אתמול (30.1.23) ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון אשר דחה את ערעורה של רשות המסים בעניין אמדוקס, אשר עסק בשאלה, אילו הוצאות יבואו בגדרה של תקנה 15א לתקנות מע"מ, האוסרת על קיזוז מס תשומות בגין הטבות לעובדים, ובכלל זה ארוחות.
בית המשפט העליון מאמץ את פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 17.12.20 אשר התיר לנכות מס תשומות הנוגע להוצאות דמי השכירות, החשמל, המים, הארנונה (ככל שחויבה עם מע"מ באמצעות חברת ניהול) ודמי הניהול שניתן לייחס לחדרי אוכל, מטבחים וחדרי אחסון וקירור. בית המשפט קבע שהוצאות אלה אינן כלולות במונח "ארוחה" לעובד.
בית המשפט המחוזי והעליון קבעו כי ניתן לשלול מס תשומות על תשומות הקשורות באופן מובהק ובלעדי לארוחה, כגון: חומרי גלם ועבודה, ציוד וריהוט. אך לעומתן, תשומות יחסיות הקשורות למקום שהוקצה על ידי המעביד – חלק יחסי מדמי השכירות, החשמל, המים, הארנונה ודמי הניהול, אין לראותן כתשומות בשל העובד.
אמירה חשובה של בית המשפט המחוזי, נוגעת לכך, כי הפרשנות הנכונה של תקנה 15א אינה תלויה במקרה הקונקרטי אשר הובא לפניו, אלא היא נועדה לחול על כלל מקומות העבודה, המעמידים לטובת העובדים מקום המשמש אותן לאכול את ארוחתם, אם ארוחה שהם מביאים מביתם או רוכשים מכספם ואם כזאת המסופקת על ידי המעביד.
הש' בורנשטיין במחוזי קבע כי:
" ...המקום שבו המעביד מספק לעובד את הארוחה (או טובת הנאה אחרת) אינו הטבה במובנה של תקנה 15א, כשם ששטחים נוספים המצויים במקום העבודה, שאינם משמשים לצורך עבודה ממש (למשל פינת המנוחה, או חדר הכושר המצוי במקום העבודה), אינם הטבה שראוי לשלול בגינה את ניכוי מס התשומות."
" ואכן, כפי שכבר הבהרתי, תשומה הקשורה באופן בלעדי לארוחות שמספק המעביד לעובדיו - חומרי הגלם, הציוד במטבח, עבודת הבישול והאפייה, השולחנות, הכיסאות, כלי האוכל, רחיצת הכלים, ניקיון השולחנות וכיבוד רצפת חדר האוכל - כל אלה הם חלק בלתי נפרד מהשירות המכונה "ארוחה" לצורך תקנה 15א. לא כך דינה של תשומה המשולמת על ידי המעביד בקשר למקום שבו מסופקת הארוחה. "
המלצתנו היא לבצע בדיקה על מע"מ שלא קוזז בגין הוצאות אלה, בכדי לבחון אפשרות להחזרי מע"מ.