במסגרת התמודדותה של רשות המיסים בתופעת "חברות הארנק", חוקק במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 תיקון מס' 235 לפקודת מס הכנסה, אשר נכנס לתוקף ביום 1.1.2017. במסגרת התיקון חוקק, בין היתר, סעיף 3(ט1) לפקודה המסדיר את אופן הטיפול המיסוי במשיכות כספים מחברה על ידי בעל המניות המהותי בה ו/או בהעמדת נכס של החברה לשימושו של בעל המניות המהותי. ביום 23.8.2017 פרסמה רשות המיסים את חוזר מס הכנסה מספר 07/2017, להלן עיקריו:
- משיכת כספים מחברה על ידי בעל מניות מהותי (מי שמחזיק ב-10% ומעלה מהזכויות בחברה) או קרובו או העמדת נכסי החברה לשימושם (רשימה סגורה של נכסים הכוללת דירה שהשימוש בה הוא לצרכיו הפרטיים של בעל המניות ולרבות תכולתה, כלי טיס וכלי שיט שעיקר שימושם הוא פרטי או חפצי אומנות ותכשיטים), תיחשב כהכנסה מדיבידנד (אם היו רווחים בחברה), כהכנסת עבודה (אם התקיימו יחסי עובד-מעביד) או כהכנסה מעסק או משלח יד, בהתאם לעניין, בידי בעל המניות המהותי, אלא אם כן שולם עליה מס.
- יובהר כי סעיף 3(ט1) לפקודה מתייחס לבעל מניות מהותי, כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה, ואינו מבחין בין בעל מניות שהינו יחיד לבין בעל מניות שהינו חבר בני אדם. יחד עם זאת, לא כל הוראות הסעיף רלוונטיות לבעל מניות שהינו חבר אדם, ובמיוחד מקום שמדובר במשיכה מחברה תושבת ישראל החייבת במס חברות על ידי בעל מניות תושב ישראל שהינו חברה החייבת גם כן במס חברות בישראל.
- משיכת כספים מחברה בסכום מצטבר העולה על 100,000 ₪ כוללת, בין היתר, הלוואה, השאלה, חוב אחר, מזומנים, ניירות ערך, פיקדונות וכל ערובה אחרת שהועמדה על ידי החברה כבטוחה לטובת בעל המניות המהותי. עם זאת, חוזר מס הכנסה מחריג מתחולתו ערבות כללית (ללא שעבוד ספציפי) שנתנה החברה לטובת בעל המניות, ואשר בעקבותיה לא חלה כל מגבלה על נכסי החברה. עוד יצוין כי העמדה של נכס שבבעלות החברה נחשבת כמשיכה מחברה, אולם העמדת נכס כאמור אינה נחשבת למכירה והנכס נשאר בבעלות החברה.
- משיכה מחברה יכולה להתבצע גם בעקיפין, לדוגמה כספים שנמשכו על ידי בעל המניות מחברה בת ולא ישירות מהחברה בה הוא מחזיק, הלוואה לחברה אחות (אותו בעל מניות מהותי בשתי החברות) או הלוואה מחברה לשותפות בה שותף בעל המניות המהותי. עם זאת, הלוואה לחברה שאינה תאגיד שקוף אשר משמשת לתכלית כלכלית בחברה מקבלת ההלוואה, לא תחשב כמשיכה בעקיפין.
- סעיף 3(ט1) לפקודה לא יחול על משיכות שחויבו במלוא המס בידי בעל המניות טרם מועד החיוב, כגון משכורת שחויבה במס או דיבידנד שחולק ומוסה בידי בעל המניות.
- מועד החיוב בידי בעל המניות יחול בתום שנת המס שלאחר שנת המס בה נמשכו הכספים.
- כספים שהושבו לחברה עד מועד החיוב ונמשכו מחדש בתוך שנתיים ממועד ההשבה, לא ייחשבו ככספים שהושבו, עד גובה הסכום שנמשך, אלא אם הכספים נמשכו מחדש באופן חד פעמי והוחזרו בתוך 60 ימים. אם יימשכו הכספים מחדש, אירוע המס ייגזר מתאריך המשיכה המקורי.
- נכס שהועמד לרשות בעל המניות המהותי או קרובו והושב לחברה עד מועד החיוב, ולאחר מכן הועמד לשימושו מחדש בתוך שלוש שנים ממועד ההשבה, לא ייחשב כנכס שהושב. אם הועמד הנכס לשימוש מחדש אירוע המס ייגזר מתאריך העמדת הנכס לראשונה לשימוש בעל המניות.
- סכום ההכנסה ממשיכה מחברה יכלול את סכומי המשיכות במישרין ובעקיפין בערכי מועד החיוב, מהם ניתן לנכות יתרת זכות של בעל המניות המהותי כפי שהיא מופיעה בדוח על המצב הכספי של החברה ממנה בוצעה המשיכה. יצוין כי הון מניות, פרמיה וקרנות אחרות בהון החברה לא יחשבו כיתרת זכות. כמו כן, ניתן לנכות את סכום ההלוואה שנטלה החברה מתאגיד בנקאי לתקופה של שנתיים לפחות שסכום ההלוואה עבר תוך 60 יום לבעל המניות והוא נושא בכל עלויות ההלוואה.
סוגיות המס הנזכרות במידעון מובאות באופן כללי ותמציתי, ונועדו להפניית תשומת לב בלבד. אין לראות במידעון משום תחליף לחוות דעת ואין להסתמך על תוכנו ללא קבלת ייעוץ ספציפי.
צרו קשר עם המומחים שלנו למיסים
הירשם לניוזלטר ולעדכונים אחרונים מ BDO זיו האפט
Please fill out the following form to access the download.