This site uses cookies to provide you with a more responsive and personalised service. By using this site you agree to our use of cookies. Please read our PRIVACY POLICY for more information on the cookies we use and how to delete or block them.
מאמרים:

הצעת ה-OECD לגבי שיטת חלוקת הרווח בארגון רב לאומי והטלת מס מינימום

04 דצמבר 2019

אייל רובין , שותף, ראש אשכול המיסים |
טארק דיביני , שותף, מיסוי תאגידים, מיסוי נדל"ן |

במסגרת תכנית ארגון ה-OECD להילחם בתכנוני מס רב לאומיים (כרגע בהתמקד בכלכלה דיגיטלית), פורסמו לאחרונה שתי הצעות מרחיקות לכת, האחת לשינוי במודל חלוקת הרווח בארגון רב לאומי, והשנייה למנגנון המטיל מס מינימלי כולל על ארגון רב לאומי.

על פי ההצעה הראשונה, חלוקת הרווח בין מדינות תושפע, בין השאר, מהמקום בו נמצאים המשתמשים (users participation – למשל ניתן יהיה להטיל מס על אתר אינטרנט זר בישראל, במקרים מסוימים, כאשר המשתמשים בישראל), ממיקום הקניין הבלתי מוחשי השיווקי של הקבוצה (Marketing intangibles – למשל מיקום הבעלות על המותג של הקבוצה הרב לאומית), ומיקומה של נוכחות כלכלית משמעותית (Significant economic presence). מטרת ההצעה היא להתייחס לעסקים מוטי כלכלה דיגיטלית, ובתוך כך, למיקום המשתמשים תהיה השפעה משמעותית על חלוקת הרווח בין המדינות. בנוסף, קיימת כוונה כי שיטת חלוקת הרווח המוצעת, תגלוש גם לתחומים נוספים. מעבר לשינוי שיטת חלוקת הרווח, ההצעה מאפשרת יצירת זכות מיסוי – Nexus rule (במדינה מסוימת), אשר אינה מבוססת רק על נוכחות פיזית (על פי כללי מוסד הקבע הקלאסיים), אלא על קיומה של פעילות מכירתית מסוימת – קיומו של קהל לקוחות.

שיטת חלוקת הרווח החדשה תתבסס על 3 שלבים. שלב א' – ייחוס חלק מהרווח / ההפסד הקבוצתי על פי מיקום הלקוחות / המשתמשים. שלב ב' – ייחוס חלק מהרווח / ההפסד הקבוצתי לפעילות רוטיניות המבוצעות בקבוצה (למשל שיווק והפצה), ויתרת הרווח / ההפסד הקבוצתי תיוחס בשלב ג' על פי כללי מחירי העברה מוכרים ומקובלים.

שיטת חלוקת הרווח החדשה, מעוררת קשיים רבים, החל מזיהוי סט הכללים אשר יקבעו את הרווח הקבוצתי לחלוקה (האם הרווח ייקבע לפי כללי IFRS, GAAP וכו') וכלה בשאלות לגבי אופן היישום.

מטרת הצעה השנייה היא למנוע מארגונים רב לאומיים להסיט רווחים למשטרי מס נמוכים או משטרי מס בהם לא מוטל מס בכלל. ההצעה מבוססת על מספר עקרונות עיקריים:

עיקרון אחד מכוון למיסוי הכנסותיו של ארגון רב לאומי אשר מוסו בשיעור מס אפקטיבי נמוך מאד או לא מוסו בלבד (an income inclusion rule). למשל, במידה שחברה ישראלית מחזיקה בחברה בת זרה אשר מוסתה בשיעור מס נמוך מאד במדינת התאגדותה, יוכלו רשויות המס בישראל למסות את הכנסתה של החברה הזרה עד לשיעור מס מינימלי. העיקרון האחר, כולל קביעת מנגנון למניעת מיסוי נמוך של חברות קשורות בארגון רב לאומי, ובמסגרתו מוצעים כללי ניכוי במקור או מניעת התרת הוצאה המשולמת לישות משפטית הכפופה למשטר מס בשיעור נמוך מאד. עיקרון נוסף, מתייחס להמרת פטורים ממס הניתנים על ידי מדינה מסוימת למנגנון של זיכוי ממס, במצב שבו ההכנסה שהופקה במדינה ב' ואמורה להיות פטורה במדינה א', לא תהנה מהפטור ותהייה כפופה למשטר של זיכוי ממס במדינה א'.

כאמור, שלושת העקרונות מכוונים להטלת מס מינימום על ארגון רב לאומי, אך נראה כי הדרך ליישום אינה קצרה, שכן עולים קשים רבים ביישום. חשוב לציין כי הרוח נושבת לכיוון הרחבת תחולת ההצעות המובאות לעיל לתחומים נוספים ולפיכך מומלץ לבחון את השלכותיהן האפשריות בהקדם.

 

צרו קשר עם המומחים שלנו למיסים >>