בפרשת קרן (ע"א 6952/15) המחלוקת העיקרית נסובה סביב השאלה כיצד יש למסות אופציות בלתי סחירות שהוענקו לדירקטור בתמורה לפועלו בחברה, בהתאם להוראות סעיף 3(ט) לפקודה, בתקופה שקדמה ליום 1.1.2003.
פרופ' קרן הינו רופא מומחה בתחום הקרדיולוגיה, עובד בבית חולים איכילוב במקביל לעבודתו בקליניקה פרטית ומכהן בתפקידים שונים באוניברסיטת תל אביב ובהסתדרות הרפואית. כמו כן, שימש פרופ' קרן כדירקטור בחברת תרו תעשיה רוקחית בע"מ, חברה ציבורית אשר מניותיה נסחרות בבורסה בניו יורק (להלן: "החברה"). במסגרת פעילותו זו, השתתף פרופ' קרן הן בישיבות הדירקטוריון והן בישיבות ועדת הביקורת של החברה, ובתמורה קיבל אופציות בלתי סחירות לרכישת מניות החברה, נוסף על קבלת תגמולים בגין השתתפותו בישיבות הדירקטוריון. בסמוך למועד פקיעת האופציות, מימש פרופ' קרן את מלוא האופציות שהוקצו לו, המיר אותן למניות החברה ודיווח על אירוע מימוש האופציות כרווח הון בדוח שהגיש לרשויות המס. פקיד השומה דחה את שומתו העצמית של פרופ' קרן, בסברו כי על אירוע המימוש חלות הוראות סעיף 3(ט)(1)(ב) לפקודה, לפיהן יש למסות את ההכנסה במועד המימוש כאירוע מס שמקורו בסעיף 2(1) לפקודה, שעניינו בהכנסה פירותית מעסק או ממשלח יד (מתן שירותי ניהול לחברה) ולא ברווח הון. נוכח האמור טען פקיד השומה, כי רק לאחר מימוש האופציות הופכות המניות לנכס הון חדש, שעל הרווח המופק ממנו, בעת מכירתו, יש לשלם מס רווח הון. פרופ' קרן ערער על השומות בפני בית המשפט המחוזי אשר קבע, כי יש למסות את קבלת האופציות כהכנסה פירותית לפי סעיף 2(10) לפקודה כבר במועד ההקצאה, ואילו במועד מימוש האופציות יש לסווג את אירוע המס כרווח הון.
בית המשפט העליון הפך את פסק דינו של בית המשפט המחוזי וקבע כי יש לנקוט בפרשנות המרחיבה של סעיף 3(ט)(1)(ב) לפקודה ולפיה לא רק הכנסה מעסק או ממשלח יד תמוסה בהתאם להוראות סעיף, אלא כל הכנסה המתקבלת בתמורה למתן שירות. פרשנות זו עולה בקנה אחד עם תכלית ההסדר שבבסיס הסעיף. נוסף על כך, בית המשפט בחן מבחינה מהותית את תפקיד הדירקטור ומערכת היחסים השוררת בינו לבין החברה, והגיע לכלל מסקנה כי אין כל מניעה להכללת דירקטורים בגדר קבוצות נותני השירותים. בית המשפט נימק קביעה זו בכך שגם הכנסות שנתקבלו בתמורה למתן שירותים, שלא בהכרח היו מסווגות כהכנסות מעסק או ממשלח יד (כפי שדורש סעיף 3(ט) לפקודה), עשויות להיחשב כהכנסות עליהן חל סעיף 3(ט) לפקודה. כלומר, גם אם הדירקטור אינו מוגדר כעובד, הזיקה המהותית והמשפטית ההדוקה בינו לבין החברה מייחדת לו מקום שאינו נפרד מהחברה. לפיכך נקבע כי האופציות שהוקצו לפרופ' קרן ייכנסו לתחולת סעיף 3(ט) לפקודה.
בית המשפט העליון אבחן את עניינו של פרופ' קרן מהעניין שנדון בפרשת יאיר דר, עליה הסתמך בית המשפט המחוזי באמצו את הפרשנות המצמצמת של סעיף 3(ט) לפקודה, וקבע כי כאשר מדובר בהקצאת אופציות סחירות, מועד הטלת המס הינו כבר במועד ההקצאה, שהרי האופציות הסחירות הינן בבחינת נכס שווה כסף שניתן לממשו באופן מיידי וללא כל קשיי מדידה. לעומת זאת, בעניינו של פרופ' קרן מדובר באופציות בלתי סחירות במועד הקצאתן בשל מגבלות עבירות שחלו עליהן, ואשר על כן יחול בגינן מס פירותי מלא רק במועד המרת האופציות למניות אשר יחושב לפי שווי המניות בבורסה במועד המרתן למניות בניכוי תוספת המימוש. בית המשפט העליון המשיך ודן בשאלת החבות במס וקבע כי הוראות סעיף 3(ט) לפקודה יחולו על האופציות שאינן סחירות וכתוצאה מכך הכנסתו של פרופ' קרן מהקצאת אופציות תמוסה בשתי פעימות: במועד המימוש – כהכנסה ממשלח יד על פי סעיף 2(1) לפקודה, מכוח סעיף 3(ט) לפקודה (בניכוי תוספת המימוש); ובמועד מכירתה – בתור רווח הון לפי חלק ה' לפקודה.
סוגיות המס הנזכרות במידעון מובאות באופן כללי ותמציתי, ונועדו להפניית תשומת לב בלבד. אין לראות במידעון משום תחליף לחוות דעת ואין להסתמך על תוכנו ללא קבלת ייעוץ ספציפי
צור קשר עם המומחים שלנו למיסים
הירשם לניוזלטר ולעדכונים אחרונים מ BDO זיו האפט
Please fill out the following form to access the download.