This site uses cookies to provide you with a more responsive and personalised service. By using this site you agree to our use of cookies. Please read our PRIVACY POLICY for more information on the cookies we use and how to delete or block them.
מאמרים:

הצעדים החדשים של משרד האוצר בתחום המס העקיף

14 יוני 2020

אילת יצחקי , שותפה, מיסים עקיפים |

באווירת קורונה, והמלצת ארגון ה OECD, נקטו מדינות רבות בצעדי הקלות משמעותיים. ביניהם, הפחתות מע"מ ומסי יבוא על ציוד רפואי כמכונות הנשמה, ערכות בדיקה וכן מתכלים כגון מסכות ואלכוג'ל. וזאת, בכדי לאפשר למלכר"ים שמקבלים ציוד רב כתרומות, לייבא אותו בפטור ממסים עקיפים. בנוסף, הופחתו שיעורי מע"מ במדינות רבות, להוזלת מחירים לצרכן הסופי, תוך יצירת תנאי תחרות שווים לכלל הספקים. ננקטו צעדי הקלות תזרים, הקלות בהזדכות על מסים עקיפים בגין חובות אבודים, ועוד.
 

מה קורה בישראל?

רגע לפני פקיעת תוקף הצו הזמני של שר האוצר כחלון, לעניין ביטול מסי יבוא על שורה של מוצרי צריכה, נתבשרנו על החלטה על הפיכתו לקבוע, וביטול המכס ומס הקנייה על שורה ארוכה של מוצרים. מדובר על הפחתת מסי יבוא בשיעורים הנעים בין 6% ל- 30% על מוצרים כגון טלפונים סלולריים, הנעלה, הלבשה וטקסטיל, אלקטרוניקה בידורית, מוצרי חשמל ביתיים, צעצועים ומשחקים, תמרוקים, מוצרים לתינוקות, מסגרות ועדשות למשקפיים. היקף ההטבה כ-1.45 מיליארד שקלים בשנה. 

ניסיון העבר מלמד, כי הפחתת מסי יבוא, לרוב לא מגולגלת במלואה לצרכנים, וחלק מההפחתה נשארת "בכיסו" של היבואן. ואולם, עפ"י פרסומי האוצר, ההחלטה לבטל באופן קבוע את המכסים התבססה על בדיקת אפקטיביות, שהראתה כי הביטול הזמני של המסים הביא לירידה משמעותית במחירי המוצרים לצרכן לאורך זמן.

הפחתת מסי יבוא אמורה להקל על הצרכן ולהוזיל מחירים מחד, אולם מאידך, ככל שישנה או עשויה להיות תעשיה ישראלית מתחרה, הרי שמבחינתה מדובר בחדשות פחות טובות, של פתיחת השערים לתחרות מול יצרנים במדינות שלישיות שעלויות הייצור שלהן זולות בהרבה ולעיתים נהנות מסבסוד ניכר.
 

התעשייה הישראלית

לגבי התעשייה הישראלית, נושא אחר נמצא בימים אלה על האג'נדה של משרד האוצר, והוא הכוונה המתגבשת להשית מס על חומרי שמנים וממסים, בסכום השווה למס הגבוה החל על סולר, בסך של 2.94 ₪ לליטר. המס יחול ביבוא, ברכישה מקומית וכן על החזקת מלאי ערב כניסתו של הצו לתוקף. זאת, לאחר שנמצאה זליגה של שימוש בחומרים אלה כתחליפי דלק או למהילת דלקים ושימוש בהם לתדלוק רכבים.

אך למעשה יוצא כי משרד האוצר צפוי להשית מס על תעשיות שלמות בתחומים ראויים לעידוד, כגון הדברה ואיטום, תמרוקים, עיבוד מתכות, צבעים, דבקים, גומי, דפוס ועוד. יודגש, כי רובן המוחלט של תעשיות אלה ממילא מציית לרגולציה של הגנת הסביבה לעניין איסוף פסולת חומרים אלה ומחזורם או השמדתם.

בכדי לנטרל את נטל המס מתעשיות אלה, מתכוון האוצר לייסד מנגנון פטור מותנה, הכפוף להוכחת שימוש למטרות ייצור ובלבד שלא שימשו לשטיפה, ניקוי או הפקת אנרגיה. מכאן ברור נטל הטיפול והתפעול, חובת ההוכחה ועיסוק בפרוצדורות לקבלת פטור, החושפות מידע מסחרי רגיש לגבי כמויות וספקים, וכובל את התעשיין לאישור שקיבל לעניין כמויות וספקים, באופן המקטין כושר ניהול מו"מ ברכש.

עיוות נוסף שעדיין לא טופל הוא הפטור ממסי יבוא ביבוא אישי של מוצרים בשווי של עד 75$, היוצר עדיפות לסוחרים זרים על פני המקומיים.

לסיכום, הוזלת מחירים לצרכן היא תכלית ראויה, אך במיוחד נוכח לקחי המשבר, לא ניתן להפריז בחשיבות השמירה על תעשייה ומסחר מקומי, טוב יעשה האוצר אם יביא בחשבון גם שיקולים אלה.

 

ליצירת קשר עם המומחים שלנו