מאמרים:

אחריות נושא משרה במלכ"ר על פי חוק החברות

02 אוגוסט 2013

עו"ד אופיר כץ |
 
בקצרה

חוק החברות מגדיר היטב מיהו נושא משרה בחברה (בכלל זה חברה לתועלת הציבור) ומהן החובות החלות עליו, כאשר הגדרות אלו הוחלו ע"י בתי המשפט גם על חברי הועד המנהל של עמותות. על פי הוראות אלו, נושא משרה במלכ"ר (עמותות או חל"צ) הוא כל מי שממלא תפקיד ניהולי בעמותה/ חל"צ וכפוף ישירות למנכ"ל (בכלל זה סגן מנכ"ל, משנה למנכ"ל, מנהל עסקים ראשי, דירקטור וכיו"ב). החובות המוטלות על נושא משרה במסגרת חוק החברות, הן: חובת הזהירות – המטילה על נושא המשרה את החובה לפעול באותה רמת מיומנות בה היה פועל נושא משרה סביר בתפקיד ונסיבות דומים. כלומר, עליו להיות נוכח בישיבות, להתכונן אליהן ולקבל החלטה רק לאחר שבחן את כל המידע והחומרים הדרושים לכך. אי בחינת המידע לפני קבלת החלטה תיחשב להפרת חובה זו. וחובת האמונים - המטילה על נושא המשרה את החובה לפעול בתום לב ואך ורק לטובת העמותה/ חל"צ בה הוא מכהן. חובות נוספות במסגרת חוק העמותות וחוק החברות, כוללות חובות הקשורות לניהול התקין של הארגון, אחריות אישית לפעילות החורגת ממטרות העמותה/חל"צ, אחריות למניעת חלוקת רווחים או העברת נכסים לא תקינות, וכן, אחריות לתשלום שכר מעבר למותר. מלבד אלו, על נושא משרה חלות גם הוראות הדין הכללי, עבירות מסוימות המפורטות בחוק העונשין וכן, אחריות אישית המוטלת עליו במסגרת חוקים נוספים, כמו פקודת מס הכנסה או חוק התכנון והבניה.

 

אחריות נושא משרה במלכ"ר

שאלת אחריותו של נושא משרה במלכ"ר, עמותות או חברות לתועלת הציבור (חל"צ), שבה ועולה מדי פעם בהקשרים שונים. חברים חדשים המבקשים להצטרף לוועד המנהל של עמותה או לדירקטוריון של חל"צ, כמו גם עובדים בכירים בארגונים אלה, מבקשים לדעת מה תהא אחריותם; חברים ותיקים בארגונים מבקשים לדעת מה אחריות חברי הוועד, חברי הדירקטוריון והעובדים הבכירים כלפיהם וכלפי הארגון בו הם חברים, וכמובן חברי ועד מנהל בעמותה, חברי דירקטוריון בחברה לתועלת הציבור והעובדים הבכירים בעצמם, המבקשים לקבל החלטות במסגרת תפקידם.

נקדים ונציין כי חוק העמותות, התש"ם - 1980 (להלן - חוק העמותות)  אינו מגדיר כלל מיהו "נושא משרה" ואינו מגדיר בצורה ברורה את אחריות חברי הוועד המנהל של עמותות (למעט בעניינים מאד ספציפיים), אלא נוקט באמירה כללית לפיה "על חברי הוועד לפעול לטובת העמותה במסגרת מטרותיה ובהתאם לתקנון ולהחלטות האסיפה הכללית".

לעומת זה, חוק החברות, תשנ"ט-1999 (על תיקוניו) (להלן - חוק החברות)  מגדיר היטב מיהו נושא משרה ומה אחריותו.
 

מיהו "נושא משרה"?

בהעדר הוראות מתאימות במסגרת חוק העמותות לגבי אחריות חברי הוועד, החילה פסיקת בתי המשפט בישראל את הוראות חוק החברות בעניין אחריות וחבות נושאי משרה בחברות - גם על חברי הועד המנהל של עמותות.

עוד יש להדגיש, כי אחריות חברי הוועד של עמותות ואחריות הדירקטורים בחברות לתועלת הציבור נובעת, בעניינים שונים, גם מהוראות חוקים אחרים, אליהם נתייחס בהמשך.

ובכן, חוק החברות מגדיר את המונח נושא משרה באופן הבא:

"נושא משרה" - מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן דירקטור או מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי;

במאמר זה, אנו נעסוק באחריותם של דירקטורים בחברות לתועלת הציבור (חל"צ) - והמקבילים להם - חברי הוועד המנהל של עמותות.
 

החובות החלים על נושא משרה על פי חוק החברות

החובות והכללים החלים על נושא משרה על פי חוק החברות הם:

  1. חובת זהירות 

    על פי חוק החברות, חובת הזהירות היא חובה המוטלת על נושא משרה לפעול ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר, באותה עמדה ובאותן נסיבות, ובכלל זה נקיטה באמצעים סבירים לקבלת כל המידע הנדרש על הפעילות והפעולות המובאות לאישורו או לצורך פעולה הנעשית על ידו.

    במילים אחרות - כהונה כחבר ועד של עמותה או דירקטור של אינה תפקיד "של כבוד".

    חבר הוועד או הדירקטור חייב לבוא לישיבות הוועד או הדירקטוריון, לפי העניין; חייב להתכונן לישיבות, לדרוש ולקבל חומר מתאים לפני הישיבה, וככל שנדרש לשאול שאלות, לברר ולהגיע להחלטה לאחר שבחן את כל המידע שהיה דרוש לו.

    מן הראוי להבהיר, כי טעות בשיקול דעת שהביאה להחלטה לא נכונה, איננה מהווה הפרה של חובת הזהירות על פי. אולם, אי בחינת המידע והחומר לפני קבלת ההחלטה - מהווה הפרת חובה זו.
     
  2. חובת אמונים 

    על פי , חובת אמונים היא חובה המוטלת על לנהוג בתום לב ולפעול לטובת העמותה או החברה לתועלת הציבור (), לפי העניין, תוך הימנעות מכל פעולה שיש בה ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו לבין תפקידיו האחרים או ענייניו האישיים; כמו כן, הימנעות מתחרות עם הארגון בו הוא מכהן כנושא משרה, הימנעות מניצול הזדמנויות עסקיות של הארגון להשגת טובת הנאה אישית ובצד כל אלה חובת גילוי כלפי החברה.

    במילים אחרות - חבר ועד של עמותה או חבר דירקטוריון של שיפעל בתום לב ולטובת העמותה/בה הוא מכהן - ימלא את חובתו כלפיה.

    בהקשר זה יש להדגיש כי חבר ועד או חבר דירקטוריון שמונה לתפקידו מטעם צד ג' כלשהו (תאגיד אחר או בעל עניין אחר) חייב לפעול אך ורק לטובת הארגון בו הוא מכהן כדירקטור ולא לשקול את טובת שולחו.

 

חובות נוספות עפ"י חוק החברות וחוק העמותות

בנוסף לחובות וכללים אלה המנויים בחוק החברות - קובעים, הן חוק העמותות והן חוק החברות, חובות נוספות על חברי ועד מנהל ודירקטורים של ארגוני מלכ"ר - בשל האופי המיוחד של ארגונים אלה, ובכללם:

  • חובות ואחריות הקשורות לניהול התקין של הארגונים: רישום, דיווח, זכויות עיון, כינוס אסיפה כללית על פי דרישת חלק מהחברים וכו';
  • אחריות אישית לפעילות החורגת ממטרות הארגון;
  • אחריות למניעת חלוקת רווחים אסורה ולהעברת נכסים בלתי תקינה;
  • אחריות לתשלום שכר מעבר למותר

 

אחריות נושא משרה בחוקים נוספים

יש להיות ערים לכך כי חוק החברות וחוק העמותות אינם החוקים היחידים המטילים אחריות על נושא משרה בתאגיד.

כך, הוראות הדין הכללי חלות גם הן על נושאי המשרה. נושא משרה אינו יכול "להסתתר" אחרי "האישיות המשפטית" הנפרדת של התאגיד בו הוא מכהן ואינו יכול לבצע בשם העמותה או החברה לתועלת הציבור עבירות ולהרחיק עצמו מהן.

הוראות חוק העונשין התשל"ז-1977 קובעות שורה של עבירות של נושאי משרה, ובכללן: 
רישום כוזב במסמכי תאגיד; עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד; אי גילוי מידע ופרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד; ועוד שורה של עבירות.

גם חוקים אחרים, כמו פקודת מס הכנסה, חוק התכנון והבניה ואחרים, מטילים אחריות אישית על נושאי משרה, בנסיבות הקבועות בהוראות חוקים אלה.

האמור לעיל נותן תמונה כללית לגבי החובות והאחריות המוטלים על נושא משרה בעמותה או חל"צ. יחד עם זאת, ראוי לציין ולקבוע כי כל עוד נושא המשרה פועל באופן סביר, תוך הקדשת הזמן והעבודה הנדרשים לשם מילוי תפקידו, ועושה כן בתום לב וללא ניגוד עניינים, תוך קיום הוראות החוק - הוא ייחשב לנושא משרה שמילא תפקידו כראוי. 


 

צור קשר עם המומחים שלנו בתחום המלכ"רים