואז הוחלט לעצור. באמת שהיה לי קשה להסתיר את האכזבה שלי וכמה שלא ניסיתי להסביר למה כן ניתן לבצע את המשימה הזו וגם להצליח, נדמה היה שאת ההחלטה הזו כבר לא ניתן לשנות.

מרקטיננג אוטומיישן 2.0 -

אחת מהחברות המבוססות במשק ניסתה לפני מספר שנים, כמו רבים וטובים, להטמיע מערכת של מרקטיננג אוטומיישן. במהלך התהליך נוצרו קשיים, העלויות נערמו, ה-ROI שאנחנו כל כך אוהבים לחפש לא פוצח והוחלט לזנוח את הפרויקט ולסווג אותו במחלקת הכישלונות הארגונית. ובכל פעם, שמישהו מציע איזה רעיון חסר סיכוי, אומרים לו: עזוב, זה כמו הפרויקט של המרקטיננג אוטומיישן, לא יצליח.

כמה דרכים לאיך נשפר את הResilience הארגוני שלנו עבור פרויקטי דיגיטל חדשים (ובכלל):

1. עבודה בהתייעלות תוך בחינת הזדמנויות צמיחה חדשות - הרבה פעמים התייעלות, תוכל לפנות תשומות להכלה של פרויקטים חדשים בחברה. הטיימס, לדוגמא, עבר בזמנו למנוי דיגיטלי ופינה תשומות לטובת דברים אחרים.

2. איזון בין מהלכי טווח קצר לבין מהלכי טווח ארוך - בכל תוכנית שנתית צריך לשים לב שיש תמהיל שחלקו מיועד לטפל בבעיות הבוערות כרגע (איך נסגור את השנה ונעמוד ביעדים) וחלקו מיועד להשקעה בפרויקטים שהROI שלהם לא יהיה מוכח השנה (ואולי גם לא בשנה הבאה) אבל יש בהם ערך חדשני. כשחושבים על המותג והאם הוא יישאר פה ב2030, לפתע יהיו כמה פרויקטים נדרשים. ניתן להיעזר ב- kano model בשביל לבחון את תמהיל הפרויקטים שאתם מתכננים לשנה.

3. השקעה (אמיתית) באיך הארגון אוסף ומנתח את הדאטה שלו - שימוש נכון וחכם בדאטה שלכם, הרבה פעם תסייע בתעדוף ובפיצוח השירות/מוצר/הפרויקט הבא שאתם צריכים לעשות.

4. השקעה בערכים ותרבות ארגונית - ולא הפוסטרים המשוכפלים שמדביקים על קירות עם ציטוטים של סטיב ג'ובס אלא משהו אותנטי שלכם שמייצר כוכב צפון ומוריד את מקדם הציניות. בחברת Zalando המצליחה, לדוגמא, עשו מהלך משמעותי בשביל לייצר מיקוד סביב ערכים וצורות עבודה חדשות בחברה כי הם הבינו שמשם יבוא היתרון התחרותי שלהם.

5. העברת הפוקוס ממומחים פרטניים לעבודה בצוותים - חברת פורד השקיעה 15! שנים במחשבה על איך לפתח חדשנות על ידי שילוב צוותים שכללו מומחיות מגוונת והקמת מעבדות חדשנות ייעודיות, החברה הקטינה את הזמן והכסף שהושקעו בפיתוח מוצרים חדשים תוך שהיא הופכת לשחקן מוביל בפתרונות ניידות עתידית.

אם תבחרו לקחת דבר אחד מכל מה שכתבתי, אז שיהיה זה האיזון בין הטווח הקצר לטווח הארוך. דאגו לכך שיהיה תחתיכם לפחות פרויקט אחד שהוא צופה פני עתיד ולא בא להרוויח כסף לחברה מחר בבוקר.