מאמרים:

רפורמת המע"מ על שירותים דיגיטאליים – מה החמיצה ולא מאוחר לתקן?

30 ספטמבר 2021

אילת יצחקי, שותפה, מיסים עקיפים |

במסגרת אישור חוק ההסדרים בקריאה ראשונה, עברה הצעה להשתת חבות במע"מ על חברות זרות המעניקות שירותים דיגיטאליים לתושבי ישראל.

השינוי עשוי להשליך על ישראליים המחזיקים חברות המשמשות כאופרטורים או זירות מסחר בחו"ל, למתן שירותים דיגיטאליים. יתירה מכך, יעצים עיוות מע"מ על תעשייה שלמה של נותני שירותים ישראליים, המעניקים שירותים לאותן חברות זרות, ונראה כי לא ייהנו ממע"מ בשיעור אפס, אלא מע"מ מלא, אשר לא יהיה בר קיזוז ע"י מקבלי השירות חרף רישומם בישראל!

מדובר בתיקון ש"מיישר קו" עם הדין הנהוג באירופה משנת 2003 ואשר עבר רפורמה באירופה בשנת 2015 שהגבירה אכיפה באמצעות זירות מסחר וגורמי ביניים. מאז עוד ועוד מדינות בעולם הטמיעו דין דומה בשטחן. הרציונל, חיוב במע"מ על שירותים הניתנים לצרכנים סופיים לפי מקום הצריכה, היינו מקום מושבו של הלקוח, אשר ישולם לקופת האוצר של אותה מדינה ע"י נותן השירות. כך, שיווצר שוויון בין הספקים הזרים למקומיים לעניין תוספת עלות מע"מ לצרכן.

עפ"י התיקון המוצע, יחיד תושב חוץ (הנמצא מחוץ לישראל) או ישות, המואגדת או רשומה בחו"ל ואין לה עסקים או פעילות בישראל, יחויבו במע"מ על מתן שירות דיגיטאלי לתושב ישראל. תושב ישראל ייחשב מי שזוהה כמקבל שירות מישראל לפי אחד או יותר מאלה: הזדהה כמי שמקום מושבו בישראל, אמצעי התשלום שלו, הציוד או התשתית באמצעותם קיבל את השירות בישראל, או בהתאם לכללים שיקבעו ע"י מנהל מע"מ.

במתן שירות לעוסק מורשה מוסד כספי או מלכ"ר ישראלי, ידרוש הספק הזר הצהרה ממקבל השירות כי הינו החייב במס בגין השירות.

החבות האמורה במע"מ, תושת על נותן השירות וכן על מפעיל זירה דיגיטאלית המשמשת לביצוע עסקאות בין נותני שירות למקבלי שירות דיגיטאלי. הללו יהיו חייבים ברישום בישראל במרשם מיוחד, ויגיש דו"ח הכולל את המס על התקבולים שקיבל מתושבי ישראל בתקופת הדיווח. ואולם, ללא זכות קיזוז המע"מ שמשלמים לספקים ישראליים כמס תשומות! תקופת ההתיישנות לגבי מי שהגיש דו"ח תהיה 7 שנים (ולא 5 שנים כנהוג לגבי עוסק ישראלי), ולגבי מי שלא הגיש דו"ח נראה כי לא תחול כלל התיישנות.

ניתן היה לצפות כי הסדרה זו תלווה בהשוואת הדין הישראלי לדינים הזרים גם לעניין המע"מ המשולם ע"י אותם ספקים זרים לספקים ישראליים, כך שיחול מע"מ אפס, או לחילופין, שיתאפשר לאותם ספקים זרים לקבל החזרי מע"מ ישראלי, כמקובל בעולם. כך שכושר התחרות של הספקים הישראליים למול הזרים לא ייפגע. לעניין זה המחוקק "שותק" ולמעשה מעצים את העיוות. כך שלצד אכיפת מע"מ על השירותים המיובאים, נותרת על כנה בעיית המע"מ על רכישות מספקים ישראליים, אשר בפועל ייאלצו לספוג אותו. 

בהצעת החוק חוסרים אשר יש לצפות שיושלמו בחקיקת משנה, למשל מה הדין אם ישנם סממנים שונים וסותרים לעניין מקום מושבו של מקבל השירות – למשל, נרשם באתר כישראלי, אך למעשה שוהה בחו"ל וצורך את השירות בחו"ל וישנם סממנים טכניים המאשרים זאת. והרי בחוק סעיף הקובע כי בנסיבות אלה לא אמור לחול מע"מ.

לסיכום, נראה כי יש מקום להשלמת החקיקה באופן שימנע כפל מס ויאפשר לספקים הישראליים לפעול ביעילות מול חברות אינטרנט זרות. כמו כן, להשלמת חוסרים והבהרות אשר יאפשרו יישום יעיל של החוק  בגבולות תכלית מיסוי על בסיס צריכה בישראל, אך לא מעבר להן.

צור קשר עם המומחים שלנו >>